ד"ר עינת וילף גדלה ושגשגה במחנה השלום. היועצת המדינית לשעבר של שמעון פרס וחברת הכנסת בסיעות העבודה והעצמאות, תמכה בלהט בכל הצעה לוויתור על שטחים תמורת שלום. כמו רבים וטובים בצד השמאלי של המפה הפוליטית, האמינה בכל ליבה שביום שלפלסטינים תהיה מדינה משלהם בעזה ובגדה.
פוגל נגד איזנקוט בעקבות האזהרה לקבינט: "קום ותגיד שאתה עוזב"
אחרי שהזהירה את ישראל מתמרון ברפיח: ארצות הברית נוקטת בצעד קיצוני
עד אשר נשאה הרצאה באוניברסיטת "הרווארד" ונתקלה בשנאת יהודים שלימדה אותה דבר חדש על הקשר שבין ציונות לאנטישמיות. "זה היה לפני כעשרים שנה", היא נזכרת בראיון מיוחד למוסף "מעריב" שיפורסם במלואו ביום שישי, "באמצע ההרצאה מישהו פלסטיני מתוך הקהל התחיל לשאול שאלות שנבעו מתוך שנאה כל כך עמוקה ליהודים שזה הדהים והמם אותי. עוד אנשים הצטרפו אליו, ובשאלות שלהם היו כל כך הרבה זעם, כעס, בוז. אני ממש זוכרת שתוך כדי ההרצאה חשבתי לעצמי, אני אשת שמאל, אמורים לאהוב אותי, אני מהטובים, אז איך יתכן שכל כך שונאים אותי פה?".
את עצמך הופתעת מהשבעה באוקטובר?
"השבעה באוקטובר זעזע אותי בגלל עומק הכישלון הישראלי להגן על הישובים, אבל את המטרה הערבית הכרתי עוד לפני כן. כך נראה חזון השיבה הפלסטיני. במשך שנים כשעדי שוורץ ואני היינו מדברים על משמעות השיבה בתפיסה הפלסטינית, ולמה זה הרעיון המכונן שלהם, היינו מציגים טקסטים משנות החמישים והשבעים כדי להסביר שהשיבה הוא לא רעיון תמים של געגוע לבית של הסבתא רבתא והמפתח שעובר במשפחה מדור לדור. הסברנו שזה רעיון פוליטי שיש בו מרכיב של ניצחון אלים על המדינה היהודית ולא ערגה תמימה לאדמה. השבעה באוקטובר הוא מה שהפלסטינים רוצים ולדאבוני ראיתי את השאיפה הזו לובשת צורה מזוויעה".
טבח השבעה באוקטובר התבצע על ידי חמאס, שרבים טוענים שהוא לא מייצג את הפלסטינים.
"זה לא נכון וזו הבעיה שלנו. העזתים אומרים לנו בצורה חד משמעית שחמאס מייצג אותם. יותר מזה, כשהנשיא ביידן הגיע לארץ, כולנו היינו בתחושה שהמדינה היהודית עוד רגע נשחטת מכל כיוון, והיינו כל כך מאושרים שארצות הברית איתנו, וביידן גם הביא איתו את נושאת המטוסים וחברי קונגרס. אבל בסוף הנאום הוא אמר, חמאס לא מייצג את הפלסטינים, וכמה שהתרגשתי מהתמיכה שלו, המשפט הזה ממש הפיל אותי. כי הנה אנחנו שוב מנסים למכור לעצמנו סיפורים שהם לא המציאות".
יכול להיות שהעזתים אומרים שחמאס מייצג אותם מתוך פחד?
"לא ייתכן שכל הפלסטינים מפחדים מחמאס. לא רק בגדה ובעזה, גם הפלסטינים בלונדון, בארצות הברית, באירלנד, שלא מפחדים להגיד משהו אחר, מביעים תמיכה בחמאס בקולם ובמעשיהם. האמירה שהעזתים מפחדים היא ההסבר הנוח של המערב, אבל הפלסטינים עצמם לא מחפשים הסברים נוחים. הם מדברים בגלוי ובלי פחד. ראשי הרשות הפלסטינית אומרים בצורה מאד ברורה 'כמובן שלא נגנה את השבעה באוקטובר כי זו ההתנגדות, וחמאס הם אחים ושותפים להתנגדות הערבית'. אנחנו יודעים שגם אחרי השבעה באוקטובר חמאס מאד פופולרי בגדה וכל הניסיונות לתת לעצמנו כל מיני נימוקים כדי שלא נצטרך להתמודד עם העובדה שמדובר באידיאולוגיה טוטלית, הם רק רצון לברוח מאמת מאוד מאוד כואבת. כל עוד אנחנו אומרים לעצמנו שזה הכיבוש, והמצור הימי, וההתנחלויות, אז גם גורלנו בידינו כי בואו נסיים את הכיבוש והמצור ונפרק את ההתנחלויות ויבוא לציון גואל וכל הדבר המזעזע הזה ייגמר. הרבה יותר קשה להתמודד עם העובדה שבצד השני יש תפיסה שלא מוכנה לקבל אותנו כיהודים ריבוניים בשום שטח שבין הנהר לים".
הראיון המלא יפורסם ביום שישי במוסף מעריב