תקראי לי נאיבי, תקראי לי פראייר, אבל אני חושב שאנשים הבינו עכשיו שאין שום ברירה, שזה מצב חירום, פיקוח נפש, ואם לא נאמין שיש סיכוי לדבר על המכנים המשותפים שלנו - אז אנחנו יכולים להגיע למצב שבו נאבד הכל. עכשיו באמת אין ברירה", אומר אייל גור, ממובילי תנועת "שומרות ושומרים על הבית המשותף", שקמה בזמן המחאה במטרה למנוע את הקרע בעם וכוללת דתיים, חילונים, אנשי ימין ושמאל.
לרגל סוכות, עורכים בתנועת "שומרות ושומרים על הבית המשותף", מיזם 929 בראשותו של הרב ד"ר בני לאו וארגונים רבים נוספים מקיימים את את פרויקט "סוכת הבית המשותף". במהלך החג הם מזמינים את הציבור בישראל לארח או להתארח, ודווקא עכשיו, בימים מאתגרים ומורכבים אלה לייצר שיח מעמיק ומשמעותי עם כל גוני החברה הישראלית.
את המפגשים יעבירו מנחים ומנחות, בהם שרי החינוך לשעבר הרב שי פירון ופרופ' יולי תמיר, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, הזמרים עברי לידר ושי צברי, מנכ"ל תנועת "דרכנו" לשעבר יאיא פינק, ח"כ לשעבר יהודה גליק, הרבה פרופ' דליה מרקס ועוד.
בדף הפייסבוק "שומרים על הבית המשותף" אפשר למצוא לינק להרשמה, לבחור אם לארח או להתארח, ובהתאם לכך ייערך שיבוץ המשתתפים לסוכות השונות בכל רחבי הארץ.
"אני צופה שעשרות אלפים ישתתפו בפרויקט", אומר גור. "אני חושב שהמבחן הגדול שלנו כחברה הוא שאנשים יגידו 'אני הולך למקום אחר', לסוכה של מישהו אחר שהחליט לפתוח את הדלת שלו, כדי להיות שם ולהקשיב. אפשר להמשיך להתווכח, אבל אפשר גם להתארח".
במצב הנוכחי אתה רואה בכך חשיבות יתרה?
"אי אפשר להישאר אדישים למה שקורה. כל ההבדלים בינינו זה כמו ארבעת המינים שבסוף מתחברים ליחידה אחת וכל אחד הוא שונה. אם לוקחים מאיתנו את המכנים המשותפים, קוראים לזה התפרקות. הפרויקט הזה של 'סוכת הבית המשותף' הוא המשך למה שעשינו בערב תשעה באב. בשיא הבלגנים של החקיקה, ההפגנות, הצרחות, הרמנו בירושלים שרשרת אנושית יהודית דמוקרטית, שבעצם קראה לאנשים לבוא ולתת ידיים מהכותל המערבי ועד לכנסת. הגיעו לשם אנשים מכל הארץ, אנשים שהרגישו בתוך הכאב. יש רצון להיות שותף למשהו כשמרגישים שהכל מתפרק".
לדברי גור, העוצמה של מה שקרה ביום הכיפורים בכיכר דיזנגוף בתל אביב אולי הפתיעה, "אבל אני לא חושב שמישהו היה מופתע מהאירוע עצמו", הוא מודה. "אנחנו הרי כל פעם חוצים עוד ועוד קווים אדומים ובוחנים אחד את השני כקבוצות, ולאט־לאט יורדים מהפסים. לכן הרעיון שלנו לסוכות נבע מההבנה שצריך לגרום לאנשים להיפגש".
לארח ביחד
ארגונים שונים, אנשים פרטיים וגם חברי כנסת מקיימים במהלך החג מיזמים הקשורים בחיבור בין חלקי העם. בסוכה שבחצר ביתה בגבעת שמואל של סגנית שר האוצר, ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), יתקיים בשלישי בערב מפגש "סוכת שלום", במהלכו וולדיגר תארח בסוכה יחד עם ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי) את הציבור הרחב במטרה, כפי שמצוין בהזמנה, "לדבר על מה שמאחד בינינו".
