היום תתקיים בחיפה ״צעדת המתים״ לזכר ולמען המאבק נגד הרציחות במגזר הערבי. הצעדה מתקיימת בשיתוף פעולה בין יהודים וערבים מארגונים כמו ״עומדים ביחד״, ״רוב העיר״, ״מחאת העם בחיפה״, ״יוזמות אברהם״ ועוד. ״הממשלה מפקירה את כולנו: ערבים ויהודים, בני אדם. החיים של כולנו שווים! המצעד יהיה מסע לוויה המונית שקטה, שיעבור ברחובות חיפה ויכלול ארונות מתים כמספר הנרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה. נצעד נגד ההפקרות, נעלה על נס את זכר המתים ונרים קול זעקה למען החיים״, כך נמסר ממארגני הצעדה.
אמו של הילד בן ה-7 שנפצע מירי ברהט: "אני תמיד מפחדת כשהוא יוצא מהבית"
ברגע האחרון עם כלי נשק טעונים: סוכל ניסיון חיסול ע"י חוליה בלוד
ד״ר תאבת אבו ראס, מנהל שותף ב״יוזמות אברהם״ ואחד ממארגני המחאה משתף את ״מעריב״ בכאב: ״המספרים של הנרצחים אומרים את הכול - ישנה הדרדרות בביטחון האישי. המטרה היא ליזום משהו שונה ולהתחיל באופן קבוע בצעדות שקטות שמדגישות את הפן האנושי והכאב על הנרצחים״, הוא מתאר. ״אנחנו לא רוצים להתעסק רק בפן הפוליטי, אלא פשוט להמחיש את הכאב של המשפחות השכולות, ואת הצדדים האנושיים והחברתיים״.
״הכול התחיל כשחשבנו יחד מספר פעילים חברתיים מעמותות שונות מה אפשר לעשות ובאיזו דרך ייחודית נוכל למחות. הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לעשות צעדות למען החיים והמתים עם ארונות קבורה. הפעם הראשונה שקיימנו את הצעדה הייתה לפני חודשיים בתל אביב. היו בצעדה רבים - גם יהודים וגם ערבים. אנחנו מנסים מאוד לשנות את השיח, ושהאזרחים יבינו שהאלימות והפשיעה היא לא בעיה רק של ערבים - אלא בעיה של כלל החברה הישראלית. אנחנו חיים במרחב צפוף אחד. את היריות משפרעם שומעים היטב מקריית אתא. יש נרצחים יהודיים שמעורבים בפשע גם בכפרים ערביים ויש שיתוף פעולה בין ארגוני פשע ערבים ויהודים״, הוא משתף.
״המטרה של הצעדה היא להמחיש את מאבק החירום שלנו. זה מאבק תרתי משמע על החיים שלנו״, מוסיפה סאלי עבד, פעילה חברתית מהנהגת ״רוב העיר״ ו-״עומדים ביחד״. ״אנחנו מרגישים שמפקירים אותנו, ושבממשלה לא נוקפים אצבע כדי להבין איך מקדמים פתרונות כמו אסיפת נשק בלתי חוקי, פענוח מקרי רצח ורדיפה אחר משפחות הפשע. אנחנו רואים גם הפקרות ואפליה ברווחה. אצל כל מיעוט מוחלש - האלימות יכולה לשגשג כשיש עוני ומצוקה - וזה אכן מה שקורה. לכן אנחנו יוצאים במאבק סולידרי, בתקווה שימשוך כמה שיותר תשומת לב״.
לדעת תאלת, גם התושבים הערביים צריכים להיות מעורבים במצב הפוליטי ובהפגנות נגד המהפכה המשפטית - ולצאת לרחוב לצד התושבים היהודיים: ״יש לנו רצון שגם במחאת קפלן לדוגמה יהיו תושבים ערביים שיקחו חלק במחאה. שיהיו חלק לא רק בנציגות בכנסת - אלא גם ברחובות. אסור שערבים יישבו בצד - כאילו שמה שקורה במדינה זה לא שלהם. אנחנו מנסים בשיתוף פעולה עם הנהגת המחאה למען הדמוקרטיה להביא את האג׳נדה שלנו אל תוך הרחוב היהודי״.
לטענתו, בממשלת השינוי של לפיד ובנט, מספר הנפגעים בחברה הערבית היה נמוך יותר - והייתה תקווה לשיפור המצב: ״צריך להכיר בזה שהממשלה הנוכחית לא עובדת. מעבר לפשיעה, גם מקפיאים ומקצצים לנו תקציבים שאמורים ללכת לחינוך ולטיפול בעוני שלעיתים מוביל בני נוער לקחת חלק מהפשע. הייתה לנו תקווה בממשלת השינוי שמשהו ישתנה יחד עם השר הקודם עומר בר לב, והם באמת נלחמו מלחמה רצינית נגד הפשיעה והעקומה של הנרצחים אכן ירדה בשנה שעברה. היה אז פתח של תקווה, אבל עכשיו המספרים של הנפגעים רק עולים. בכל השנה שעברה היו 116 קורבנות, עם פענוח של 21 אחוזים. לעומת זאת, השנה יש כבר 162 קורבנות - ויש עוד ארבעה חודשים עד לסוף השנה עם פענוח תשעה אחוזים וחצי בלבד״.
למצב הנוכחי בחברה הערבית ישנן השלכות חברתיות חריפות, ואנשים אף יוצאים פחות מהבית לאירועים חברתיים או חתונות: ״85 אחוזים ממקרי הרצח מתרחשים בשעות הלילה - לכן אנשים יוצאים פחות למרחב הציבורי״. יש למצב העגום גם השלכות פוליטיות-חברתיות - 20 ראשי רשויות מקומיות נמצאים תחת איומים על חייהם וחלקם אף מסירים מועמדות: ״איומים על ראש עיריית נצרת, יריות על מועמד לראשות עיריית נצרת, רצח מנכ״ל עיריית טירה, הסרת מועמדות בכפר יאסיף. ארגוני הפשיעה מרימים את ראשם אל מול חוסר ההרתעה ומנסים לחסל מועמדים ובכירים ברשויות״, הוא מוסיף.
בנוסף, לטענת תאלת, אחד הגורמים לעלייה במספר הנרצחות במגזר הערבי הוא בעקבות הקושי של גברים רבים להסתגל לשינוי במעמד האישה בחברה: ״כמות הנשים שעובדות ולומדות בחברה הערבית גדולה יותר מבעבר. ב-2010 כ-16 אחוזים מהנשים בחברה עבדו - וכיום כבר כ-40 אחוז. רבות עצמאיות יותר, מתחתנות בגיל מאוחר יותר וגם מתגרשות. מעמד הנשים בחברה הערבית משתנה לטובה, וזה לא מוצא חן בעיניי רבים מהגברים. לצערי, אנחנו עדיין חברה פטריארכלית ושמרנית שלא תמיד מקבלת את זה שגם לנשים יכול להיות כוח. הם היו רגילים לזה שנשים תמיד הלכו אחרי הגברים - וכשזה משתנה יש כאלה שקשה להם עם זה״.