קירור אורז מסייע באיזון הסוכרים בדם - כך עולה ממחקר חדש שמצא כי עדיף לחולים בסוכרת סוג 1 לצרוך את האורז שלהם דווקא קר ולא מחומם.
פרופ' אריאל רבל, מנהל תחום רפואה בקדימה סטם: "סוכרת מסוג 1, או 'סוכרת נעורים', מאופיינת בריכוז גבוה של סוכר (גלוקוז) בדם, ולכן המטרה העיקרית בטיפול בסוכרת היא להשיג איזון של ערכי הגלוקוז, לרוב באמצעות שימוש באינסולין, כדי להימנע מסיבוכי סוכרת כרוניים. חולי הסוכרת צריכים גם להקפיד במיוחד על כמות הפחמימות וסוגן".
אורז הוא אחד המקורות הנפוצים ביותר לפחמימות, אשר משפיעות על התגובה הגליקמית אצל חולי סוכרת. הפחמימה באורז היא עמילן, הבנויה משרשרת ארוכה של סוכרים. עמילן מתפרק בעיכול לחלקי הגלוקוז שמרכיבים אותו ולכן מעלה את הרמה הגליקמית בדם. עם זאת, בין כל סוגי העמילן קיים גם עמילן עמיד שאינו מתפרק כל כך בעיכול. אחת הדרכים ליצירת עמילן עמיד היא קירור האוכל. החוקרים מסבירים כי קירור האורז לאחר הבישול גורם להגברת כמות העמילן העמיד בו שהופכת אותו למאכל שלא נספג במערכת העיכול ולכן לא משפיע על הרמה הגליקמית ואף יכול לתרום להורדת ערכי הגלוקוז לאחר הארוחה.
המחקר כלל 32 חולים עם סוכרת מסוג 1. כל משתתף במחקר צרך שתי ארוחות דומות עם אורז לבן. אחת מהן הוגשה מיד לאחר ההכנה, ואחרת צוננה למשך 24 שעות בארבע מעלות צלזיוס וחוממה מחדש לפני ההגשה. לאחר ארוחה מדדו את הערך הגליקמי במשך שלוש שעות לאחר הארוחה עבור כל מטופל.
מן המחקר עלה כי לאחר ארוחה עם אורז מקורר העקומה הגליקמית הייתה נמוכה משמעותית - 135 לעומת 336 (P>0.0001). אולם נרשם גם מספר גבוה יותר של אירועי היפוגליקמיה (נפילת סוכר, הכוללת חולשה והתעלפות ועלולה להביא אף למצבים מסכני חיים) 12 פעמים לאחר צריכת ארוחות עם אורז מקורר בהשוואה לארוחות טריות במהלך 180 דקות לעומת שלוש אשר נבעו מאי התאמת רמת האינסולין שהוזרקה לרמת העמילן הנמוכה יותר.
מסקנות המחקר מעלות כי צריכת אורז מקורר אצל חולים עם סוכרת סוג 1 מביאה לעלייה נמוכה יותר ברמת הגלוקוז בדם לאחר הארוחה, אבל אם המטופלים לא מפחיתים את מינון האינסולין שלהם בהתאם ונותרים עם מינון סטנדרטי, הסיכון להיפוגליקמיה גדל משמעותית.