המרכז הרפואי בני ציון חוגג בימים אלו 100 שנה להיווסדו בשורת אירועים, כאשר במרכזם גם אירוע חדשנות רפואית בו יוצגו מחקרים פורצי דרך שבוצעו במרכז הרפואי בני ציון, דוגמת המחקר שחשף גישת טיפול חדשנית במחלות דלקתיות ואוטואימוניות.
במסגרת מחקר ממושך על מנגנוני הבקרה של מערכת החיסון, שנעשה במרכז הרפואי בני ציון בחיפה, בשיתוף עם הטכניון, הועלתה המחשבה פורצת הדרך שדווקא שינוי בגישה יכול להביא את הבשורה: מתרופות המדכאות את פעילות היתר של מערכת החיסון- לייצר טיפול המגביר את הבקרה על מערכת החיסון ובדרך זו להפחית את פעילות היתר של מערכת זו.
צוות החוקרים, בראשותם של פרופ' אמריטוס קליני אליאס טובי (מנהל לשעבר של מחלקת אימונלוגיה קלינית ואלרגולוגיה במרכז הרפואי בני ציון), פרופ' זהבה ודס, מנהלת היחידה לפרוטאומיקה וע. מנכ"ל המרכז הרפואי בני ציון ופרופ' גרא נויפלד מהפקולטה לרפואה בטכניון, פיתחו מולקולה חדשה שנמצאה במחקריהם כמולקולה המווסתת את פעילות מערכת החיסון בבריאות ובחולי.
מולקולה זו נקראת סמאפורין 3A והיא נמצאה בעלת יעילות גדולה בשמירה על איזון מערכת החיסון (הומאוסטאזיס). כאשר איזון זה מופר, לדוגמה במחלות אוטואימוניות (כמו דלקת מפרקים שיגרונית, מחלת הלופוס) רמת הייצור וההפרשה של הסמאפורין יורדים בצורה משמעותית. הרמה הנמוכה של הסמאפורין, מאפשרת את התגברותה של התגובה הדלקתית, ויצירת נזק מתמשך ברקמות השונות.
כאשר מחזירים את הסמאפורין באופן מלאכותי לתרביות תאי מערכת החיסון של החולים במחלות אלו, תפקודם המוגבר, והפרשת הציטוקינים המוגזמת פוחתים ומאזן המערכת החיסונית חוזר להיות תקין. מכאן קצרה הדרך למודלים של בעלי חיים של מחלת הלופוס ומחלת האסטמה.
בעזרת שיטות מעבדה מתקדמות יוצרו מודלים מעכברים המדמים מחלות אלו. כאשר הסמאפורין הוזרק לעכברים המדמים מחלת לופוס מצבם השתפר באופן משמעותי: נמנע נזק לכליות ( שזהו אחד הנזקים הקשים ביותר במחלה זו), והתמותה המהירה נמנעה. באסטמה: נמנעה הסננה דלקתית בדרכי הנשימה, כולל נזק בכלי דם המאפיין תהליכי דלקת בריאות. התוצאות המדהימות במודלים העכבריים היוו בסיס לפיתוח מולקולה מהונדסת אשר, כך מקווים החוקרים תהווה טיפול עתידי במחלות אלו.
המחקר כולו נערך במרכז הרפואי בני ציון בשיתוף הטכניון. תגלית חשובה זו נמצאת כיום בשלבי פיתוח ראשוניים לייצור ופיתוח תרופה המבוססת על חלבון הסמאפורין. במהלך הפיתוח של התרופה תבדק שוב היעילות והבטיחות של החלבון במודלים של עכברים שונים לפני ההערכות לשימוש הטיפול בבני אדם.
מה הן מחלות דלקתיות ואוטואימוניות?
מחלות אלו נגרמות מהפרת האיזון בפעילות מערכת החיסון: פעילות יתר של המערכת מצד אחד וירידה ניכרת ביכולת הבקרה של מערכת החיסון מהצד השני. פעילות היתר של מערכת החיסון מתבטאת ביצור מוגבר של גורמי דלקת הנקראים ציטוקינים דלקתיים ובנוסף יצור נוגדנים כנגד מרכיבי רקמות עצמיים. הדבר גורם להתפתחותן של מחלות דלקתיות כרוניות כגון דלקת מפרקים שגרונית, מחלת הלופוס ומחלות אלרגיה כגון אסתמה.
אלו מחלות המתחילות בגילאים צעירים, נמשכות שנים ארוכות ( מחלות כרוניות) וגורמות לסבל ניכר לחולים וירידה באיכות החיים ועוד. קיימים טיפולים מרובים כיום,הכוללים טיפולים מסורתיים כגון סטרואידים ותרופות ציטוטוקסיות- אך לאלו תופעות לוואי מרובות ( השמנה, דיכוי מח עצם ועוד). בשנים האחרונות ישנה התפתחות עצומה בשוק התרופות הביולוגיות: מצד אחד, זו בשורה חשובה לאוכלוסיית החולים ומשפחותיהם שישנה תקווה לעתיד טוב יותר. אולם מצד שני- דווקא התפתחות זו מצביעה על כך שלמעשה עדיין לא הצלחנו להתגבר על התהליכים הדלקתיים הקיימים בבסיס מחלות אלה.
מנגד קיימת מערכת בקרה המונעת את פעילות היתר הזו על ידי הפחתת היצור של ציטוקינים דלקתיים ועל ידי כך עצירת התהליך הדלקתי. המערכת הזו מורכבת מתאים הנקראים תאים מווסתים וחלבונים שונים שגם הם בעלי יכולת לווסת את המערכת החיסונית. בתנאים מסוימים, לדוגמה בעת זיהומים וירליים מערכת הוויסות נכשלת במלאכת הבקרה שלה ולא מצליחה לבלום את התהליך הדלקתי המתואר.