קרדיולוגית ספורט הוא תחום חדש יחסית, שהחל להתפתח בעשור האחרון וצובר תאוצה בארץ ובעולם. בבסיסו עומדת ההבנה כי פעילות גופנית עצימה וממושכת גורמת לשינויים במבנה, בתפקוד ובמערכת החשמל של הלב הנקראים יחדיו ״לב אתלט״, ואלו מצריכים גישה רפואית שונה וייחודית. במקביל העיסוק בספורט בעצימות גבוהה עולה בשכיחותו בקרב האוכלוסייה הכללית שלפחות חלקה אינה מודעת לכך שנמצאת בסיכון לבבי מוגבר, ובמידה והפעילות אינה מותאמת בעצימותה ליכולות האישיות של כל אדם היא עלולה באופן פרדוקסלי לסכן אותו ולהגדיל את הסיכוי לאירוע לבבי ואף מוות פתאומי. לכן חשוב לאבחן בהקדם את גורמי הסיכון ובמידה וקיימים לבצע בדיקות סקירה ספציפיות לאיתור בעיה לבבית ולהתחשב בהן בהגדרת הפעילות הגופנית.
פנינו לד"ר שירית כזום - בייזר מהמרכז הקרדיאלי החדש לרפואת ספורט בהרצליה מדיקל סנטר בכדי לקבל תשובות לשאלות על הבדיקות וביניהן: כיצד להמשיך ולהיות פעילים מבחינה גופנית באופן בטוח ואיך ניתן להקטין את הסיכון לאירועי לב הקשורים לפעילות גופנית מאומצת.
מדוע חשוב אבחון מוקדם בקרב ספורטאים?
כדי להבין מדוע אבחון מוקדם של מחלות ובעיות לב חשוב כל כך, מספיק לראות את התוצאות של מצבים בהם האבחון הזה אינו נעשה. בשנים האחרונות התרחשו לא מעט מקרים של התמוטטות או אפילו מוות פתאומי במהלך פעילות גופנית בקרב ספורטאים חובבנים במהלך תחרויות, אימון בחדר הכושר או סתם רכיבה/ריצה בפארק, חלקם המצומצם הגיע לאמצעי התקשורת. הסיכון הזה קיים אצל ספורטאים מקצוענים אבל הרבה יותר גבוה בקרב ספורטאים חובבים, והוא נובע מכמה סיבות. בגיל צעיר (פחות מ-30) הסבירות לפעילות לבבית במהלך הפעילות או כתוצאה ממנה היא נדירה יחסית, ונובעת בדרך כלל מבעיות לבביות וממחלות מולדות של שריר הלב או מערכת החשמל בלב, אך ייתכנו גם מצבים חריפים כגון דלקות בשריר הלב הנפוצות בקבוצות הגיל הזה.
יש לציין שספורטאים מקצועיים וכאלו המתחרים במסגרות תחרותיות עוברים בדיקות מקיפות אחת לשנה לפחות, ולכן שכיחות האירועים החריגים אצלם נמוכה יחסית. עם זאת, ברור שעדיין קיים סיכון מסוים.
החל מסביבות גיל 35, הסיכון לאירועים לבביים במהלך הפעילות עולה בצורה משמעותית. לרוב הסיבה בטווח הגילים הזה היא טרשת עורקים, הנובעת מהיצרות של כלי דם עקב הצטברות שומן וכולסטרול בדפנות העורקים. תסמיני המחלה נוטים להופיע בשלבים מאוחרים באופן יחסי, כך שאדם הסובל מהבעיה אינו בהכרח מודע אליה תקופה ארוכה. אותו אדם עלול להגיע למצב בו התפתחו בעורקי הלב שלו הצרויות משמעותיות המגבילות את זרימת הדם מבלי להיות מודע לכך. וכך במהלך פעילות גופנית כאשר הדרישה לחמצן בשריר עולה באופן משמעותי , ההיצרויות האלו יגבילו את אספקת הדם וכמות החמצן הדלה לא תספק את צורכי שריר הלב. מצב זה קרוי בשפה הרפואית איסכמיה ועלול להתפתח להתקף לב, הפרעות קצב מסוכנות ואפילו לדום לב.
