פרופ' שעשוע בטקס פרס ישראל: "חייבים לשמור על הפרדת רשויות"

טקס פרסי ישראל נערך הערב (רביעי) בירושלים, ובו הוענקו פרסי הוקרה בתחומי העשייה והיצירה השונים בישראל. את הטקס הנחו השנה עופר חדד וליטל שמש ואת הפרס למפעל חיים יקבלו השנה שלושה ישראלים: פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי, הרבנית רחל הבר והפעיל החברתי הדרוזי אמל נסראלדין. 

לאחר קבלת הפרס, פרופ' שעשוע אמר: "למדתי שהמשותף המחבר בין כולנו עולה על המפריד. אלו ימים קשים בישראל, לכולנו, ואנו עומדים מול שבר עמוק. זו המשימה הדחופה שלנו כעת, אנחנו חייבים לשלב כוחות ולפתור את המשבר הנוכחי, תוך שמירה קפדנית על עיקרון הפרדת הרשויות, המחוקקת, המבצעת והשופטת. וכל זאת, שלא נאבד כל מה שהשגנו". לדבריו, אם לא נעשה זאת - גם ניסים לא יעזרו".

בין דבריו של שר החינוך יואב קיש במהלך הטקס, נאמר כי "טוב שנזכור את ימי העבר הקשים שעברו עלינו. כך אולי נוכל לשים בפרופורציה את האתגר החברתי העובר עלינו בימים אלה. כחבר בצוות המו"מ בבית הנשיא, כולי תקווה שנצליח להגיע למתווה עם הסכמה רחבה ככל שאפשר".

בהתייחס לפרופ' אמנון שעשוע, ציינה ועדת הפרס כי הוא "סיפור הצלחה ישראלי – הוא השגריר של המצוינות, ההעזה והיצירתיות הישראלית בעולם". עוד ציינה הועדה כי לפרופ' שעשוע תפקיד מכריע בהפיכתה של ישראל למעצמה עולמית בתחום הבינה המלכותית והתחבורה החכמה מצילת החיים", לדברי הוועדה, שעשוע הוא "יזם ומדען פורץ דרך שתרם ותורם באופן משמעותי לכלכלה הישראלית, הוא מוביל חברתי בפיתוח וביצירת מקומות עבודה ופועל ללא לאות להגשמת חזונו, מתוך תחושת שליחות, ציונות, ודבקות במטרה".

בהתייחס לרבנית רחל הבר, ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי היא "מפיחה בחולי הכליה רוח חיים ותקווה לחיים: היא מלווה את התורמים, המושתלים ובני משפחותיהם לאורך כל הדרך, ועד להחלמתם". הרבנית הבר, ממשיכה את דרכו של בעלה, הרב ישעיהו הבר ז"ל, שהקים לצידה את עמותת "מתנת חיים". מפעל זה מקדש את החיים, מעניק חיים חדשים, מקרב בין כלל חלקי החברה הישראלית וניתן לחולים, ללא הבדל דת, גזע ומגדר.

פעיל חברתי נוסף שיזכה בהוקרה הוא אמל נסראלדין. "סיפורו של אמל נסראלדין הוא סיפור הברית של העם היהודי והעדה הדרוזית בארץ ישראל - סמל לאומץ ומופת כמו שהיה יתרו חותן משה", נימקה הוועדה את בחירתה. "הוא מוביל בפעילותו הציבורית ובמנהיגותו החברתית את העדה הדרוזית, השפעתה ושילובה במדינת ישראל. פועלו כולל, בין היתר, גיוס דרוזים לשירות צבאי, הקמת מכינה קדם צבאית, הקמת יד לבנים לעדה הדרוזית, שילוב נשים דרוזיות בעבודה ובתעשייה ומתן זכויות שוות לעובדים דרוזים ויהודים".

הזמר העברי

יוסי הלוי (דקלון), מחלוצי המוסיקה הים תיכונית הישראלית, הוא הזוכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי. "דקלון ידוע באישיותו הנעימה והצנועה", נכתב בנימוקי הוועדה. "הוא נערץ על קהל מאזינים מכל גווני הקשת בחברה הישראלית וכן הוא מושא להערכה וחיקוי על ידי חבריו האמנים".

ועדת הפרס בראשותה של מרגלית צנעני, הכריזה תחילה על זכייתו של שלמה ארצי, אולם הוא בחר שלא לקבל את הפרס.

כימיה

פרופ' עמנואל פלד, מדען בעל שם עולמי בתחום של בטריות ותאי דלק, הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והנדסה כימית. "מחקריו פורצי הדרך בהבנת מנגנוני הפעולה וההתכלות של סוללות, משמשים לפיתוח דורות מתקדמים של סוללות בעולם כולו", ציינה הועדה והוסיפה כי הפרס מוענק לו על המחקר החלוצי בפיתוח סוללות לצבירה והמרה של אנרגיה ועל תרומתו הנרחבת לתעשייה הישראלית ולביטחון המדינה".

