דרור אשרם, אביה של סמלת שי אשרם ז"ל שנרצחה במיגונית במוצב נחל עוז, שוחח היום (חמישי) עם ניסים משעל וליאת רון ברדיו 103fm והתייחס לסרטון התצפיתניות שפורסם אתמול לציבור.
שלוש הדקות שאמרו הכל: די להפקרה, הגיע הזמן להניח את המפתחות
אזוקות, חבולות ומפוחדות: פורסם סרטון חטיפת התצפיתניות מנחל עוז | תיעוד קשה לצפייה
תחילה התייחס אשרם לסרטון התצפיתניות שפורסם לציבור: "לאחר שביקשנו, כל משפחות הבנות של נחל עוז, היות והם ניסו לפרסם את זה לפני שראינו, דרשנו שהמשפחות, כל המשפחות של הבנות, שיראו את זה לפני שכל עם ישראל רואה. לנו יש גם זכות לדעת מה קרה שם, איך הדברים התנהלו בדיוק. הם ממשיכים עדיין באותה התנהלות כושלת, למה? אתה אומר שעכשיו ראש הממשלה מבקש לפרסם שוב, מה איתנו? אנחנו ההורים, יראו את הבנות שלנו שם. אתם הולכים להראות דברים מזעזעים ואתם לא שואלים אותנו.
בסרטון הזה לא ראיתי את הבת שלי, יש לי סרטון אחר שאני רואה את הבת שלי מוטלת מתה. לא כולן רוצות לראות את הסרטון. תבואו, תעדכנו, תגידו, 'יש סרטון, יש זוועות, הולכים להראות להורים של החטופים'. מה איתי? אני לא יכול לדעת מה קרה? אני לא יכול לראות? אני רוצה לראות. אני יודע, אני רוצה לראות. אני יש לי סרטון שאני רואה את הבת שלי מוקפת במחבלים הרוגה, שלי, שראיתי מהימים הראשונים. למה הצבא עדיין מזלזל בבנות? למה כל אחד עושה מה שהוא רוצה ולא מיידע אותנו"?
עוד סיפר: "פניתי לקצינת נפגעים מקסימה, קצינת הנפגעים שלנו. אמרתי לה 'איך זה יכול להיות שמעלים את הסרטון לפני שמראים לנו? שאומרים לנו', תיידעו אותנו. קיבלנו את ההודעה מאמא, היא הודיעה לנו בקבוצה של הבנות, אומרת 'אני מצטערת להגיד לכם שאנחנו הולכים לפרסם'. ליבנו איתם, הלוואי שהיום יחזירו את החברות של הילדות שלנו, כי כולן היו חברות ומשפחה. 'נחל עוז זה הבית שלי', הן היו קוראות. ליבנו איתם, שלא ישמע שאנחנו נגדם. אני רוצה שהן יחזרו, אתמול".
על התיעוד אמר: "לי זה גרם לזעזוע. מעבר לזה שאני בכל פיפס ותמונה חיפשתי לראות אולי אני אראה את קצה הרגל של הבת שלי. שי הייתה ילדה מדהימה, דעתנית. אני אבא שלה, אני אגיד רק דברים טובים, אבל היא באמת הייתה מיוחדת. אני ניזון מקצינות שהיו מפקדות שלה, התקשרה אליי מפקדת שהייתה אצלה בהכשרה. היא סיפרה לנו שהילדה הזו עד היום בקשר איתה, התייעצה איתה. היום אנחנו הצלחנו לפרוץ לטלפון, כי הטלפון שלה לא נמצא. אנחנו רואים כמה הילדה הזו הייתה שרה, היא הייתה כל הזמן מחייכת, כל הזמן שמחה. ילדה מאוד מאוד חייכנית".
"אני צועק בכל מקום", המשיך אמר. "המחדל הוא ענק, ענק. ממפקד האוגדה עד ראש הממשלה צריכים ללכת הביתה, לא לחכות דקה. ביבי צריך ללכת הביתה נקודה, יש לו עוד 149 אנשים שצריכים ללכת יחד איתו. ממנים היום קצין שאחראי על המחדל, שישב בבור, החיילות ישבו במיגונית 4־5 שעות ואף אחד לא הגיע אליהן. הילדות האלה הן ילדות של אף אחד. אני שאלתי את מפקד החיל, תת אלוף, מה הבנות צריכות לעשות בזמן חדירה לבסיס, את יודעת מה התשובה? 'אין לי תשובה'. אין להם תשובות. ילדות של אף אחד. הבת שלי אומרת לי בליל שישי 'המחבלים מגיעים כל יום לגדר, מצמידים מטענים', ואף אחד לא הקשיב לבנות האלה. הן נרצחו בגלל מחדל של אנשים שישנו בבתי מלון. אין אחד שאחראי על המחדל וממנים אותו לראש אמ"ן.
מי יענה לי? מישהו בא אליי הביתה? מישהו מהכנסת שמקבלים משכורת ממני היה אצלי בבית? בא לשאול? לא ראש הממשלה, לא נשיא המדינה, ושלא ישלחו לי מכתבים. קצינת הנפגעים הגיעה, בוודאי, יש לי קצינה מעולה. אם היא לא הייתה מחבקת אותי הייתי מרגיש בכלל מוזנח, אבל מה היא יכולה לעשות לי? באו קצינים, בא המג"ד, אני שואל שאלות ואין לו מה לענות לי. שילכו הביתה, היום, שלא יחכו".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm