מלחמת חרבות ברזל: דפנה אליקים בת ה-15 ואחותה אלה בת השמונה, שנחטפו מבית אביהן בקיבוץ ניר עוז, הושבו לישראל בפעימה השלישית של שחרור החטופים ופגשו את אימן לאחר 51 ימים בהן היו בשבי.
"שלא יהפכו לרון ארד": שבוע עם משפחות הנעדרים והחטופים
בתה של חנה קציר ששוחררה מהשבי: "נחתה עליה בשורה קשה ישר כשראינו אותה"
לאחר החטיפה סיפרה אימן, מעיין צין, כי השתיים נחטפו ללא נעליהן והובלו יחפות לרצועת עזה. בשיחה עם "מעריב" סיפרה על בני המשפחה שנרצחו: בעלה לשעבר ואבי בנותיה, נועם אליקים, בת זוגו דקלה ערבה ובנה תומר.
"הם לקחו את תומר להסתובב בכל נחל עוז, לקרוא לאנשים בעברית לצאת מהבתים, ואז כשהם יצאו, הם רצחו אותם ביריות מול הפרצוף שלו", אמרה בכאב. "הוא היה ילד מתוק ועדין בן 17 וילד בנפשו. מה זה? במה זה תרם? מישהו מתנהג אליהם ככה?".
צין שיחזרה את הרגע שבו קיבלה את הבשורה הקשה, ששתי בנותיה הצעירות נחטפו לרצועת עזה. "בשעה 9:13 נותק הקשר, בצהריים אחותי התקשרה ואמרה שיש לה בשורה קשה. היא אמרה שדפנה חטופה בעזה. לא הבנתי מה היא רוצה ועל מה היא מדברת. היא ביקשה שאפתח הודעה ששלחה לי בווטסאפ. הייתה שם תמונה של דפנה עם כיתוב בערבית, ורואים שהחליפו לה את הבגדים לבגדי תפילה, שהיא בוכה ומפוחדת מאוד. החלטתי שזה לא נכון ושזה פוטושופ.
היא שלחה לי עוד תמונה ובה רואים גם את הבת הקטנה פצועה ביד. שוב חשבתי שאולי זה פוטושופ. כנראה זה מה שהראש שלי העדיף לחשוב. ניסיתי ליצור קשר עם הבן הגדול של דקלה, והוא ענה ואמר שהם חטופים ושיש סרטון. רק אז הבנתי שזה לא פוטושופ ושהבנות שלי בצרה צרורה".
הסרטון, שבו נצפית המשפחה כשהיא נלקחת בשבי, פורסם על ידי חמאס בפייסבוק של דקלה בשידור חי. השבוע, לאחר שנמצאה גופתה של דקלה, שיתפה מעיין בדף הפייסבוק האישי שלה: "דקלה תמיד חיבקה את הבנות שלי, וגם בשעות הקשות ביותר רואים בווידאו את הקשר החזק והאהבה הגדולה בין הבנות שלי לדקלה".
"אני כל הזמן חושבת אם הן בחיים, אני לא יודעת מה עושים להן", היא הוסיפה. "הם החזיקו אותם בני ערובה בבית, אבל בני ערובה על כלום. הם לא דרשו שום דבר. סתם התעללות. בלי שום מטרה, בלי שום כיוון. רק לשם ההרג. אוקיי, לקחתם יהודים, אבל מה אתם מבקשים? למי זה תורם? מה עם הילדים שנהרגים לכם בעזה, מה עם הילדים שנהרגים פה אצלנו? הם חיות".