עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ה, משפחות רבות מיישובי עוטף עזה מתמודדות עם אתגר כפול: התאוששות מטראומת ה-7 באוקטובר והסתגלות למציאות חדשה, רחוק מביתן. שוחחנו עם מירב כהן, תושבת עין השלושה, על התקווה, הכאב והאתגרים שלה ושל ביתה ליבי, בפתיחת שנת הלימודים במקום חדש.

מירב ומשפחתה פונו מביתם במערב הנגב מקיבוץ עין השלושה למחרת המתקפה ב-7 לאוקטובר 2023. במרץ 2024 הקיבוץ החל את שיקומו, חלק מענפי התעסוקה שבו לפעול, אבל מערכת החינוך עדיין לא חזרה לפעול. קהילת עין השלושה החליטה להישאר ביחד ולאחר תקופה באילת, הם נמצאים כרגע בבניין בנתיבות.

ערב ה-1 בספטמבר: ילדי ניר עוז פותחים שנה בגעגוע וכאב  
"שנים שאנחנו בונים את הגליל - ובאחת זה ירד לטימיון" | חשיפה לצפון  

מירב כהן ובתה ליבי (צילום: פרטי)
מירב כהן ובתה ליבי (צילום: פרטי)

סיפורה של משפחת כהן משקף את המציאות המורכבת של אלפי משפחות מעוטף עזה. בין כאב העקירה והגעגוע לבית, לבין התקווה והרצון להעניק לילדים יציבות ושגרה, הן מוצאות את הכוח להתמודד עם האתגרים ולפתוח דף חדש. עם פתיחת שנת הלימודים.

שאלנו את מירב, איך תיראה פתיחת שנת הלימודים עבורם? היא עדכנה שילדי עין השלושה ילמדו בבתי ספר בקיבוצים שובל וחצרים. ילדי היסודי בחצרים, ותלמידי העל יסודי בבית ספר "מבואות הנגב" שבשובל. למירב בת אחת בגיל בית ספר, שמה – ליבי והיא תתחיל השנה את כיתה י' בבית הספר "מבואות הנגב".

מירב מספרת שהתחושות לקראת פתיחת שנת הלימודים הזו לא פשוטות: "הרבה שינויים והרבה חוסר וודאות, דאגה, אבל וכאב". עוד היא משתפת שהם "מקווים שהשנה תהיה לילדים קצת יותר וודאות, יציבות ושמחת חיים כי בכל זאת, הם ילדים ומגיע להם לשמוח". למשפחות עין השלושה שבמועצת אשכול קשה, מירב מסבירה מדוע: "המורים שלא נראה אותם יותר כי הם נרצחו, וכל החברים שלנו שעדיין בשבי. זה מהדהד ונמצא שם וזה משהו שצף כל הזמן".

שאלנו, איך הילדים מתמודדים עם המעבר? מירב מתארת שבתה ליבי "רוצה את היציבות שלה, את החברים שלה, את המקום המוכר, את הילדים והמורים שהיא מכירה". אבל היא, ליבי וגם אחרים "מבינים שזה עוד קושי שצריך להתמודד איתו". 

מירב מספרת שבית הספר המארח עושה מאמצים גדולים כדי שילדי העוטף ייקלטו כמו שצריך. עם זאת, היא מציינת שהיא "מרגישה כמו צמח שעקרו אותו. לא סתם אומרים שאנחנו עקורים, אנחנו מרגישים שעקרו אותנו". היא פוסקת: "ילדים צריכים יציבות וודאות וצריכים להיות בסביבה הטבעית להם וכרגע הם לא".

היא מרחיבה: "הילדים שלנו לא רק עברו את ה-7 באוקטובר, הם היו חצי שנה בלי וודאות, בלי יציבות וללא מסגרת חינוכית. הם מנסים מעכשיו לעכשיו להיכנס לבית ספר שחדש להם. מורים חדשים, ילדים חדשים... אווירה חדשה". מירב מדגישה שקשה מאוד להבין כל תלמיד ותלמיד, ככל שהמערכות החינוכיות ירצו, ישקיעו ויתאמצו, עדיין להבנתה "קשה מאוד להבין מה הילדים האלו עברו, עם מה הם מתמודדים ומה המצוקות שלהם". 

מירב ממשיכה ואומרת: "זה באמת תלוי בבית ספר, והם עושים את זה בצורה מאוד יפה. התלמידים, הצוות החינוכי, היועצים והיועצות, הם עושים את כל המאמצים להקל על ההסתגלות ולעבד את כל מה שקרה בשנה אחרונה". היא מבינה שזה באמת דורש הרבה מצידם ומוקירה זאת. "הם עושים את זה בצורה מעוררת הערכה ואני מקווה שגם השנה הם יסתדרו", היא אומרת. לגבי בית הספר בחצרים היא מוסיפה: "הם קיבלו גם את כל בארי. זה אומץ גדול, בית ספר גדל ומתרחב".

