דיאטת ה"קטו" הטרנדית, שמתבססת על תזונה דלת פחמימות ועתירת שומן עשויה להיות קשורה לסיכון גבוה יותר למחלות לב, כך עולה ממחקר חדש שפורסם היום (שני) ב-CNN. לפי המחקר, התזונה הקטוגנית עשויה להיות קשורה לרמות גבוהות יותר של כולסטרול "רע" ולהכפיל את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים כמו עורקים חסומים, התקפי לב ושבץ.
"המחקר שלנו מצא שצריכה קבועה של דיאטה דלה בפחמימות ועתירת שומן קשורה לרמות מוגברות של כולסטרול LDL - או כולסטרול "רע" - ולסיכון גבוה יותר למחלות לב", מסרו מחברי המחקר, אותו הובילה ד"ר יוליה איטן עם הקליניקה לבריאות הלב בבית החולים פול והמרכז לחדשנות לב ריאות באוניברסיטת קולומביה הבריטית בוונקובר, קנדה.
במחקר, החוקרים הגדירו דיאטה דלת פחמימות ועתירת שומן (LCHF) כ-45% מסך הקלוריות היומיות מגיעות משומן ו-25% מגיעות מפחמימות. המחקר, שלא זכה לביקורת עמיתים, הוצג ביום ראשון במפגש המדעי השנתי של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה יחד עם הקונגרס העולמי לקרדיולוגיה.
"רציונל המחקר שלנו הגיע מהעובדה שנראה מטופלים במרפאה שלנו למניעת קרדיווסקולריות עם היפרכולסטרולמיה חמורה בעקבות הדיאטה הזו, המגבירה את הסיכון של אדם להתקף לב או אירועים קרדיווסקולריים אחרים", אמרה איטן במהלך מצגת בפגישה. "זה הוביל אותנו לתהות לגבי הקשר בין דיאטות דלות פחמימות, עתירות שומן, רמות שומנים ומחלות לב וכלי דם. ולכן, למרות זאת, יש נתונים מוגבלים על מערכת היחסים הזו".
קטו הוא קיצור של קטוזיס, מצב מטבולי המתרחש כאשר הכבד שלך מתחיל להשתמש בשומן מאוחסן כדי לייצר קטונים לאנרגיה. הכבד מתוכנת לעשות זאת כאשר הגוף שלך מאבד גישה לדלק המועדף עליו - פחמימות - וחושב שהוא גווע ברעב.
דיאטת הקטו קיימת מאז שנות העשרים של המאה הקודמת, כאשר רופא נתקל בה כדרך לשלוט בהתקפים בילדים עם אפילפסיה שלא הגיבו לשיטות טיפול אחרות. דיאטות דלות פחמימות כמו קטו מסתמכות במידה רבה על שומנים כדי למלא אותך. לפחות 70% מתזונת הקטו תהיה מורכבת משומן; יש אומרים שזה יותר כמו 90%.
בעוד שניתן לקבל את כל השומן הזה משומנים בלתי רוויים בריאים כמו אבוקדו, טופו, אגוזים, זרעים ושמן זית, הדיאטה מאפשרת גם שומנים רוויים כמו שומן חזיר, חמאה ושמן קוקוס, כמו גם חלב מלא, גבינה ומיונז . אכילה מרובה של מזונות עשירים בשומן רווי מגבירה את ייצור הכולסטרול LDL בגוף, שעלול להצטבר בתוך העורקים ולהגביל את זרימת הדם ללב ולמוח.
החוקרים השוו את הדיאטות של 305 אנשים שאוכלים דיאטת LCHF עם כ-1,200 אנשים שאוכלים דיאטה סטנדרטית, תוך שימוש במידע בריאותי ממסד הנתונים של בריטניה, UK Biobank, שעקב אחר אנשים במשך עשור לפחות.
החוקרים גילו שלאנשים בדיאטת LCHF היו רמות גבוהות יותר של ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה, הידוע גם בשם LDL, כולסטרול ואפוליפופרוטאין B. אפוליפופרוטאין B הוא חלבון שמצפה חלבוני כולסטרול LDL ויכול לחזות מחלות לב טוב יותר מאשר רמות גבוהות של כולסטרול LDL פחית.
החוקרים גם שמו לב שצריכת השומן הכוללת של משתתפי דיאטת LCHF הייתה גבוהה יותר בשומן רווי והייתה בצריכה כפולה של מקורות מן החי (33%) בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת (16%).
