הכנסת העבירה בחודש מרץ את חוק הנבצרות בכדי למנוע מבג"ץ את האפשרות לדון בעתירת התנועה לאיכות השלטון להוצאת נתניהו לנבצרות, בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים שנקבע לו. התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד החוק בטענה כי זהו תיקון פרסונאלי אשר "חותר תחת הבסיס המשטרי בישראל לפיו הרשות השופטת מאזנת ובולמת את הרשות המבצעת והרשות המחוקקת – וכינונו הוא מעבר נוסף אל דיקטטורה".
עוד טענה התנועה נגד תחולתו המידית של החוק, בטענה כי הוא "יוצר תקדים חדש ומסוכן – ככל שלא עולה בידי מי שאוחז בראשות הממשלה לשנות את ההסדרים החוקתיים, כך הוא הולך ומשנה אותם בהתאם לנוחיותו, נוכח הרוב המזדמן שברשותו".
בתחילת חודש אוגוסט התקיים דיון בעתירת התנועה בפני שלושה משופטי בית המשפט העליון, ובעקבותיו הוצא צו על תנאי על תחולת החוק ונקבע דיון בפני הרכב מורחב של 11 שופטים. הדיון בצו על תנאי התקיים במהלך חודש ספטמבר, ובסיומו אמר עו"ד דר' אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון:
"אין ספק שלכל הפחות מרבית השופטים בהרכב חושבים שהחוק הוא פרסונאלי, הוא רטרוספקטיבי, שהוא פוגע קשות ברציפות השלטונית ושיש פגמים מהותיים בחוק. יש גם שופטים אחרים שמתקשים לראות את הדברים האלה- לא שהם לא רואים את הפגמים, הם מתקשים עם נתינת הסעד- סעד של תחולה נדחית לכנסת הבאה.
אנחנו חשבנו שלאור העובדה שהפגם המרכזי הוא פגם פרסונאלי- בחוק פרסונאלי, אז הסעד צריך להיות פרסונאלי, משמע שהתחולה הנדחית תהיה רק לגביו של נתניהו כל עוד לא השתנו הנסיבות לגבי ניגוד העניינים בו הוא נמצא. לא בטוח שהשופטים ילכו לסעד כזה, סביר יותר שילכו לסעד של תחולה נדחית לכנסת הבאה אבל רואים שהדעות הן חלוקות וזה לא הולך לכיוון של 11-0. לא לכאן ולא לכאן".