בדרך לדרוש צדק: בפתח העלייה למטוס, ביום ה-131 בו נמצאים 134 חטופים בשבי חמאס, קיימו משפחות החטופים הצהרה מיוחדת לתקשורת בטרם עלייתם למטוס להאג על מנת להגיש תלונה נגד ראשי חמאס בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC).
מאחורי הקלעים של ההתייעצויות בקהיר במו"מ לשחרור החטופים
עופרי ביבס, אחותו של ירדן ביבס וגיסתה של שירי ודודתם של כפיר ואריאל שנמצאים בשבי החמאס: "היום נעשה היסטוריה ונגיע להאג, לבית הדין הפלילי הבינלאומי. זהו שלב חשוב מאוד במאבקנו, כחלק מאזרחי המדינה, וכחלק מאזרחי העולם לזעוק ״לא עוד!״. זה לא הסיפור רק שלנו - אם לא נעצור זאת, מחר יהיה זה הסיפור של העולם כולו".
"131 ימים עברו, ובמהלך השבועות הארוכים האלו, ציינו את יום הולדתו הראשון של כפיר הקטן שלנו, יום ההולדת העצוב בעולם. באותה השבת, המחבלים הטרוריסטים שרפו את סבא וסבתא של אריאל וכפיר, הוריה של שירי, מרגיט ויוסי ז"ל. שני ילדים, אחד בגיל ינקות ואחיו הגדול שעוד לא ידע כי קיים רוע בעולם כלל, ושני הוריהם, נמצאים בשבי ארגון טרור שאנשיו רצחו, עינו ואנסו", הוסיפה.
"כבר ארבעה חודשים שאנחנו לא יודעים מה עלה בגורלם של שירי ושני הקטנים. לגבי אחי ירדן אנחנו יודעים. מידע שאמור להיות מקל, מעורר תקווה, אבל ירדן מוחזק כבר ארבעה חודשים מתחת לאדמה קרה ורטובה. כלוא בתא קטן, ללא אוויר, ללא מזון, מבלי לראות אור יום. הוא נאלץ להתמודד אל מול הטרור הפסיכולוגי האיום ביותר שמטרתו לשבור לא רק את גופו הדואב, אלא גם את נפשו", אמרה.
"היום אנחנו עושים היסטוריה ומגיעים להאג, לבית הדין הפלילי הבינלאומי. זהו שלב חשוב מאוד במאבקנו, כחלק מאזרחי המדינה, וכחלק מאזרחי העולם לזעוק 'לא עוד!', המשיכה. "האנושות כולה חייבת לעמוד איתנה אל מול צבא טרור עולמי שחמאס הוא גדוד אחד הפועל בשליחותו. מפלצות האדם שפגעו בנו ובמשפחותינו, הן יורשיו של היטלר, אייכמן וגבלס, אנשים שהחשבון כבר בא עימם. וכעת הגיע הזמן לעשות זאת שוב. זה לא רק הסיפור שלנו, אם לא נעצור זאת, מחר יהיה זה הסיפור של העולם כולו".
ענבר גולדשטיין, דודתם של אגם, גל וטל גולדשטיין אלמוג ששוחררו משבי חמאס יחד עם אמם חן, שאחיה נדב ואחייניתה ים נרצחו בביתם בכפר עזה בשבעה באוקטובר אמרה: ״אני ענבר, בתם של ורדה ודוד גולדשטיין, שהגיעו לקיבוץ עזה לפני 53 שנים ויחד בנו בו בית חם, פתוח ואוהב. הם הביאו לעולם ארבעה ילדים – נדב, נעמה, ניצן, ואני. השבעה באוקטובר הוא מכת הבכורות של המשפחה שלי. ההורים שלי איבדו את בנם הבכור, נדב, שנרצח באכזריות יחד עם בתו הבכורה, ים".
"לשם זכרו של אחי ומתוך תחושת השליחות והמחויבות הלאומית שבחרה בי, וכנראה שגם בכל מי שעומד כאן איתי, אנחנו נוסעים לבית הדין הפלילי בהאג למען יראו וייראו. אנחנו נוסעים לזעוק את זעקתם של אלה שקולם לא נשמע. אנחנו נוסעים כדי להבטיח שאיננו רק צופים בהיסטוריה בעודה קורית, אלא כותבים אותה, הלכה למעשה, בעצמנו ובמילותינו. אנחנו דור השבעה באוקטובר. זו המשימה של כולנו, זו המלחמה של כולנו, זו המדינה של כולנו", הוסיפה.
