הסיפורים הקשים ממשיכים רומי אליהו וגילי יוסקוביץ׳, חברות ילדות שהיו יחד במסיבה ברעים, סיפרו ל"מעריב" על הרגעים שבהם הבחינו במחבלי החמאס. ״רקדנו במסיבה כרגיל, פתאום שמענו יריות, התחלנו לברוח ולרוץ, והתפצלנו ברגע שהתחילו היריות", ציינה.
ישראל במלחמה | מטחים כבדים לעבר העוטף, ירושלים והמרכז; אזעקות גם בצפון
עדות מטלטלת מאירוע השבי באופקים: "המחבל אחז באמא שלי עם רימון בידו"
עוד הוסיפה: "ראיתי שירו ברומי מול העיניים, היא הייתה במצב קשה. אין לתאר את התחושות האלה, אני מזועזעת. המחבלים היו לידי, וראיתי איך הם רוצחים אנשים אחרים. סתמתי אוזניים ועיניים וניסיתי להתחפר בתוך האדמה. כתבתי לחבר שלי ש'אין מצב שאני יוצאת מפה, רומי פצועה, יש מצב שהיא מתה. מחבלים יורים בטירוף, צה״ל לא כאן. איך אני אצא מכאן'. הוא כתב לי 'תסתתרי כמו עכבר'. הסתתרתי בשיחים במשך ארבע שעות במטע פמלות - תוך כדי שאני שומעת מבחוץ יריות קרובות אליי".
היא תיארה את הרגעים שבהם על אף הפחד, הרשתה לעצמה לצאת מהמחבוא: "יצאתי לאחר שעות רק ברגע ששמעתי קולות של חיילים. המחבלים ירו בטירוף במטע מפלות שהייתי שם, כמעט כל מי שהיה שם נרצח. גם רומי הייתה במצב קשה מאוד. ראיתי גופות בלי סוף. אני בדקתי בזק״א מה איתה, חשבתי שהיא מתה - ופתאום היום קלטתי שהיא רשומה ברשימה מפוברקת של שמות החטופים. יומיים שלמים לא אמרו לנו כלום עליה. אין מידע, אנחנו בכאוס. חלק מהאנשים במצב קשה, חלק מתו, חלק חטופים - אי אפשר לדעת".
"אמרו שפינו את כל הגופות בשקים שחורים מהמסיבה - ואי אפשר לזהות אף אחד כרגע. הזיהוי הוא רק דרך המשטרה והבת שלה נתנה DNA שלה. רומי יתומה, אין לה הורים, אני כמו משפחה בשבילה והיא בשבילי. אני חייבת לדעת מה איתה. המשטרה או הצבא לא מדברים איתנו, ויש לה ילדים שדואגים מאוד, אחד מהם חייל. מקווים שאולי היא חטופה ואז תקווה לכך שהיא בחיים", אמרה בכאב.