האוכלוסייה המורכבת ביותר מבחינה קרדיולוגית היא ספורטאים חובבים שעושים ספורט עצים (רצים למרחקים ארוכים, רוכבי אופניים, שחיה תחרותית ועוד) אך לא ניהלו אורח חיים ספורטיבי כל החיים או כאלו המתאמנים בעצימות גבוהה באופן נקודתי (״לוחמי סוף שבוע״). לרוב לאנשים אלו יש גורמי סיכון לבביים שהם אינם מודעים להם כלל (שומנים גבוהים בדם, סכרת גבולית, עישון בעבר, יתר לחץ דם לא מאובחן) ובסבירות גבוהה גם טרשת עורקים סמויה. מה גם שהם אינם מורגלים לפעילות בכזו אינטנסיביות, עוד דבר המעלה את הסיכון.
קבוצות סיכון נוספות הדורשות בדיקה:
אנשים שעברו מאורע לבבי קודם (התקף לב, צנתור, דלקת שריר הלב וכדומה), בעלי היסטוריה משפחתית של מחלת לב או מוות פתאומי בגיל צעיר, ספורטאים אצלם התגלו בעבר ממצאים מחשידים לבעיית לב, דוגמת בדיקת אקו לב בלתי תקינה, אנשים הסובלים מגורמי סיכון ידועים: יתר לחץ דם, השמנת יתר, סוכרת או פרה סוכרת ועוד אדם שחווה במהלך הפעילות או אחריה תסמינים חריגים המהווים נורת אזהרה, דוגמת דפיקות לב מואצות במיוחד, כאבים בחזה, קוצר נשימה משמעותי או עייפות בלתי מוסברת.
חשוב להדגיש שפעילות גופנית טוב וחשובה לנו. היא מאריכה חיים, עוזרת באיזון גורמי הסיכון, עוזרת במניעה של מחלות רבות ומאזנת גוף ונפש. חשוב שכולנו נעסוק בפעילות גופנית מתונה לפחות 150 דקות בשבוע. אולם אם החלטנו לאתגר את גופינו ולהעלות עצימות פעילות לגבוהה/גבוהה מאוד - עלינו לוודא שאיננו בסיכון לבבי מוגבר.
דגש נוסף הוא החשיבות על שמירה על אורח חיים פעיל של האדם כמכלול ועל תזונה מאוזנת כחלק משמירה על אורח חיים בריא.
אילו בדיקות קיימות להערכה לבבית?
אקג: רישום הפעילות החשמלית במנוחה לאיתור מחלות מבניות בלב והפרעות מערכת החשמל.
בדיקת מאמץ: רישום הפעילות החשמלית של הלב במהלך מאמץ לאיתור איסכמיה והפרעות קצב.
אקו לב במנוחה - אולטרסאונד של הלב במנוחה להערכת תפקוד הלב והמסתמים.
אקו לב במאמץ: שילוב של בדיקת מאמץ עם אולטרסאונד של הלב לפני ואחרי המאמץ.
MRI לב במהלכו מתבוננים ברקמת הלב ובשריר הלב.
CT קרדיאלי לאיתור מצבים אפשריים של היצרות עורקים בצורה בלתי פולשנית.
ברוב המקרים גם ספורטאים שלקו בליבם במהלך הפעילות הגופנית יוכלו לחזור אליה עם הזמן, לאחר שקיבלו טיפול מתאים ועברו שיקום לב. על החזרה לפעילות גופנית להיות הדרגתית וכמובן בהתאם למצב. עם זאת, בהחלט ניתן לשאוף ברוב מהמקרים לחזור לדרגת עצימות גבוהה כעבור פרק זמן מסוים ואפילו לחזור להתחרות.