חינוך

פרופ' זמירה מברך, שכיהנה בעבר בתפקיד המדענית הראשית של משרד החינוך, היא כלת פרס ישראל בתחום חקר החינוך, בשל היותה מהמובילות בארץ בתחום חקר תהליכים קוגניטיביים ומטא-קוגניטיביים וקידום החינוך המתמטי בישראל ובעולם. על הישגיה של מברך כתבה הוועדה כי "הטמעת ממצאי המחקר של פרופ' מברך באה לידי ביטוי בשיטת הלימוד המתמטי שפיתחה, המיושמת בבתי ספר רבים בישראל ובעלת תרומה לצמצום הפערים בין תלמידים מתקשים ושאינם מתקשים בשדה החינוכי בארץ".  

מדעי החיים

פרופ' מיכל שוורץ מהמחלקה למדעי המוח במכון ויצמן היא כלת פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים. תגליותיה כוללות את תפקיד המפתח של תאי מערכת החיסון בתהליכי ריפוי מערכת העצבים המרכזית, גילוי חשיבות מערכת החיסון בתפקוד המוח הבריא וגילוי הקשר בין ירידה בתפקוד מערכת החיסון ודמנציה. 

הוועדה ציינה כי "פרופ' שוורץ התייצבה באומץ מול הדעה שהיתה מקובלת בתחום, העלתה השערה מקורית והצליחה להוכיח את אמיתותה. עבודתה מהווה בסיס לפיתוח תרופות  למחלות מערכת העצבים המרכזית. פרופ' שוורץ העמידה דורות רבים של חוקרים ישראלים צעירים, שספגו ממנה את רוח החשיבה החלוצית, האמונה בחזון, את כושר ההתמדה ובעיקר - אהבת המדע".

מדעי הסביבה והקיימות

פרופ' אביטל גזית הוא חתן פרס ישראל לתחום מדעי הסביבה והקיימות. גזית הוא חוקר גופי מים מתוקים, והוא מוביל פעילות חלוצית לשמירת בריאות הנחלים בישראל והרחבת היקף השיקום. "פרופ' גזית השכיל ליישם את המדע במאבקים ציבוריים ובהחלטות מדיניות שהתבטאו בשטח", נכתב בהחלטת הוועדה. "פרופ' גזית הוא פעיל ציבורי בוועדות רבות המקדמות את שמירת הטבע והקיימות בארץ ישראל".

אמנות פלסטית

האמנית מיכל רובנר, ממייסדות בית הספר לאמנות "קמרה אובסקורה", היא כלת פרס ישראל בתחום האמנות הפלסטית. על תרומתה לתרבות הישראלית כתבה הוועדה: "יצירתה האמנותית מתייחדת בשפה מקורית ופורצת דרך בתחום הצילום, הווידאו והמיצב האדריכלי. רובנר זכתה להכרה משמעותית והצלחה על ידי המוזיאונים החשובים בארץ ובעולם וקהל שוחרי האמנות". 

מחשבת ישראל

פרופ' דב שוורץ הוא חתן פרס ישראל לתחום חקר מחשבת ישראל, פילוסופיה וקבלה. "חיבוריו ממפים את  החוגים הפילוסופיים שפעלו בספרד, בפרובנס ובביזנטיון בשלהי ימי הביניים. מחקריו עוקבים אחר תולדות הרעיונות וקבוצות הוגים בעלות מכנה משותף הגותי מובחן", נכתב בהחלטת הוועדה. "ראוי לציין במיוחד את הדגשת המימד התיאולוגי בהגות הציונות הדתית ואת תרומתו רבת הערך לחקר מקומה של המוסיקה בהגות היהודית".

מוסיקה ומוסיקולוגיה

פרופ' יהואש הירשברג הוא חתן פרס ישראל בתחום המוסיקה והמוסיקולוגיה. הירשברג הוא חוקר ומרצה באקדמיה למוסיקה בירושלים מזה למעלה מ-50 שנה. מחקרו עסק באופן מקיף בתולדות המוסיקה ביישוב העברי בארץ, ובמחקר מעמיק על מלחינים מפאן בן חיים ועד יוצרים החיים כיום. "פרופ' הירשברג קירב לבבות של מאזינים רבים למוסיקה האמנותית מתקופת הרנסנס ועד ימינו", נכתב בנימוקי הוועדה. "במשך שנותיו הרבות כמרצה, הוא העמיד דורות של חוקרות וחוקרי מוסיקה, העושים חיל בארץ ובעולם".

משפטים

פרופ' יורם דינשטיין חוקר בתחום המשפט הבינלאומי וממייסדי תחום המחקר בארץ, הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר המשפטים. "לפרופסור דינשטיין זכויות ראשונים גם בביסוס מעמדה העולמי של מדינת ישראל ושל האקדמיה הישראלית בתחום המשפט הבין-לאומי", ציינה הוועדה.