קופת חולים תפצה הורים לקטינה שנולדה עם מום קשה בלב, מפני שהמום לא אובחן כנדרש במהלך ההריון. הפיצוי, בגובה 2 מיליון שקל, הוא בנוסף לתגמולי המוסד לביטוח לאומי, שלהם זכאית המשפחה.
עילת התביעה שהגיש בשם המשפחה עו"ד איאד מטאנס הייתה הולדה בעוולה. מהות עילה זו היא שאלמלא הרשלנות הרפואית, הילדה לא הייתה נולדת. הדוגמאות הבולטות בנושא זה הן אי־גילוי מומים מולדים בבדיקת אולטרסאונד או בבדיקות גנטיות. כתוצאה מכך נמנעת מההורים האפשרות לבצע הפסקת הריון.
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון משנת 2012, התובעים בגין הולדה בעוולה הם ההורים, שזכאים לפיצוי עבור הכאב והסבל שנגרמו להם. כמו כן, כוללות תביעות אלה פיצוי בשל ההוצאות היתרות הנובעות מגידול ילד עם מוגבלות (ולאחר מכן מבוגר עם מוגבלות).
הילד עצמו לא יכול לתבוע בעילה זו (עילת הילד קרויה "חיים בעוולה"). הסיבה לכך היא שבניגוד להורים התובעים הוצאות, הילד תובע על עצם קיומו – דבר שעלול לפגוע בציבור של אנשים עם מוגבלויות שירגישו שהחברה – באמצעות בתי המשפט – רואה בחייהם כחיים פחותי ערך, עד כדי כך שעדיף היה לילד שלא היה נולד כלל.