"לאחר ממוצע של 11.8 שנות מעקב - ולאחר התאמה לגורמי סיכון אחרים למחלות לב, כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, השמנת יתר ועישון - לאנשים בדיאטה LCHF היה סיכון גבוה יותר מפי שניים ללקות בכמה אירועים קרדיווסקולריים גדולים, כגון חסימות בעורקים שהיו צריכים להיפתח עם הליכי תומכות, התקף לב, שבץ מוחי ומחלות עורקים היקפיות", מצאו החוקרים.
החוקרים אמרו כי המחקר שלהם "יכול להראות רק קשר בין התזונה לסיכון מוגבר לאירועי לב גדולים, לא קשר סיבתי", כי זה היה מחקר תצפיתני, אבל הממצאים שלהם ראויים למחקר נוסף, "במיוחד כאשר כ-1 מכל 5 אמריקאים מדווחים על דיאטת דלת פחמימות, דמוית קטו או קטו מלאה".
איטן ציינה כי מגבלות המחקר כללו טעויות מדידה המתרחשות כאשר הערכות תזונתיות מדווחות על עצמן, גודל המדגם הקטן של המחקר וכי רוב המשתתפים היו בריטים ולא כללו קבוצות אתניות אחרות. המחקר בחן גם את ההשפעה האורכית של ביצוע הדיאטה, בעוד שרוב האנשים שעוקבים אחר דיאטה דמוית קטו נוטים לבצע אותה לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר.
רוב המשתתפות - 73% - היו נשים, דבר שלדברי איטן "די מעניין לראות, אבל זה גם תומך בספרות הזמינה לפיה נשים באופן כללי נוטות לעקוב אחר דפוסי תזונה, נוטות להתעניין יותר בשינוי אורחות חייהן".
כשנשאלה אם יש קבוצות שלא נפגעו עקב דיאטת LCHF, איטן אמרה כי משך הזמן שאנשים בדיאטה והאם הם יורדים במשקל או לא "יכולים לאזן כל עלייה ב-LDL". לדבריה, "מה שחשוב לזכור הוא שכל מטופל מגיב אחרת. ולכן, באמת יש שונות בין-אישית בין התגובה. מה שמצאנו זה, אתה יודע, בממוצע, חולים נוטים להעלות את רמות הכולסטרול LDL שלהם", אמרה.
ד"ר דוד כץ, מומחה לרפואת אורח חיים שלא היה מעורב במחקר, אמר כי "ישנן דרכים שונות להרכיב דיאטת LCHF, וזה מאוד לא סביר שלכולן יש את אותן השפעות על שומנים בדם או אירועי לב". עם זאת, הוא הוסיף: "הממצאים כי דיאטת LCHF קשורה להשפעות שליליות במחקר זה היא קריאת השכמה עבור אלה שמאמצים דיאטות כאלה רק בגלל שהן באופנה".
"מחקר זה מספק תרומה חשובה לספרות המדעית, ומצביע על כך שהנזקים עולים על היתרונות", אמר כריסטופר גרדנר, פרופסור לרפואה במרכז המחקר למניעת סטנפורד, שערך ניסויים קליניים על דיאטת הקטו אך לא היה מעורב במחקר החדש.
"אין להתייחס לרמות גבוהות של כולסטרול LDL כאל תופעת לוואי זניחה של דיאטה VLCD (דיאטה דלת קלוריות) או דיאטה קטוגנית", אמר גרדנר, והצביע על הסיכון הגבוה יותר לאירועים קרדיו-וסקולריים אצל אנשים עם רמות קטון גבוהות יותר בדם, בהשוואה לאלו בתזונה סטנדרטית יותר.
רוב מומחי הבריאות טוענים שדיאטת הקטו האופנתית, האוסרת על פחמימות כדי לגרום לגופך לשרוף שומנים לדלק, מפחיתה מזון בריא כמו פירות, שעועית וקטניות ודגנים מלאים. בדיאטת קטו, אתה מגביל את צריכת הפחמימות שלך ל-20 עד 50 בלבד ביום - כמה שיותר נמוך, יותר טוב. כדי לשים את זה בפרספקטיבה, בננה או תפוח בינוניים הם בסביבות 27 פחמימות - קצבת היום המלא.
"קבוצות המזון הללו שיש לסלק כדי להשיג קטוזיס הן מקורות עיקריים לסיבים בתזונה, כמו גם חומרים מזינים חשובים רבים, פיטוכימיקלים ונוגדי חמצון. זה מדאיג אנשי מקצוע רבים בתחום הבריאות הרואים ב-VLCD או דיאטה קטוגנית מזיקה לבריאות לטווח ארוך", סיכם גרדנר.