משרד הבריאות פרסם היום (שני) את המלצות הביניים של וועדת העשור לצמצום אי השוויון בבריאות, ואת דוח אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו לשנת 2021.
בין הממצאים שנמצאו:
- תושבי הפריפריה מבקרים בתדירות גבוהה יותר אצל רופאים בכל קבוצות הגיל.
- בממוצע כ-80% מהמועמדים ללימודי רפואה בין השנים 2005-2021 השתייכו לעשירונים 8-10 ויותר מ-50% השתייכו לעשירון העליון. בשלוש השנים האחרונות נצפית ירידה באחוז הסטודנטים לרפואה בישראל שמגיעים מהחברה הערבית.
- קופות החולים מוציאות פי 2.3 יותר על מבוטח בעל ביטוח שב"ן בישובים היהודיים והמעורבים, לעומת מבוטח בעל שב"ן בישובים הלא יהודיים.
המלצות הוועדה מתחלקות לפעולות לטווח המיידי לקראת תקציב 2024-2023, שהן בעלות פוטנציאל לייצר השפעה מידית על פערי הבריאות הקיימים, לצד קביעת אפיקי שינוי מערכתיים לעשור הבא, וכן גיבוש תחומי ליבה והמלצות אסטרטגיות חדשות להתמודדות עם אתגרים המונעים שוויון בבריאות, כגון צמצום פערים בזמינות, נגישות ואיכות השירותים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית ואתגרי הרפואה מרחוק, וכן סוגיות לאומיות בין-מערכתיות כגון משבר האקלים ומצב החירום בבריאות הנפש בעקבות משבר הקורונה.
להלן ששת המלצות של הוועדה:
- קביעת יעדים ומנגנוני מדידה למיגור אי שוויון בבריאות בעשור הקרוב, הכוללת הגדרת יעדים מדידים, אחידים ומשותפים לכלל-מערכת הבריאות, הכלת מדדים חברתיים ודמוגרפיים והגברת השקיפות.
- מיסוד תחום הבריאות בשלטון המקומי ובאשכולות אזוריות, הכוללת הקמת ותקצוב יחידת בריאות סטטוטורית ברשויות המקומיות ומתכללי בריאות באשכולות אזוריים, והקמה, הטמעה והפצה של פורטל בריאותי רשותי.
- פיתוח מענים ייחודיים ורב-מערכתיים לאנשים החיים בעוני, הכוללת התאמת המערכת לאוכלוסיות ברמת פגיעות גבוהה: זקנים החיים בעוני, חסרי מעמד, חסרי בית ועוד, ופיתוח כלים דיגיטליים לאוכלוסייה החיה בעוני לרפואה מרחוק, הנגשת מידע ושיפור השירות.
- הרחבת שירותים, מיצוי זכויות והגברת יישוג, הכוללת תכנית לאומית למיצוי זכויות: פתיחת מרכזים דיגיטליים ופיזיים ושותפות עם החברה האזרחית, והסדרת מקצועות הקשורים בקידום בריאות.
- חיזוק המשילות במשרד הבריאות לצמצום אי שוויון, הכוללת הקמת מנגנון קבוע למיגור גזענות, הדרה והפליה במערכת הבריאות, וקביעת תקציב בסיס קבוע לשיתוף ציבור.
- צמצום אי שוויון בשנות החיים הראשונות, הכוללת תוספת עשרה מרכזים בין-מערכתיים לגיל הרך: בדרך לכיסוי ארצי, קביעת מנגנון לעדכון והרחבת כוח אדם בטיפות חלב ואיתור מוקדם.
בנוסף, פורסם השנה חוזר "אמות מידה לקידום שוויון במערכת הבריאות", המגדיר לראשונה כי על ארגוני הבריאות צריכים למנות בכל ארגון אדם שיהיה אחראי על הנושא. בתוך כך, נעשה שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה אחרים, ארגוני חברה אזרחית, אקדמיה וארגוני הבריאות, על מנת ליצור תכניות מקיפות לצמצום הפערים בבריאות.
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, מסר בתגובה: "פערים חברתיים וכלכליים הם עדיין גורם מפתח בנגישות לבריאות. פערים בבריאות הם לא רק כשל מוסרי, אלא פגיעה של ממש בחוסן לאומי. לא מדובר בבעיה של אוכלוסיות מוחלשות, אלא סוגיה עם השלכות רחבות הפוגעת בכל אחד ואחת מאזרחי ישראל. הקורונה הוכיחה זאת שוב בצורה הכי מוחשית שיש - צמצום אי-השוויון בבריאות הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה. דוח אי-השוויון בבריאות המצביע על פער משמעותי בין מגזרים, מקום מגורים ויכולת השתכרות. בשנה החולפת שמנו דגש מיוחד על נושא צמצום הפערים בבריאות, ובשיווין בבריאות בין מרכז ופריפריה, בין קבוצות שונות בחברה, והקצנו משאבים גדולים לצמצום פערים בחברה הערבית, וכך נכון וראוי שימשך. זו החובה שלנו כמדינה. להמשיך ולדאוג שכל אזרח במדינה יוכל לממש את הזכות היסודית לבריאות ולקבל טיפול רפואי ראוי בהישג יד".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש: "משרד הבריאות פועל כל העת לצמצום פערי בריאות במדינת ישראל, תוך התייחסות לסיבות הגורמות לכך, זאת במטרה שכל אחד יוכל לממש את מלוא זכויותיו ולקבל את השירות המתאים ואת הטיפול הנדרש לו במערכת הבריאות. פרסום הדו"ח, יחד עם המלצות וועדת העשור וחוזר 'אמות המידה לקידום שוויון במערכת הבריאות', מהווים מהלך מקיף ושקוף להצגת הפערים לצד הנחת מתווה לצמצומם ומעקב אחר הפעולות הנעשות בשטח ליישומם. אני מאמין שאנו יכולים לשנות את המאזן, לצמצם את אי השוויון בבריאות ולאפשר לכל אזרחי ישראל את הטיפול השווה והמתאים למען איכות החיים, בריאות הגוף והנפש".
סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי-כלכלי במשרד הבריאות, איילת גרינבאום – אריזון: "חוק ביטוח בריאות ממלכתי מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית, אך גם כיום קיימים במערכת הבריאות הישראלית פערי בריאות ואי שוויון. משרד הבריאות עוקב כל העת אחר הנתונים, ועומל על מציאת פתרונות לצמצום הפערים. בנוסף לוועדת העשור ולחוזר המנכ"ל, התחלנו יישום תוכנית לצמצום פערי בריאות בחברה הערבית שמתמקדת בסכרת והשמנה, שנות החיים הראשונות, בריאות האישה, בריאות הנפש, עישון ומחלות ריאה, וכוללת בין השאר הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות, שיתוף ציבור ועוד".