האם את מאמינה שזו תהיה השנה האחרונה מחוץ לבית? אנחנו שואלים - מירב ריאלית, היא מבהירה: "כשאני מדברת על ליבי שמתחילה כיתה י' ומגמות, אני לא בטוחה שזה יהיה נכון להעביר אותה בהמשך מהמסלול ומהמגמות במבואות הנגב". מירב מניחה שליבי כבר תישאר שם  עד כיתה י"ב. עם זאת, היא ערה לכך שיתכן ויש אחרים שירצו בשינוי בהמשך, אולי כאלה שהתחילו כיתה ז'.

היא מנמקת: "מנסים למנוע מהילדים שלנו עוד תזוזה והתחלה חדשה... ועוד הסתגלות, סך הכול הם ילדים, לא כיסא שמעבירים מצד לצד". מירב מייחלת "שימצאו פתרון לכך שהתלמידים יוכלו להמשיך וללמוד במסגרת שהם נמצאים בה עד שהם יסיימו את השלב הנוכחי" ומבינה כאמור, ש"ליבי תסיים י"ב ב"מבואות הנגב" ולא בבית ספר האורגני שהיא התחילה בו".

"מעריב" שותף לתקוות משפחות העוטף שמייחלות לשנה של צמיחה, החלמה ותקווה לחזרה הביתה, ואנו מברכים את ילדי העוטף בשנת לימודים שקטה ופורייה.

בתוך כך, תלמידים מעוטף עזה קראו הבוקר (ראשון) עם פתיחת שנת הלימודים, לשר הביטחון גלנט שלא לוותר על מטרות הלחימה. הם ציינו כי הם מפונים מביתם כבר חודשים רבים ולא יפתחו את שנת הלימודים ביישובי העוטף, והודיעו שיקימו מאהל מחאה סמוך לביתו של שר הביטחון במושב עמיקם. 

עוז רבי, בן 16 ותושב קיבוץ כרם שלום שבעוטף עזה אמר הלילה: ״אני מתחיל כיתה י״א. בשביעי לעשירי הבוס שלי נלחם בהגנה על הקיבוץ, ומאז כבר 11 חודשים שאנחנו מפונים, 11 חודשים שאנחנו מחוץ לבית״.

הוא המשיך ופנה לשר הביטחון יואב גלנט: ״אנחנו לא רצועת מגן אנושית, תן לנו ביטחון, כמויות הנשק שהוכנסו מרצועת עזה נכנסו דרך ציר פילדלפי, אותו נשק שאיתו אחרי זה הגיעו מחבלים ורצחו את האחים והחברים שלנו. כדי שאני, האחים שלי הקטנים, וכל תושבי עוטף עזה נוכל לחזור לגור בבית הביטחון, חייבים שצה״ל ישלוט בציר פילדלפי״.

בארגון ״משאלת עם״, המייצג קצינים ולוחמים כמו גם משפחות מפונים מעוטף עזה קראו גם הם לשר הביטחון גלנט שלא להיכנע לדרישות ארגון הטרור: ״לאחר הטבח הקשה בו נהרגו כה רבים מאחינו, אסור לנו לעמוד מנגד ולגמור את המלחמה הזאת בלי הישארות בציר פילדלפי, והשגת כל מטרות הלחימה הנרחבות״.

הם הוסיפו והתייחסו לפתיחת שנת הלימודים: ״עשרות אלפי תלמידים לא יוכלו לפתוח את שנת הלימודים עם חבריהם בבית הספר הסמוך למקום מגוריהם כפי שהתרגלו - מהסיבה הפשוטה שאין להם בית. לאחר כמעט שנה מחוץ לבית מגיע לתושבי הדרום ביטחון לטווח הארוך ולא רק הסרת איומים מידיים״.

המחאה נגד שר הביטחון גלנט צפויה להתעצם השבוע, כאשר בארגון מציינים כי כבר מתחילת השבוע יפעל מאהל מחאה קבוע במושב עמיקם, מול ביתו של שר הביטחון גלנט, זאת במחאה על התנהלותו ובטענה ש״שר הביטחון מתנגד לניצחון״. במחאה משתתפים קצינים ולוחמים במילואים, מפונים מעוטף עזה, משפחות חטופים ומשפחות שכולות.