בשנים האחרונות, במיוחד בתקופת הקורונה והמלחמה, נעשה שימוש מוגבר בחופשה ללא תשלום (חל"ת) במקום פיטורים. החל"ת מאפשר למעסיקים לצמצם בהוצאות שכר בתקופות משבר, ומעניק לעובדים זכאות לדמי אבטלה. עם זאת, חל"ת עלול להאריך את התקופה שבה עובדים נמצאים מחוץ למעגל העבודה, במיוחד בתקופות של אי־ודאות כלכלית מתמשכת.
לאור הדיווחים על אפשרות של מערכה בצפון, עמותת 121, שמובילה את המטה לקידום תעסוקתי יחד עם כ־40 ארגונים חברתיים, פנתה למשרד הכלכלה בבקשה לגבש חקיקה ליישום מודל של העסקה גמישה, שיאפשר העסקת עובדים במשרה חלקית וקבלת שיפוי על כך מהמדינה, ובכך יצומצם הצורך בהוצאת עובדים לחל"ת.
בעמותה מסבירים: "עבור המעסיקים המודל מקטין את הצורך בהכשרה מחדש ומגביר את היעילות התפעולית עם החזרה לשגרה. עבור העובדים העבודה במשרה חלקית עדיפה על חל"ת, בכך שהיא מספקת יציבות תעסוקתית ושגרת חיים מסודרת יותר וגם הכנסה גבוהה יותר מדמי אבטלה".
רועי מאור, מנהל פיתוח מדיניות בעמותת 121, מדגיש: "המודל הגמיש יכול למנוע אבטלה כרונית, יחסוך כסף למדינה וישמר יחסי עובד־מעביד. אנחנו שמחים שמשרד הכלכלה עובד על המודל ומקווים שיאושר בהקדם".
יערה אשחר־שיר, מנהלת פורום ארגוני תעסוקת צעירים, מוסיפה: "כשאנחנו מדברים על אוכלוסיית הצעירים שנמצאת בעשור הראשון של התעסוקה שלה, יציאה לתקופה שלישית של אבטלה תוך ארבע שנים עלולה להשאיר 'צלקת' ארוכת טווח בכל הממדים התעסוקתיים – שכר, קידום, שביעות רצון ועוד. תעסוקה גמישה תאפשר לעובדים לשמור על רציפות תעסוקתית חיונית".
במשרד הכלכלה והתעשייה עדיין לא מקדמים חקיקה בנושא וזקוקים להסכמות עם האוצר, אבל מסרו ל"מעריב" כי "המשרד תומך בגישה שלפיה מודל החל"ת עבר מן העולם ויש לאמץ את המודל האירופי של תעסוקה גמישה, המשמר ומחזק את הקשר בין המעסיק לעובדים ומאפשר גמישות מרבית לשני הצדדים, בעיקר בתקופות מאתגרות. לכן הובלנו עבודת מטה בין־משרדית, שבסיומה הוכן מסמך מקיף שאנחנו מקדמים מול גורמים שונים בממשלה, בהם משרד העבודה, האוצר והביטוח הלאומי".