"בשמי ובשם בני המשפחות שאיתי, אני מתחייבת לעשות כל שביכולתי כדי להביא צדק ולפעול עבור תקומת המדינה. כולי תקווה שגם העולם ישכיל לעשות זאת למשמע העדויות ויחד נביא לקיצו את הפרק העגום ביותר בהיסטוריה שלנו. הגיע הזמן שייעשה צדק.
מחזירים אותם הביתה. עכשיו. בשם ישראל נעשה ונצליח".
הדר דניאל ורומי כהן, אחיותיהם התאומות של עוז דניאל ונמרוד כהן אשר נחטפו יחד מאותו הטנק בשבת השחורה, הצהירו גם כן.
לדברי רומי: "בשבת השחורה ב6:30 בבוקר התעוררנו מאזעקות וירדנו ההורים שלי, אחי הגדול ואני לממ"ד, וישבנו שם במשך שעתיים ברצף. לאט לאט הבנו שמחבלים חדרו לשטח ישראל ונחשפנו לסרטוני זוועות מהעוטף. שלחנו לנמרוד הודעות אבל לא קיבלנו תשובה. לאחר כמה שעות של חוסר וודאות, אבא שלי נכנס ליוטיוב והסרטון השני שהוא ראה היה סרטון החטיפה של נמרוד".
"באותו רגע, עם כמה שזה הזוי ונוראי לומר, קיוויתי שאחי התאום חטוף ולא הרוג. איך זה הגיוני? שזו המציאות? ראיתי את אחי התאום נחטף באכזריות וזה הזיכרון האחרון שלי ממנו. אני פונה לכל הצעירים והצעירות שבגילי בעולם, תתעוררו – תסתכלו על העתיד שלכם! זה תלוי בנו. אנחנו דור העתיד והכוח לשינוי בידיים שלנו. אנחנו חייבים להיות בצד הנכון של ההיסטוריה ולהשפיע על העתיד של כולנו.. אני מדברת אליכם בגובה העיניים, בתור נערה בת 19- לי זה קרה אבל אני לא רוצה שזה יקרה גם לכם״.
הדר הוסיפה: ״אני בת 19, רק התחלתי… את המשך חיי אני רוצה להעביר עם עוז כאן איתי. לפני ארבעה חודשים זה קרה בבית שלי, זה שהיום זה קרה בישראל לא אומר שמחר זה לא יקרה באירופה או ארצות הברית- חייב להתעורר! הדור שלנו הוא שיקבע איך יראה העתיד, ולכן עלינו לעשות הכל כדי לוודא שהמשך חיינו לא יראה כפי שהוא כרגע- כי אלו לא חיים! הגיע הזמן שהצדק ייעשה!״.
זיו עבוד, בת הזוג של אליה כהן שנחטף ממסיבת הנובה שנמלטה מהמסיבה והסתתרה במיגונית, יחד עם אליה ויחד עם אחיינה ובת זוגתו שנרצחו: "אני שחוויתי זוועות, איבדתי את היקרים לי ובן זוגי עודנו נמצא במרתפי החמאס, מצפה כי התלונה ולאחריה התביעה, תביא עימה צדק פרטני לכל אחד ואחת ממשפחות החטופים, מהמשפחות השכולות, מפגועי הלב והנפש, וגם צדק עולמי והבנה חד משמעית שיש לנו עסק עם ארגון טרור סדיסטי ואכזר".
"אני כאן כדי לחשוף לעיני העולם כולו, דרך העיניים שלי שראו הכל, את מה שעלול לקרות גם לקרוביהם ולהם עצמם, כי אחרי ישראל הם יגיעו לאירופה ולארה"ב ולכל מפת העולם, אם לא נעלים ביחד ארגוני טרור רצחניים כאלו", אמרה.
אודי גורן, שבן משפחתו חטוף בעזה, סיפר למעריב: "אנחנו נמצאים פה היום בשביל לייצג את כל מדינת ישראל ולא רק אותנו המשפחות. אנחנו מבצעים מהלך שמדינת ישראל, מתוקף כך שאינה מכירה בחמאס, לא יכולה לעשות, ואנחנו רואים בזה שליחות היסטורית. בתמורה, אנחנו מבקשים מממשלת ישראל לייצג אותנו נאמנה במשא ומתן שמתקיים ברגעים אלה בקהיר, לקבל החלטה היסטורית ולהציל את האהובים שלנו. רק בכך היא תעשה צדק עם מי שנפגעו הכי הרבה בשבעה לאוקטובר".