אמש (חמישי), נפתחה תערוכת אמנות, לקידום שחרורה של ענבר היימן, בת 27 מחיפה, אמנית ציורי רחוב וגרפיטי, המוכרת בשם "PINK", אשר נחטפה ממסיבת "נובה" ב- 7.10 לעזה. לצד עבודותיה האישיות של ענבר, מוצגות בתערוכה גם עבודות של חבריה ללימודי עיצוב בויצו, שאיירו אותה לאחר חטיפתה. התערוכה מוצגת במרכז תרבות טבריה 15 בחיפה.
מריה, אוצרת התערוכה וחברתה של ענבר, מספרת על היוזמה לפתוח את התערוכה: ״בזמן שאנו מחכים לחזרתה של ענבר מהשבי, רצינו לפתוח בתערוכה בשבילה, להראות את מי שהיא ואת יצירותיה לעולם - במקום עוד כרזה, שם ומספר של חטופה. חיפשנו דרך להראות את האישיות שלה שמסתתרת מאחורי התמונות, איזה עולם ומלואו היא. התערוכה תהיה פתוחה לקהל עד ה-31 בדצמבר, בתקווה שענבר תחזור עוד לפני".
חברתה הטובה ביותר של ענבר, נעמי גולדשטיין, מספרת על הציפייה לחזרתה: ״אני וענבר חברות כבר 9 שנים, היינו שותפות בדירה למשך שנתיים״, מספרת על טיב הקשר ביניהן. ״היא בן אדם שיוצר בשביל הנפש, והאמנות היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלה. היא אוהבת לצייר גרפיטי, איורים, ליצור תכשיטים, לפסל. בדרך כלל לאומני גרפיטי יש חתימה ייחודית משלהם, והחתימה של ענבר וסימן ההיכר שלה הוא PINK. בארץ ובעולם, ז׳אנר אמנות הרחוב מזוהה יותר עם גברים, ועצם זה שהיא אישה, בין הבודדות בארץ, בעולם הגרפיטי - היא רצתה שם שמקושר לנשיות. מעבר לכך, היא גם אהבה את הלהקה ׳פינק פלויד׳ שהיוותה עבורה השראה באמנות וגם באופן כללי״, מסבירה חברתה את משמעות הכינוי הייחודי של ענבר כאמנית גרפיטי.
״ענבר אוהבת להיות תמיד עם אנשים, יש לה אנרגיה חברתית חזקה, ולכן אהבה ללכת למסיבות, בייחוד למסיבות טבע. למסיבת הנובה, היא הלכה כדי למכור יצירות שהיא הכינה, וכדי לעזור למי שלא מרגיש טוב, למי שלוקח חומרים פסיכדליים שמשפיעים עליו בצורה לא טובה. כשהחלו האזעקות בשבת בבוקר, היא התפצלה מחברותיה שהיו איתה במסיבה, ונשארה מאחור כדי לעזור לאנשים שלא הרגישו טוב או נפצעו. אחר כך, היא כבר לא ענתה לאף אחד, והבנו מה גורלה לאחר שראינו את סרטון חטיפתה על ידי מחבלי חמאס שהופץ״, מסבירה. ״אין יום שאני לא חושבת עליה, כל דבר בחיים שלי קשור אליה - היצירות והתכשיטים שהיא הכינה לי, הפרויקטים שהכנו יחד בלימודים, התמונות והסרטונים שלנו יחד. היא חלק גדול מאוד בחיי, יש דברים שאני כל כך רוצה לשתף אותה בהם - אבל אז אני נזכרת שהיא עדיין לא כאן״, היא מתארת את הגעגועים הקשים לחברתה.
״ממש ציפינו שהיא כבר תחזור, שיהיה משא ומתן על החטופים. מהסרטון של החטיפה שלה, הבנו שהיא פצועה בפלג הגוף העליון, אז אנו מודאגים נורא ממצבה הרפואי, בעיקר כי יודעים שלא מטפלים בחטופים רפואית כמו שצריך. הצלב האדום היה אמור לקיים ביקורים ולדאוג מבחינה רפואית לחטופים, אך מהחטופים שחזרו מהשבי, אנו מבינים שהצלב האדום כלל לא הגיע לטפל בהם. למרות הכול, אנחנו אופטימיים, כי יודעים שענבר היא חזקה מנטלית וגופנית, שהיא יודעת שהיא לא לבד, אך יש גבול ליכולת של אדם להתמודד בסיטואציה כל כך קשה״.
״אנחנו דורשים שישלימו את עסקת המשא ומתן על החטופים שהתפוצצה, כל יום הוא קריטי בשבי. אנחנו יודעים שענבר הייתה ברשימה של הנשים שעומדות לחזור, אני לא יודעת למה העסקה התפוצצה אך לאחר שחמאס טען שהנשים אינן אצלו - חלק מהשמועות אומרות שהנשים לא מוחזקות אצל חמאס, אלא אצל אזרחים. זה בהחלט מעלה תהיות״, אומרת. ״אחת מהסיבות לקיום התערוכה היא כדי שיזכרו שיש עוד חטופים בעזה, שעל אף שרבים חזרו לשגרה מסוימת, חשוב לנו שענבר לא תישכח, שיזכרו שהיא עדיין פצועה בשבי בעזה. קיוונו שעד סוף החג לא נצטרך לקיים את התערוכה, שענבר תחזור עד אז, ושיהיה לנו נס חנוכה משלנו. לצערי זה לא קרה, ואנחנו מתגעגעים אליה מאוד, כל יום חושבים עליה ומצפים לכך שהיא תחזור. אנחנו לא מוותרים עליה, ונלחם עליה כמה זמן שצריך״.
