אסון שלישי במשפחה: סמ"ר אור מזרחי, לוחם בן 21 בסיירת נח"ל מפתח תקווה, נפל במלחמה בדרום. לפני שלוש וחצי שנים נהרג אחיו שחר בתאונה, כשהיה תינוק נפטרה אמו. בני משפחתו של אור מספרים על הבן האהוב שיצא לשדה הקרב, ולא ישוב.
קבינט מצומצם והקפאת חקיקה: המחנה הממלכתי הציג את דרישותיו
בוקר שלישי ללחימה: הצבא הופתע מהיקף העוצמה והאכזריות של המתקפה
אביו אבי סיפר בדמעות כי "אור היה הבן הקטן במשפחה. אמו נפטרה כשהוא היה בן שנה וארבעה חודשים. חינכתי אותו לבד, דאגתי לו, עשיתי כל מה שאבא יכול לעשות. עשיתי הכל למענו. ילד שלא ידע מה זה אמא. הוא התעקש להתגייס לקרבי, אמרתי לו 'אני לא אמנע ממך'. הייתה לו אפשרות לא להתגייס אבל הוא רצה להתגייס, להיות פייטר. הוא היה חייל מובחר, אהבו אותו".
שלי מצרי, שכנתו של אור שמכירה אותו מילדות סיפרה: "את אור אני מכירה מהיום שהם גרים סמוך אלינו. הבן שלי ניר ואור היו חברים טובים, גדלו ביחד, היו בכיתה ביחד. אור התייתם מאימו לפני כשנה וחצי. הוא היה ילד אהוב, ילד מתוק, שובב, הפך לנער שרק רצה לתרום. המשפחה שלו איבדה את אחיו לפני שלוש שנים וחצי בתאונת אופנוע ואור התעקש ללכת ולהיות לוחם. הכאב הוא כאב עצום וגדול, לא חשבנו שתיפול על המשפחה הזו כזה אסון נוסף. אור לא היה יכול לעשות משהו אחר חוץ מללכת לצבא ולתרום כלוחם אמיץ שהגיע לכל מקום".
על הרגע שבו אביו קיבל את ההודעה שיתפה: "התעוררנו בבוקר בתחושות של פחד ובערך בשעה 8:00 נשמעו צווחות אימים של כאב שעד עכשיו לא עוזבות את הנשמה והאוזניים של אביו כשהוא קיבל את הבשורה המרה".
כשנשאלה האם הם מתכוונים להישאר כדי לסייע ענתה: "בוודאי. השכונה נרתמת עבורו, הוא מוקף בחברים ובמשפחה בכל המעטפת שיכולה לתת לו ולסייע לו".
על השיחה האחרונה עם בנו סיפר האב: "ביום חמישי דיברתי איתו, רציתי להקפיץ לו אוכל לבסיס כי הוא אמר שאין להם מה לאכול בבסיס. בת זוגי, בתי וחברתו של אור, אסנת, הכינו לו דברים. בבוקר שבת הוא דיבר איתי, אמר לי שיש טילים. אמרתי לו שיעדכן אותי, וזו הייתה השיחה האחרונה שלנו. אחר כך הוא דיבר עם חברתו ואמר לה שיש טילים מעליו ושהוא הולך למות. מאז לא שמענו ממנו, ניסינו להתקשר ואין מענה. אתמול בבוקר הגיעו הביתה נציגים מצה"ל, ובישרו לנו שהוא נהרג".
"הוא היה ילד אהוב, העניק לי אהבה, עזר לי ועזרתי לו. היינו חברים טובים. היו לו תוכניות לעתיד. הוא עזר לכל אחד, ילד של נתינה. הוא היה אמור להשתחרר בעוד חודש", אמר בקול חנוק.
סתיו, אחותו בת ה-28 של אור, סיפרה כי אחיה כל הזמן דאג לאביה ולה. "הוא תמיד דאג שאהיה שמחה. רצה שניקח קורס באנגלית ביחד. הוא היה הלב של הבית, החבר הכי טוב שלי. היינו חולקים סודות, הוא היה מספר לי הכל".
"סיפרו לנו ש-400 מחבלים הסתערו עליהם, ושאור נפל ראשון. אחריו נפל המפקד שלו", הוסיפה.
יהודית, סבתו של אור, סיפרה שהוא היה "נכד מקסים שהתגעגע לאוכל של סבתא. המילים האחרונות שלו אליי היו שהכל יהיה בסדר ושהוא אוהב אותי מאוד. הוא ממש נפרד מאיתנו בעצם".
אוסי חזם בת ה–20 היא חברתו של אור מזרחי מזה כשלוש שנים. "הכרנו דרך חברים ובעיקר בתקופה שאחיו שחר נהרג בתאונת אופנוע מצערת. מאז היינו צמוד יחד. אהבת החיים שלי ואני שלו. הוא דאג להגיד לי כל יום שאני האחת שלו. הוא אהב והעריץ את אבא שלו ואחותו סתיו. כל ערב דאג לברך את אביו ב'לילה טוב אוהב אותך'. הוא הבן אדם הכי טוב והכי מבין שהכרתי. אמר לי שאני אהיה אמא של הילדים שלו ואפילו תכנן שנטוס לחו"ל לטיול אחרי הצבא כדי להציע לי נישואין".
מה הוא הכי אהב לעשות?
"אהב את החיים. היינו יוצאים לברים וגם מבלים אצלי בבית או אצלו עם חברים. כל שישי הוא דאג להיות עם אבא שלו בארוחת ערב והבנתי את זה והצטרפתי אליו בכל שישי כי ידעתי שזה כל כך חשוב לו".
איתך הייתה לו השיחה האחרונה?
"קודם כל בשישי ניהלנו שיחה והוא אמר שהוא רעב ואין אוכל בבסיס. אמר לי שאבא שלו ואחותו מתכננים להגיע אליו ושאל אם גם אני ועניתי שברור. הבטחתי להכין לו את הקציצות שהוא אוהב ויותר מאוחר צילמתי לו את הקציצות והוא התלהב. בשבת בבקר זו היתה השיחה האחרונה שיחת וידאו שבה הוא אמר לי שיש טילים הראה לי את השמיים והיו שם עשרות טילים ממש. הוא הראה לי שהוא מסתתר מאחורי קיר ואחר כך אמר שהוא מזהה רכב ליד הבסיס ושהוא חייב לגשת לעזור כי זו החובה שלו כחייל . אמר לי שאני אוהב אותך הכי בעולם אבל אני חייב לעזור לאזרחים. היינו עדיין בשיחת וידאו כשלפתע הוא צילם חצי גוף ואמר לי אוסי אני מת וכך התנתקה השיחה איתו".