מלחמת חרבות ברזל: אסנת פרי, תושבת קיבוץ ניר עוז, ניצלה מהטבח על ידי בעלה חיים - שנשבה בידי חמאס בשבת השחורה. בשיחה עם בן כספית ואיילת שקד ב-103FM שחזרה את רגעי האימה: "קפצנו לממ"ד ב-6:30 בבוקר כמו כל העוטף, בהתחלה לא התרגשנו כי לצערי אנחנו רגילים".
היום ה-33 | חוסל בכיר נוסף בחמאס; דיווח: צה"ל מכתר את הבונקר של סנוואר
בתם של זוג השבוי בעזה: "השתמשו בתושבים כחומה אנושית מול חמאס"
"נכנסים לממ"ד, סוגרים את הדלת, סוגרים את חלון הברזל, מדליקים טלוויזיה, רואים ירי על כל המדינה, מבינים שזה לא משהו רגיל אבל לא יודעים עד כמה", סיפרה. "בינתיים יש לנו חמישה ילדים בוגרים ואנחנו מתחילים להסתמס איתם והם נורא לחוצים. יש לנו מערכת אסאמסים פנימית בקיבוץ ואנחנו מתחילים להבין שיש מחבלים בתוך הקיבוץ".
עד מהרה התבררה התמונה המבהילה: מחבלים חדרו לתוך הקיבוץ. "התחילו זעקות מהבתים. בשלב זה, חיים בעלי ואני התחלנו להבין מה קורה ואנחנו החלטנו לדומם את עצמנו. אנחנו כיבינו את הטלוויזיה והאורות, התלבטנו קצת לגבי הטלפונים והחלטנו לכבות אותם", סיפרה.
"בשלב מסוים הם נכנסנו אלינו הביתה, הם היו אצלנו שלוש פעמים. פעם אחת שמענו אותם מתחילים לשבור, מחפשים, לא מצאו את הפתח לממ"ד ויצאו", הוסיפה. "בפעם השנייה שמענו אדם אחד מסתובב בבית, הוא מצא את דלת הממ"ד. חיים הלך ועמד ליד הדלת, איך שהוא פתח את הדלת, חיים פשוט תפס אותו מהכתפיים והעיף אותו. הוא עף כמה מטרים החוצה ונחבל בראש וברח".
לאחר מכן הבינו אסנת וחיים כי המחבלים יחזרו בפעם השלישית, עם תגבורת. "המחבלים תפסו את חיים ודיברו איתו. הם התחילו לדבר איתו באנגלית. הם אמרו לו 'אתה עכשיו צריך לבוא איתנו. אנחנו לא רוצים להרוג אותך, לא נעשה לך שום דבר'.
"קלטתי והבנתי שגם חיים קלט שהם בכלל לא קולטים שגם אני שם. אני הייתי עם פיג'מה שחורה, ואני מקופלת וחשוך לגמרי בתוך החדר ואז אני מבינה שחיים החליט ללכת איתם, הוא לא התווכח, מיד יצא כדי שהם ייצאו איתו ויעזבו אותי כי הם בכלל לא העלו את דעתם שיש שם עוד מישהו".
בהמשך השיחה סיפרה פרי, שמכהנת כיו"ר דירקטוריון הקיבוץ, על המכתב ששלחה קהילת ניר עוז לאלוף פיקוד דרום, ירון פינקלמן. "המוטיבציה למכתב הזה הייתה הניסיונות הבלתי פוסקים ובלתי נסבלים לדעתי של כל מיני גורמים פוליטים בכירים לגלגל את האחריות רק על הצבא. איך הם יכולים להילחם אם כל הזמן המפקדים שלהם שומעים שבעצם הם אחראים ואין אחראים אחרים?
"זה נורא הרגיז אותנו ובסוף החלטנו להוציא את המכתב הזה. כשעה לפני שהוא התקשר, התקשרה אליי הרל"שית אמרה לי שהוא רוצה לדבר איתי ואמרה לי 'ברגע שהוא יצליח להתפנות, הוא ירצה לדבר איתך'. הייתה שיחה מאוד נרגשת. הוא אמר שהוא מאוד התרגש ומאוד הודה לי ולחברי ניר עוז וסיכמנו שניפגש אחרי המלחמה על הדשא בניר עוז. הוא איש יקר".
לסיכום נשאלה אם תחזור לביתה בקיבוץ, ולכך השיבה: "אני מאוד מאוד אוהבת את ניר עוז ואני מאוד מאוד מתגעגעת לניר עוז. זה קיבוץ קצת יוצא דופן. לפי דעתי הוא אחד הקיבוצים הכי יפים בארץ, אם לא ה... יחד עם זה, הנושא של השיקום הקהילתי הוא מורכב מאוד.
"הם הפקירו אותנו, אי אפשר להתעלם מזה. יש הרבה כעס, הרבה מאוד אפילו, ההפקרה זה השבר הכי גדול מעבר לכל האסונות האישיים המחרידים. ההפקרה היא שבר עצום ושבירת אמון כל כך גדולה בין כל אנשי האזור לבין מה שנקרא המדינה. קשה מאוד יהיה לשקם את זה".
סייע בהכנת הכתבה: אמיתי דואק, 103fm