ישראל כ-42 מיני נחשים, רובם אינם מסוכנים לאדם. למעשה, רק תשעה מיני נחשים בישראל הם ארסיים. הארס משמש אותם לציד או להגנה מפני תוקפים. לנחשים יצא שם רע ונקשרות להם תכונות כגון אכזריות וערמומיות, אך האמת אחרת: לנחשים חשיבות רבה בשמירה על תפקוד המערכת האקולוגית שבה הם חיים, והם מסייעים מאוד בהגבלת ריבוי מכרסמים ומזיקים אחרים.

עם בוא האביב הנחשים מתעוררים מתרדמת החורף ומתחילים לחפש מזון ובני זוג, ובמקביל עולה בנו המודעות לסכנות שטומן בחובו מפגש מקרי עם נחשים ארסיים, בין בטיול באזורים פתוחים בין ליד הבית או אף בלב העיר. אנא, אל תטרידו אותו. שמרו מרחק ותיהנו מתצפית בטוחה. אם נחש נכנס לביתכם או לחצר, פנו למוקד 106 או הזמינו לוכד נחשים מורשה (מתוך רשימת הלוכדים באתר רשות הטבע והגנים). הוא יחזיר אותו לביתו הטבעי.

זכרו: ניסיון ללכוד נחש או לפגוע בו עלול לגרום הכשה.

כל הנחשים בישראל הם בעלי חיים מוגנים. פגיעה בהם היא עברה על החוק. הנחשים הנפוצים בישראל: בחרמון - צפע חרמון, באזור הים התיכון ומישור החוף - צפע ארצישראלי, אפעה מגוון באזור הדרומי ועולה לאורך בקעת הירדן עד הגלבוע, שרף עין גדי במדבר יהודה ובבקעה, בנגב - עכן קטן, עכן גדול, עכן חרטומים, פתן שחור ושפיפון הנגב

לדברי ד"ר גל נוימן, מומחה ברפואת ילדים במכבי שירותי בריאות ומומחה בפרמקולוגיה קלינית והרעלות, בישראל מדווחות כ-300 הכשות נחשים בשנה, מתוכן מעל 90% הן הכשות צפע. 30% מהן הכשות "יבשות", כלומר ללא ארס. חשוב לדעת כי בקרב ילדים עד גיל חמש, הסיכון להתפתחות הרעלה קשה גבוה יותר מאשר במבוגרים. 

הנחש הכי נשפוץ בישראל הוא הצפע הארצישראלי. אורכו עד כ-160 ס"מ, משקלו עד 1.5 ק"ג, צבעו אפור-חום, על גבו מעוינים כהים, לרוב מחוברים. ראשו משולש ובעל אישונים אנכיים ושיני ארס בולטות. זה המקום להדגיש שאין לסמוך על המידע הזה לביצוע זיהוי ודאי של הנחש, אלא יש להשתמש בשירותיהם של המוסמכים לכך כגון לוכדי נחשים מוסמכים. 

למה בעצם גורמת הכשת הנחש?

בארס הצפע הארצישראלי ישנם מספר חלבונים בעלי פעילות ביולוגית הגורמת להרס דפנות כלי הדם, דימומים מקומיים והפרעות בקרישת הדם. סימני ההכשה מתחלקים למקומיים ולכלליים. הסימנים המקומיים באים לידי ביטוי בבצקת שמתחילה במקום ההכשה ומתפשטת במעלה הגפה. ההכשה גם מלווה לרוב בכאבים ניכרים, ולעיתים אף בנימול. ייתכן מצב של כיחלון או חיוורון, או כתמים שנראים כדימום תת עורי. הסימנים כוללים כאבי בטן, שלשולים, הקאות, בבדיקת הדם ירידה בטסיות הדם, לעיתים נדירות הפרעה בתפקודי הכליה, בצקת ריאות עם קוצר נשימה, או סיבוכים אחרים ואף מוות.

מה עושים עם אדם שהוכש?

כל אדם שנפגע מהכשת נחש, יש לפנות לבית חולים להשגחה. במקרים בהם יש בצקת או כאבים ניכרים, או סימני הרעלה כללית כמו כאבי בטן או הקאות, הפינוי צריך להיות דחוף באמצעות אמבולנס. בנוסף, יש למנוע כמה שאפשר את התפשטות הארס. לצורך כך יש להרגיע את הנפגע, למנוע אכילה ושתייה, לקבע את אזור הנשיכה, ובמקרים בהם דרוש פינוי באמבולנס לבית החולים יש לקבע את הנפגע על אלונקה או קרש גב. במידת האפשר, מבלי לעכב טיפול או פינוי ומבלי לסכן אנשים נוספים, מומלץ להביא את הנחש לחדר המיון, או לפחות לנסות להשיג תיאור כמה שיותר טוב שלו, כולל תמונות.

מה לא לעשות עם אדם שהוכש?
אין להניח חסם עורקי למניעת התפשטות הארס ואין לסכן אנשים או לעכב פינוי בניסיון ללכוד את הנחש. כמו כן, אין לבצע חיתוך של מקום ההכשה ו/או למצוץ את הארס ממקום ההכשה, זאת מכוון שהדבר יביא להתפשטות מהירה יותר של הארס בגוף.

איך ניתן לזהות אם ההכשה בוצעה ע"י נחש ארסי או לא?
לאדם לא מוסמך יהיה קשה מאוד להבחין בין סוגי הנחשים ולכן נפעל בשיטת "יש ספק אין ספק". במידה והוכש אדם, עלינו להניח שמדובר בנחש ארסי, ולתת לו את הטיפול המונע.

כיצד נמזער את הסיכויים שנחשים יגיעו לחצר ביתנו?

ידוע כי נחשים מחפשים מקורות מזון ומסתור, מה שגם הם יכולים להיות נטרפים, לא רק טורפים. לכן מומלץ להדביר מזיקים שונים באזור הבית, כולל עכברים, חולדות, מכרסמים אחרים, יונים וכיו"ב. כשאלו לא בקרבת מקום, המקום פחות אטרקטיבי לנחשים. בנוסף, יש להימנע מערמות גזם, פלטות עץ ואסבסט, עשבייה גבוהה, מחסנים מבולגנים וכל הג'אנקיות למיניהן. סדר וניקיון באזור הבית והחצר יכול לצמצם את הסיכוי שהנחש יישאר באזור. נוסף על כך, הבאת "טורפים טבעיים" של נחשים לחצר ביתנו, בין חיות הבית שעונות על הגדרה זו ישנם כמובן החתולים.

חשוב לזכור, מודעות ומניעה יעזרו מאד להקטין את הסיכון להכשות נחשים באזורנו. זכרו, שלרוב נחש מתקיף רק כאשר הוא מרגיש מאוים, ולכן אם אתם רואים נחש בסביבתכם התרחקו השתדלו לתפוס מרחק בזהירות מהאזור ואל תנסו להתחכם ולתפוס אותו. יחד עם זאת, לעיתים הטבע חזק מאתנו, ואם חלילה ילדינו או אנחנו מוכשים, חשוב להקפיד על מספר כללים ודרכי פעולה, כולל הרגעת הנפגע, קיבוע הגפה הפגועה, פינוי לבית חולים להשגחה, לא לנסות למצוץ את הארס, לא לעכב פינוי או לסכן אנשים נוספים בניסיון לזהות את הנחש. לבסוף, אם אינכם בעלי מקצוע בתחום, אל תחליטו לבד שמדובר בנחש לא ארסי, להחלטה שגויה כזו עלול להיות מחיר כבד. עדיף ללכת על בטוח ולהיות בהשגחה למספר שעות בבית חולים.