מלחמת חרבות ברזל: "לימדתי את אמיליה הקטנה לספור בתאית וסיפרתי לה על תאילנד, ובזכותה ידעתי שאזכה לראות שוב את הבת שלי". כך אמרה נאטווארי מונקאן, אזרחית תאילנד שנחטפה לעזה ושהתה בשבי ביחד עם דניאל אלוני ובתה אמיליה.
חמאס עובר ללחימת גרילה - וכך צה"ל מאבד את היתרון שלו | טל לב רם
נופלים למלכודת חמאס: יחזקאלי עלה לשידור עצבני - למה לא הפציצו את הבית
בראיון ל"ניו יורק טיימס" סיפרה מונקאן, שלאחר שחרורה מהשבי חזרה לתאילנד, פרטים חדשים על ימי השבי הארוכים ביחד עם אמיליה בת ה-5. "התא היה קטן ומלא בפחד", אמרה מונקאן, שהייתה האישה התאילנדית היחידה שנחטפה על ידי חמאס, "כדי להסיח את הדעת מהפחד והרעב ובניסיון להעביר את הזמן, שיחקתי עם אמיליה. סיפרתי לה על אוכל תאילנדי, על איך במחוז איסאן ממנו אני מגיעה משלבים אטריות אורז עם תמרינד, סוכר דקלים ורוטב דגים".
"סיפרתי לה על פאד תאי, מנה שלדעתי מתאים מתאימה יותר לילדה קטנה שלא מכירה את התבלינים החריפים של צפון תאילנד. לימדתי אותה שירים בתאית וספרנו ביחד בתאית עד עשר. היא כל הזמן אמרה לי שאני אראה שוב את הבת שלי".
מונקאן סיפרה לעיתון על יום השחרור, ואמרה שהיה מלווה בפחדים ובחששות רבים. "השובים שלנו אמרו לנו שבתוך כמה ימים כנראה נשוחרר, אבל לא יכולנו לסמוך עליהם", סיפרה, "הם העבירו אותנו כמה פעמים בין חללים תת-קרקעיים שונים. שמענו פיצוצים לעיתים קרובות, אבל לא ידענו מי מפציץ".
ימים לאחר שחרורה, בישראל אירגנו למונקאן שיחת וידאו משותפת עם אמיליה. "אחרי ששתינו התקלחנו וקיבלנו טיפול, נראינו שונות", היא אמרה, "אמרתי לאמיליה שהיא נראית יפה, והיא החזירה לי מחמאה ושלחה לי נשיקה בטלפון. ראיתי שהיא זוכרת איך לספור בתאית ומתאמנת על זה. היא התקשתה רק במספר שבע".