"גם בשנה שעברה אירחתי בסוכה, והשנה ביקשתי מחילי להצטרף אליי, לארח ביחד", מסבירה וולדיגר. "אנחנו פותחים את הסוכה לקהל הרחב, קהל שבדרך כלל דומם, לבוא ולדבר על המשותף, על המחבר, ויש כל כך הרבה מן המשותף והמחבר. מי שרוצה לבוא, לדבר ולהקשיב יכול להגיע, אין לנו סלקטור בכניסה. הזמנו גם אנשי ציבור מגוונים, כשהמטרה היא לחבר, להגיד שאנחנו יכולים וצריכים לחיות כאן ביחד. אפשר לעשות את זה באהבה, ורק כך נצליח. הרעיון כאמור נולד בשנה שעברה, כאשר הייתי באופוזיציה. גם אז פתחתי את הסוכה לכולם. גם בשנה שעברה הייתה תקופה לא פשוטה בכלל".
אירועי יום הכיפורים בכיכר דיזנגוף, מציינת וולדיגר, "באו אחרי שאני כבר התחלתי לארגן את האירוע הנוכחי, אבל מה שקרה בהחלט מחדד את הצורך בהבנה שהמסורת היא לא נגד מישהו, אלא ההפך. זה לפתוח את הבית לכולם. מסורת ושורשים הם דברים שמחזיקים אותנו. אני לא מתייחסת לזה במובן הדתי, אלא במובן של מי אנחנו ומה משותף לכולנו. אין כמו סוכות כדי לבוא ולהגיד כולנו יחד, כולנו תחת אותו סכך ואותם קירות ארעיים, ואם לא נדע לשמור על עצמנו, אז הארעיות תהפוך חלילה וחס לחורבן ואנחנו לא רוצים להגיע לשם. לכן סוכת שלום היא קריטית, ניצור שיח בונה ולא הורס".
"הימים האלה מלאים בקיטוב. על רקע הקיטוב של היום מיכל הזמינה אותי להיות שותף, וגם לי היה חשוב שבסוכה כזו יהיה ביטוי למגוון קולות", מוסיף טרופר. "אף סוכה כזו לא באה לטשטש את המחלוקות העמוקות שיש, אבל היא כן באה לנסות להציע אפשרות לנהל גם את המחלוקות בצורה ראויה. יש פצעים, יש צלקות, אי אפשר לטשטש אותם, אבל גם הצורה שאנו עוסקים בהם חשובה. לצד זה צריך להזכיר שיש עדיין גם דברים משותפים בינינו וגם לזה יש ערך. אני לא חי באשליה שיש מיזם כלשהו שיכול לפתור את הבעיות העמוקות שיש פה, אני רק יודע שאני צריך לתת את הטיפה שלי בתהליך הזה ולהשתדל. העובדה שיש גם לסוכה הזו וגם ליוזמות הנוספות היפות האחרות כזו היענות רחבה, שיש כל כך הרבה סוכות שרוצים לפתוח וכל כך הרבה אנשים שנרשמים להגעה לסוכות - אומרת שכנראה יש לדבר הזה ביקוש. רוב המנהיגות הפוליטית בישראל מדברת על כמה חשובים הידברות וניסיון להגיע להסכמות רחבות. אני מנסה שזה לא רק יישאר ככותרת גדולה, אלא צריך לתת לזה ביטוי. אני חושב שאם כל אחד יטפטף את הטיפה שלו במסר הזה, אז יש לזה השפעה".
ברית של הפכים
"אנחנו מבינים שאחד הגורמים המרכזיים לאתגרים שחווה החברה הישראלית כרגע הוא הקיטוב הרגשי, כלומר שאנחנו מייחסים תכונות שליליות לאנשים עם עמדות שונות. לכן אחת המשימות של התנועה שלנו היא לפעול להפחתת הקיטוב הזה", אומרת אלה רינגל, מנכ"לית "הרבעון הרביעי" - תנועת המונים מגוונת, הכוללת דתיים, חילונים, חרדים, ערבים, שמרנים, ליברלים, תומכי ומתנגדי הרפורמה. התנועה פועלת למעבר הדמוקרטיה הישראלית מפוליטיקה של הכנעה וניצחונות, לפוליטיקה של הכנסת אורחים ופתרונות. במסגרת "סוכות מארחות", אחד הפרויקטים של התנועה, פעיליה פותחים את הסוכות שלהם ברחבי הארץ ומזמינים אנשים להגיע, על מנת להכיר אחד את השני, לשמוע פרספקטיבות שונות ולאפשר לעצמם להוריד קצת את החומות ולהתכונן לאתגר האמיתי ברבעון הרביעי של המדינה.
