בחברה הערבית חוששים, על רקע גל הרציחות, מאובדן שליטה. מתחילת שנת 2023 ועד אמש נרצחו 102 בני אדם מהמגזר הערבי, וקצב הרציחות עד כה השנה כבר עומד על כמעט פי שלושה לעומת אשתקד, כאשר החשש הגדול הוא שאם הוא לא ייבלם, מספר הנרצחים בחברה הערבית עלול לעלות השנה על 200 - מספר שיא מאז הקמת המדינה.
"גידול של 183% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בקורבנות של אלימות ופשיעה מדבר בעד עצמו", מתריעים בארגון יוזמות אברהם, העוקב אחר מקרי הרצח הרבים ומוסיפים: "אנחנו מזועזעים והממומים מאוזלת היד המחפירה, מחוסר היכולת ומהאטימות שגילתה ממשלת ישראל הנוכחית מול מותם של אזרחים. כל יום שבו השר איתמר בן גביר בתפקיד, הוא יום של הפקרת ביטחונם האישי של אזרחי ישראל כולם, ובראשם האזרחים הערבים, והרחבת מעגל הדמים".
ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל הכריזה ביום שישי שביתה כללית בחברה הערבית בתגובה לאירוע הירי ביפיע יום קודם לכן, שבו נורו למוות חמישה אנשים. הוועדה קראה לארגן הפגנות ביישובים ומסרה: "אנו רואים בממסד הישראלי את האחריות המלאה לעלייה המדאיגה בפשיעה בחברה שלנו, שכן הגוף הרשמי הוא זה שנושא באחריות הרשמית ובעל יכולת למגר את התופעה הנוראה הזו".
המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י) והחזית הדמוקרטית לשלום ושוויון (חד”ש) קראו כבר ביום חמישי בלילה להסלמת פעולות המחאה ההמוניות, לארגון הפגנות מקומיות ואזוריות ולהתגייסות להפגנה הארצית וליתר הפעילויות, שעליהן תודיע ועדת המעקב בהקדם האפשרי.
“הסלמת הפשיעה בחברה הערבית, אשר הובילה בשעות האחרונות לרצח שבעה בני אדם, תיענה בהסלמת המאבק העממי, כך שישובשו חיי היומיום במדינה. נפעיל לחץ ממושך עד אשר המדינה תיקח אחריות. על ראשי הממשלה והמשטרה לחדול מתפקידן המסוכן בהסלמת האלימות והפשיעה בחברה הערבית", נמסר.
מפילוח אירועי הרציחות השנה עולה כי 88 מתוך ה־100 התבצעו באמצעות נשק חם. ב־46 מהמקרים היו הנרצחים צעירים מתחת לגיל 30, ומבין כלל הנרצחים – 93 גברים ושבע נשים. במקום הראשון במקרי הרצח דורגה העיר לוד עם שמונה אירועים, ואחריה נצרת עם שבעה, שועפט עם שישה, ויפיע, טייבה ואום אל־פחם – עם חמישה נרצחים בכל יישוב מתחילת השנה.
בהמשך דורגו שפרעם עם ארבעה נרצחים, יפו, כפר יאסיף, רהט וג'לג'וליה עם שלושה מקרי רצח בכל אחד מהיישובים, ואחריהם חיפה, טובא־זנגריה, אעבלין, עכו וקלנסווה – עם שני אירועי רצח בכל אחת מהערים.
זאת ועוד, ארבעה מהנרצחים בטבח שאירע ביום חמישי ביפיע היו נוצרים, והנרצח החמישי היה מוסלמי. הכנסייה הקתולית שלחה בסוף השבוע ניחומים למשפחות קורבנות הרצח וטענה: "זו תוצאה ישירה וטרגית של חוסר הביטחון המתמשך במגזר הערבי בישראל. הגיע הזמן שהרשויות הישראליות יתעוררו, יעשו את המוטל עליהן ויבטיחו את ביטחונם של כל האנשים במדינה. מספר קורבנות האלימות הפלילית הזו במהלך השנים הוא מאות רבות, בגלל חוסר הביטחון במגזר הערבי בישראל. רשלנותם של פקידים היא בהחלט גורם עיקרי, אך גורם נוסף הוא צבירת נשק, שהרשויות בישראל התירו להעביר לידי גורמים עברייניים מסויימים בחברה".
כך או כך, הפערים בין יכולות המשטרה לבין ביצועי העבריינים רק הולכים ומתעצמים. בעוד במשטרה מנסים לאסוף ראיות ולהתמקד במישור המודיעיני בעבריינים בכלל ובארגוני הפשיעה בפרט, ומחפשים ראיות, הללו פועלים בדקדקנות לביצוע פעולות נקמה או תגובה במקרה שבו הם מרגישים, ולא במעט, מאוימים.
"העבריינים לא זקוקים לשום דבר – לא ראיות ולא ממצאים", אומר גורם משטרתי המעורה בפרטים. "הם יודעים בדיוק מי היריב שלהם ומי מסוגל לפגוע בהם, כך שבמקרה שמתקיים אירוע פלילי, הם מגיבים תוך זמן קצר, כשהם לא מהססים לעשות שימוש במטענים, בירי ובכל אמצעי לחימה אחר".
לדבריו, "ארגוני הפשיעה שמנהלים ביניהם קרבות אימה, נלחמים מחד על כבוד ומעמד ומאידך על שליטה וכסף, המון כסף. המשטרה מנסה לפגוע לאותם גורמים ב'בטן הרכה', אבל גם ארגוני הפשיעה מבינים שהמשטרה בבעיה, שהיא נטולת כוחות ושהיא עסוקה בלהגיב כמעט רוב הזמן ולא בלהתקיף".