רמו סלמאן אלהוזייל, שוטר בתחנת שגב שלום, אמור היה להתחיל את המשמרת שלו באבטחת המסיבה "נובה" ברעים, ביום שבת השחור, ה-7 באוקטובר, בדיוק בשעה 06:30, אך הוא הקדים למשמרת ונקלע ללחימה מול מחבלי החמאס ותוך כדי חילץ מאות מבלים. יותר מחודש אחרי, הוא מספר לראשונה ב"מעריב" על אותו יום ששינה את חייו.
חודש וחצי לאחר הטבח בבארי: זוהו שרידי גופת ליאל בת ה-12
"בכלל לא הייתי אמור להיות שם. לקראת סוף המשמרת יום קודם לכן הציעו לי להחליף מישהי והסכמתי", סיפר. אלהוזייל מתגורר בעיר רהט הוסיף: "בשעה 04:30 יצאתי מהבית, לקחתי נשק ו-2 מחסניות, אבל הייתה לי הרגשה מאוד מוזרה. החלטתי באותו רגע לקחת מחסנית שלישית".
"רק אמרתי בוקר טוב ואז באותו רגע היה מטח ירי כבד בכמויות, כזה שלא ראיתי בחיים - מה שהיה לי מוזר זה שלא שמעתי אזעקות". באותם רגעים של אי ודאות, החליט יחד עם שוטרים נוספים שהיו במקום להורות לאנשים לעזוב את המסיבה. "בשלב מסוים אזרח רץ וצועק ירו על חבר שלי, הוא פצוע בכביש. ישר שלחתי בקבוצה של המשטרה שיש פצוע ירי. נתתי לאחד השוטרים שאזלה לו התחמושת המחסנית השלישית שהבאתי, תוך שניות מאות אנשים רצו אלינו צעקו יורים עלינו, רצתי ראשון יחד עם עוד שוטרים כשאנחנו עוד לא מבינים את סדר הגודל של האירוע. בדיעבד הבנו שהיינו כ-36 שוטרים מול 350 מחבלים שחדרו".
"כשרצתי קלטתי רכב אדום עם בחורה פצועה קשה ולא מיריות שאני מכיר, ירי של מאג שפגע בה, שמו לה חוסם עורקים עם החולצה, עד שהגיע פראמדיק שטיפל בה", שיחזר. "פתאום משום מקום עבר טיל מעל הראש שלנו. פה הבנתי כמה המצב חמור. ואז היה עוד כדור מעל הראש והבנתי שיש צלף. רצתי 40 מטר בזמן שהכדורים שורקים מעליי בלי הפסקה. אמרתי לעצמי שאם אני אמשיך לרוץ אז אני אפגע אז קפצתי על האדמה, זה היה שדה תפוח אדמה, השתטחתי במעין תעלה והירי הופסק, כנראה הם חשבו שפגעו בי".
לאחר שהירי עליו הפסיק, רמו איתר בזירה רכב שהיה מונע עם מד דלק מלא. "הכנסתי לרכב הזה 15 אנשים, כמו סרדינים, ניסינו כמה שיותר. עשיתי רוורס ומצאתי עוד אזרחים - לא היה מקום ברכב אבל הבטחתי להם אני חוזר אליכם. חיפשתי מקום לשים את האזרחים, מצאתי עדר של רועי צאן 3 ק"מ מהאירוע עצמו, הקמתי לו שם נקודת כינוס וככה עשיתי נגלות, חילצתי ככה במשך כמה שעות כ-200 מבלים. היה עוד אזרח, אשר אסולין שחילץ אזרחים עם הרכב שלו", כאשר באותם רגעים נותרו לו כדורים בודדים במחסנית, אותם שמר להיתקלות עם מחבלים.
"פגשתי את השוטר איגור ברג ליד החממות, הורדתי אנשים ליד רועה הצאן והכוונתי אותם לכיוון החממות, שם הקמנו נקודת איסוף. הוא עזר לכפות ובחילוץ אנשים".
באחת מהפעמים רמו מצא בשיחים את בן משפחתו, שעבד בתור מאבטח באזור. "לא היה לי מושג שהוא שם, בהתחלה לא זיהינו אחד את השני. כשהוא ראה אותי הוא התפרק", סיפר. "היה לו מאוד קשה".
"היו זוועות, מראות לא מהעולם הזה, גופות לכל הדרך. זה היה מזעזע ברמות שאין לתאר. חזרתי הביתה חיוור. ממש כשהכל רק התחיל אבא שלי התקשר אליי, שמע ירי והתחיל להתפלל. הוא לא רצה להדאיג את אמא שלי אמר שהכל בסדר. בשבועיים הראשונים היה קשה מאוד. אתה קובר חבר ועוד חבר ועוד חבר, לא נשארו לך דמעות בעיניים. כואב מאוד". עוד הוא תהה: "שואל את עצמי איך אני שרדתי. הייתי אמור למות שם חמש פעמים, הכל היה עניין של שניות. מצאתי את הבעלים של הרכב ששימש אותי לחלץ אנשים. נפגשתי איתו, זאת הייתה סגירת המעגל הראשונה. בזכות זה שהשאיר את האוטו מונע הצלחנו להציל המון אנשים".