"אנחנו קוראים לזה 'ברית של הפכים'", אומרת רינגל. "נצטרך ללמוד לנהל פה מתחים ולעשות בריתות בין הפכים. אנחנו חייבים להבין שאף אחד לא יקבל 100% ממה שהוא רוצה, ולכן אנחנו פועלים מאוד חזק להפגיש את כל התפיסות האלה. הסיפור של הכנסת אורחים כל כך קריטי עכשיו. המאבק בכנסת פשוט זלג לציבור. אנחנו כל כך מקוטבים ונמצאים בעידן של קריסת אמון מאוד גדולה, ולכן לאזרחים יש עכשיו אחריות עצומה, אנחנו שחקן חשוב".
את באמת מאמינה ביכולת המפגשים הללו להשפיע על המצב?
"המפגשים האלה, שאנחנו עושים במועדים שונים ועכשיו גם בתוך סוכות, הם טיפה אחת בים, אבל טיפה קריטית. אם המפגשים יתרמו למה שאנחנו קוראים לו בניית הבייס הישראלי הגדול, תנועת אזרחים המשפיעה ביותר על המערכת הפוליטית, אז יש להם משמעות".
פרויקט נוסף לסוכות שמנסה לחבר בין חלקי העם הוא "סוכות מארחות", מפגשי הידברות המתקיימים ביוזמת תושבי מצפה רמון. "המפגשים בסוכה הם חלק ממפגשי הידברות שהתקיימו בעיר לאורך זמן ושהתחדדו והתעצמו על רקע הרפורמה והמחאה, ונוגעים גם לקונפליקטים הציבוריים במדינה וגם לקונפליקטים הספציפיים שבמצפה רמון. המפגשים פתוחים לציבור הרחב ומגיעים אליהם דתיים, חילונים, שמאל וימין", אומרת נעמה שקד, תושבת מצפה רמון ושותפה במיזם "סוכות מארחות".
מהי בעצם מטרת המפגשים?
"המטרה היא הידברות. למרות שיש בינינו מתחים, פערים והתנגשויות, איך בכל זאת אנחנו כשכנים ושותפים לאותה חברה נפגשים, מדברים ומנסים להבין. זה לפתח את היכולת שלנו להקשיב אחד לשני ולשתף".
במהלך החג יתקיימו שני מפגשים בסוכה במסגרת המיזם. האחד, "לאומיות ואוניברסליות בסוכות", במהלכו שחר כרמל מתנועת "דרור ישראל" ואורה צוהר מגרעין "ועליתם בנגב" יארחו בסוכה את הרב חניאל דרמון ללימוד על לאומיות ואוניברסליות. במפגש השני, "בדרך לארץ המובטחת", יערכו שקד וחבר "דרור ישראל" צור וילמן שיחה בעקבות שירים שכתבו ושירים של אחרים על הקשר לארץ, למקורות ולחיים שלנו כאן.
"אני רואה הכרח וצורך חיוני וקיומי להידברות", אומרת שקד. "צריך להתאמץ למען הדרך בה אנחנו חיים ביחד, יוצרים את השותפות. דווקא בגלל שכל השנה הזאת מלאה בהתרחשות קשה ומאתגרת ויש איזשהו סוג של שבר - אז מתוך המצב הזה ישנה הזדמנות שיצמח משהו חדש. דווקא מתוך השבר והקרע נתאמץ ליצור חיבור יותר עמוק בינינו ממה שהיה בעבר, כי מה שהיה עד עכשיו לא החזיק".
אבל ההידברות אינה רק מפגש פיזי, וקיימים מיזמים נוספים של חיבור ברוח החג. "המצב בארץ מדאיג אותי ואותנו, המצב בארץ קשה", אומר יאיר טיקטין, המנהל החינוכי של מכינת עמי־חי, שלומדים בה יחדיו חניכות וחניכים חילונים, מסורתיים ודתיים. "בעקבות מה שקרה בכיפור החלטנו, ראשי מכינות מעורבות, שאנחנו צריכים לנסות ולהשמיע את הקול המיוחד שלנו, קול של מתינות, קול שיש בו ריפוי. הוצאנו עלון מאמרים דיגיטלי ברוח המכינות המעורבות לכבוד חג סוכות, חג שמסמל אחדות ואת היכולת לשבת ביחד. כותרתו של העלון היא 'ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת', ויש בו מאמרים שונים העוסקים בפנים השונים של החג מתוך ערכי המכינות המעורבות, ערכים של הקשבה, הכנסת אורחים, מתינות ואחדות ישראל. אנחנו מנסים להפיץ אותו בתפוצה כמה שיותר רחבה, גם לחניכים, גם לבוגרים, גם להורים, אבל גם לכלל עם ישראל במטרה קצת לרפא את המצב הקיים כיום".