ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף אתמול את הקווים האדומים של ישראל במגעים לעסקת החטופים המסתמנת - לא בכל מחיר. יש לי קווים אדומים, ביניהם: אנחנו לא נסיים את המלחמה, אנחנו לא נוציא את צה״ל מהרצועה, ואנחנו לא נשחרר אלפי מחבלים", הבהיר.
נידון לחמישה מאסרי עולם והתחמק מניסיון חיסול: מי אתה מרואן ברגותי?
עם זאת, האם ישראל בדרך לשחרר שלושה "האסירים הכבדים"? על פי הדיווחים השונים, בחמאס טוענים כי לפי ההסכם המסתמן מרואן ברגותי, עבדאללה ברגותי ואחמד סעדאת ישוחררו. אז מי הם אותם רבי מרצחים?
נידון לחמישה מאסרי עולם והתחמק מניסיון חיסול | מרואן ברגותי
מרוואן חסיב אבראהים ברגותי הוא פוליטיקאי פלסטיני לשעבר מטעם פת"ח וטרוריסט אשר נידון על ידי בית משפט לעונש של חמישה מאסרי עולם מצטברים ו־40 שנות מאסר על מעשי טרור בהם נרצחו חמישה ישראלים ונפצעו רבים.
ברגותי נולד בכפר כובאר, השוכן צפונית-מערבית לרמאללה, והפך לפעיל בתנועת הפת"ח בגיל 15. בשנת 1976, כשהיה בן 18, נעצר ברגותי לראשונה על ידי ישראל בשל פעילות עוינת ובכלא למד את השפה העברית. ברגותי היה אחד ממנהיגי האינתיפאדה הראשונה ב־1987, והוביל עצרות ענק כנגד השלטון ביהודה ושומרון. במהלך ההתקוממות נעצר על ידי ישראל וגורש לירדן, שם שהה שבע שנים עד שהותרה חזרתו במסגרת הסכמי אוסלו בשנת 1994.
עם תחילת האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 הפך ברגותי למנהיג פופולרי כאשר הנהיג את ארגון התנזים, אשר היווה למעשה את הזרוע הצבאית של הפת"ח, שהייתה אחראית לפיגועים רבים נגד ישראלים. תחת הנהגתו פעל הארגון בצורה הדומה לארגוני טרור כגון חמאס או הג'יהאד האסלאמי, והתמחה בירי על מכוניות ישראליות ממארבים. כמו כן ביצע הארגון פיגועי התאבדות תחת השם גדודי חללי אל-אקצא.
תפקידו כמנהיג גדודי חללי אל-אקצא הפך את ברגותי למבוקש בכיר. הוא התחמק מניסיון לערוך בו סיכול ממוקד בשנת 2001. ב-15 באפריל 2002, במהלך מבצע חומת מגן, נתפס בשכונת אל-טירה ברמאללה על ידי כוח צה"ל. הוא הובא בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב ושם הואשם ברציחות שבוצעו על ידי אנשיו. העמדה לדין בפני בית משפט רגיל, ולא בית משפט צבאי, היא צעד נדיר ביחס לחשודים פלסטינים בפעולות טרור מיהודה ושומרון וחבל עזה.
ב-20 במאי 2004 הוא הורשע בחמישה מעשי רצח של ישראלים ובניסיון רצח אחד, וכן במעורבות ואחריות לארבע פעולות טרור מתוך 21 שיוחסו לו בכתב אישום. השופטים קבעו כי ברגותי הנהיג את חוליות הטרור של ארגון התנזים וגדודי חללי אל-אקצא, סייע למפקדי החוליות באספקת מימון ואמצעי לחימה ובמספר מקרים אף אישר מראש את ביצוע הפיגועים נגד ישראל. בפסק הדין ציינו השופטים כי אף על פי שברגותי תמך באופן עקרוני רק ברצח של חיילים ומתנחלים, כולל נשים וילדים, בפועל הוא לא נמנע מלתמוך באנשיו ולספק להם אמצעי לחימה גם כאשר נוכח שוב ושוב שהם מבצעים פיגועים בתוך תחומי הקו הירוק.
ב-6 ביוני 2004 נידון ברגותי לחמישה מאסרי עולם מצטברים על חמש הרציחות שהורשע בהן, ול-40 שנות מאסר בגין הניסיון לרצח. באפריל 2017 יזם ברגותי שביתת רעב של אסירים ביטחוניים, אולם כשלושה שבועות לאחר תחילת שביתת הרעב פרסם שירות בתי הסוהר סרטונים שבהם ברגותי אוכל עוגיות, חטיף "טורטית" ומלח בשירותים שבתאו, בשני מועדים בתקופת השביתה.
