קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות מעי דלקתיות כרוניות התוקפות את מערכת העיכול, ומשפיעות בחומרה שונה על המעי. בעוד הקוליטיס הכיבית מערבת את המעי הגס בלבד, מחלת הקרוהן יכולה לערב את מערכת העיכול לכל אורכה. המחלות מתבטאות, בין היתר, בכאבי בטן, שלשולים, ירידה בתיאבון ובמשקל ובתופעות רבות נוספות. המחלות מאופיינות בתקופות של החמרה ותקופות של רגיעה, ופעמים רבות מחייבות טיפול קבוע לשיכוך הדלקת. המחלות פורצות בדרך כלל בגיל צעיר ומשפיעות על מהלך החיים.
הסיבה המדויקת למחלת המעי אינה ידועה, אך משערים כי מדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים.
כיום קיימות מגוון אפשרויות טיפול זמינות לניהול התסמינים ולמניעת סיבוכים.
הטיפול הרפואי הוא מעמודי התווך של הטיפול במחלות המעי, וכולל שימוש בתרופות אנטי דלקתיות, תרופות מדכאות חיסון וכן טיפולים מתקדמים- טיפולים ביולוגיים ומולקולות קטנות.
תרופות אנטי דלקתיות, כגון 5-aminosalicylates (5-ASAs) וקורטיקוסטרואידים, משמשות להפחתת דלקת במעיים. 5-ASAs הן לעתים קרובות הקו הראשון של הטיפול עבור קוליטיס כיבית קלה עד בינונית, והן לרוב נסבלות היטב. קורטיקוסטרואידים משמשים בדרך כלל למקרים חמורים יותר של דלקת המעי ,וניתנים בדרך כלל בקורסים קצרים על מנת לשלוט בדלקת.
תרופות מדכאות חיסוניות, כגון azathioprine ו-mercaptopurine, פועלות על ידי דיכוי מערכת החיסון ומשמשות לשמירה על הפוגה במחלות מעי דלקתיות .תרופות אלו משמשות בדרך כלל בשילוב עם טיפולים אחרים.
בשנים האחרונות נוספו מגוון רחב של טיפולים מתקדמים לטיפול במחלות המעי הדלקתיות, ביניהם טיפולים ביולוגים וטיפולים במולקולות קטנות.
הטיפולים הביולוגיים מכוונים למולקולות ספציפיות המעורבות בתגובה הדלקתית ומשמשים לטיפול בדלקת מעי בדרגת חומרה בינונית עד קשה שלא הגיבה לטיפולים אחרים. תרופות אלו ניתנות בדרך כלל בהזרקה תת עורית או עירוי.
הטיפולים הביולוגיים העיקריים המשמשים לטיפול במחלות מעי דלקתיות כוללים:
מעכבי TNF: תרופות אלו מכוונות לחלבון TNF-alpha, הממלא תפקיד מפתח בתגובה הדלקתית. דוגמאות למעכבי TNF כוללות אינפליקסימאב, adalimumab ו-certolizumab pegol.
לאחרונה נכנס לשימוש טיפול באינפליקסימאב תת עורי.
מעכבי Interleukin (IL)-12/23: תרופות אלו מכוונות לחלבוני IL-12 ו-IL-23, אשר ממלאים תפקיד מפתח בתגובה הדלקתית. דוגמה למעכבי IL-12/23 : ustekinumab.
מעכבי אינטרלויקין (IL)-23: תרופות אלו מכוונות לחלבון IL-23, הממלא תפקיד מפתח בתגובה הדלקתית. דוגמאות למעכבי IL-23 כוללות ו-risankizumab, mirikizumab).
מעכבי אנטי-אינטגרין: תרופות אלו מכוונות לחלבון האינטגרין α4β7, אשר משחק תפקיד במעבר תאי הדלקת למעי. דוגמה לטיפול זה: Vedolizumab.
בשנים האחרונות נוספו לסל התרופות מספר טיפולים חדשים במולקולות קטנות . הטיפול נלקח בכדורים, וכרגע מאושר בסל לקוליטיס כיבית.
הטיפולים במולקולות הקטנות כוללים כעת שני סוגי טיפול עיקריים:
מעכבי JAK: המכוון לאנזימים המעורבים בתהליך הדלקתי של המעי. מקבוצה זו כרגע מאושרים לטיפול בקוליטיס כיבית Tofacitinib ו- upadacitinib.
Ozanimod: המפחית את מספר תאי הדלקת במעי ומשפר את תפקוד המעי.
בנוסף לטיפולים התרופתיים, קיימים טיפולים נוספים המשלימים את הטיפול הרפואי, ביניהם: טיפול תזונתי, טיפול ניתוחי, טיפולי פיזיותרפיה וטיפולים נפשיים.
הטיפול התזונתי מהווה חלק חשוב בטיפול במחלות המעי הדלקתיות. אין דיאטה ספציפית שמומלצת באופן גורף לכל המטופלים, אך לרוב מומלצת תזונה מאוזנת היטב עם מגוון פירות, ירקות ומקורות חלבון. ייתכן שחלק מהמטופלים יצטרכו להימנע ממזונות מסוימים שעלולים להחמיר את הסימפטומים שלהם.
ניתוח עשוי להיות נחוץ במקרים מסוימים של מחלות מעי דלקתיות. ניתן להשתמש בניתוח כדי להסיר חלקים פגומים או חולים במעי, ליצירת מעקף סביב היצרות, או להסרת המעי הגס והרקטום במקרים של קוליטיס כיבית חמורה.
פיזיותרפיה ושיקום עשויים להועיל למטופלים. טיפולים אלו יכולים לעזור לשפר את הכושר הכללי, להפחית עייפות ולשפר את התחושה הכללית.
לסיכום, קיים כיום מגוון רחב של אפשרויות טיפול זמינות לניהול התסמינים ולמניעת סיבוכי מחלות המעי הדלקתיות. תוכנית הטיפול הספציפית משתנה בהתאם לסוג וחומרת המחלה ולצרכים והעדפות המטופל. ישנה חשיבות מרובה לשיתוף פעולה הדוק בין המטופל לצוות המטפל על מנת לפתח תוכנית טיפול מתאימה אישית.
הכותבת היא רופאה בכירה במכון למחלות דרכי העיכול (גסטרואנטרולוגיה) בבית החולים "שיבא" בתל-השומר