למרות מאסרו, נחשב ברגותי לאחד מחשובי המנהיגים הפלסטינים, והתעמולה הפלסטינית מנסה להשוותו לנלסון מנדלה. מכותו של ברגותי כלפי הארגונים והאסירים הביטחוניים היא רבה. שמו של ברגותי הועלה כמועמד להנהגה הפלסטינית פעמיים מאז מעצרו. מאז מאסרו, ברגותי השתמש מספר פעמים במעמדו הציבורי למינוף יוזמות שונות להפסקת אש, הן מול ישראל והן בזירה הפלסטינית הפנימית. ב-16 במרץ 2021, פורסם כי ברגותי מתכנן להתמודד בבחירות ברשות הפלסטינית על משרת הנשיאות.
הגיע לישראל מכווית ומרצה 67 מאסרי עולם | עבדאללה ברגותי
עבדאללה ברגותי הגיע לישראל מכווית בשנת 1999, וניצל את השכלתו כמהנדס על מנת לייצר עשרות קילוגרמים של חומרי נפץ ומטעני חבלה עבור גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס.
ברגותי אחראי לביצוען של עשרות התקפות טרור ופיגועים כנגד ישראלים, ובהן הפיגוע במסעדת סבארו בירושלים באוגוסט 2001; פיגוע ההתאבדות הכפול במדרחוב בן יהודה בדצמבר 2001; הפיגוע בקפה מומנט במרץ 2002; הפיגוע במועדון השפילד קלאב בראשון לציון במאי 2002; הפיגוע באוניברסיטה העברית בהר-הצופים ביוני 2002; הפיגוע ברחוב אלנבי בתל אביב בספטמבר 2002; הפיגוע בחוות הדלק והגז פי גלילות; הנחת מטענים על פסי הרכבת ברמלה ובלוד. בפיגועים אלו נהרגו 66 בני אדם ונפצעו כ-500.
ברגותי נעצר במרץ 2003 ובגין חלקו בפיגועים דלעיל נידון בנובמבר 2004 ל-67 מאסרי עולם - עונש זה הוא העונש הארוך ביותר שאושר רשמית שניתן אי פעם מחוץ לארצות הברית. ברגותי לא הביע כל חרטה במשפטו, האשים את ישראל והביע צער שלא ניתנה לו ההזדמנות להרוג יהודים נוספים.
בשנת 2009, כחלק מהמגעים לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, עלה שמו של עבדאללה ברגותי כאחד מהמועמדים לשחרור בעסקת השבויים, אך עקב התנגדות ישראל לא נכלל בעסקה שנחתמה באוקטובר 2011. באוקטובר 2015 פורסם שבזמן מאסרו הוא ממשיך לקבל משכורת מהרשות הפלסטינית וכי עד 2015 קיבל יותר מרבע מיליון שקלים.
מזכ"ל ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין ומתכנן רצח השר רחבעם זאבי | אחמד סעדאת
אחמד סעדאת נולד באל בירה וב-1969 נעצר לראשונה בידי ישראל על רקע פעילותו בחזית העממית. ב-1981 נבחר לוועד המרכזי של החזית. בשנים 1993-1989 היה במעצר מנהלי במשך שנתיים במצטבר. ב-1994 נבחר לראש החזית ביהודה ושומרון. סעדאת מונה למזכ"ל החזית העממית באוקטובר 2001 לאחר שצה"ל חיסל את קודמו בתפקיד אבו עלי מוסטפא. כנקמה על חיסולו של אבו עלי מוסטפא הוא תכנן את רציחתו של רחבעם זאבי ז"ל.
לאחר ההתנקשות ב-17 באוקטובר אותה שנה, נמלט למתחם המוקטעה ברמאללה. יאסר ערפאת סירב להסגירו ובתגובה צרה ישראל על המתחם. לאחר שיחות שהתנהלו בין הצדדים בשיתופן של ארצות הברית ובריטניה, הושג הסדר שכונה "הסכם רמאללה" ובמסגרתו סעדאת הובא למשפט צבאי פלסטיני ולאחריו נכלא בכלא ביריחו בפיקוחם של סוהרים בריטיים ואמריקנים.
לאחר ניצחונו בבחירות למועצה הפלסטינית המחוקקת בינואר 2006, הכריז חמאס על כוונתו לשחרר את רוצחי זאבי ובהם סעדאת. ב-14 במרץ 2006 בשעה 09:00 בבוקר, יצאו הסוהרים הבריטים והאמריקאים מהכלא מחשש לחייהם. בתגובה החל צה"ל במבצע הבאת ביכורים במסגרתו צר על הכלא בו הוחזק סעדאת. לאחר 10 שעות מצור, הוא נלכד והובא לכלא בישראל. בדצמבר 2008 נגזרו עליו 30 שנות מאסר בבית משפט צבאי.