אזעקות רבות נשמעו הבוקר (שני) במטולה, תל חי וקריית שמונה, פעם נוספת בשעות הבוקר בעת ההסעות של תלמידי בתי הספר. מספר שעות לאחר מכן, גל נוסף של אזעקות נשמע ברחבי הגליל המערבי. בעיר נהריה נפגעה ישירות בניין מגורים, אך למרבה המזל לא היו נפגעים. יש לציין כי בנהריה הלימודים מתקיימים כרגיל, למרות חששות ההורים ואיומים בשביתה כבר לפני פתיחת שנת הלימודים.
יגאל דרזאביץ', תושב השכונה שבה נפל הכטב"ם בנהריה, סיפר ל-"מעריב": "שמעתי אזעקות, היינו בסלון ומיד רצתי לממ"ד. אחר כך נשמעה אזעקה נוספת, ואחריה בום חזק שנשמע ממש קרוב. כשיצאתי, ראיתי את החור ואת הפיח השחור בבניין שמולי, הכל נראה בבירור מהמרפסת שלי. הבן והבת שלי בגנים ובבית הספר, במרחק של מאות מטרים בלבד מהפגיעה הישירה בבניין. הכטב"ם היה עלול לפגוע בגן או בבית ספר, ובמזל לא קרה נזק גדול יותר. יש לציין שהבניין שנפגע מאוכלס כבר למעלה משנה, והוא בין הגבוהים בשכונה, כך שבמזל לא נפגעו. בזמן האזעקה הראשונה הכניסו את הילדים לממ"ד, והם מתורגלים כבר ויודעים מה הן אזעקות ומה הם כטב"מים. זו השגרה שלנו כבר 11 חודשים. בכל רגע נתון אנו היעד הבא להתקפה. איך ייתכן שכטב"ם לא רק שלא מיורט, אלא גם פוגע בבניין מגורים? הניסיון של חיזבאללה לפגוע הוא באזרחים ולא רק בבסיסים צבאיים. מישהו חייב להסביר לי איך אנו שקופים בעיני המדינה. חייבים לשים סוף לשגרה הזו. היום זה נהריה, מחר זה קצרין, צפת או שלומי. הדרום היה שקוף כך במשך 10 שנים עד ה-7 באוקטובר, האם גם בצפון יחכו שזה יקרה ורק אז יתעוררו?"
דניאל שוקרון, שגר בצמוד לבניין שנפגע פגיעה ישירה מכטב״ם בנהריה ל-״מעריב״: ״ראיתי את הכטב"ם חולף מעל הגן של הילדים שלי. מיד לאחר מכן, שמעתי את הבום. אשתי ישר הלכה להביא את הילדים, המציאות שלנו לא שגרתית. הפכנו להיות שדרות 2, שקופים כמו שהם היו - עד שבסופו של דבר התרחש הטבח הנורא. רק אז יתייחסו אלינו? מה היינו עושים אם הכטב״ם היה פוגע בילדים? גם התיכון ממש קרוב לבניין שנפגע, והנערים ירדו למקלט שם רק לאחר 3 דקות מאז שהחלו האזעקות״, מציין. ״הכי מצחיק זה לקבל הודעה מעיריית נהריה אחרי חצי שעה של מתקפה ש״חזרנו לשגרה ולומדים כרגיל״. זה לא הגיוני״, מוחה. ״כאשר יש אזעקות הילדים שלנו בוכים, אם הילדה הקטנה שומעת רעש חזק, של משאית או פריקת ציוד - היא ישר אומרת ״אבא צריך למקלט״. נצטרך להתמודד בעתיד גם עם השריטות והטראומות של הילדים שלנו״.
גבריאלה ליסט, תושבת נהריה שבחצר ביתה נפל כטב״ם ל-״מעריב״: ״נשמעה אזעקה ואחר כך פיצוץ מפחיד. שמענו פיצוץ מטורף, כאילו שחלק מהמבנה נפל. אז הבנתי שהתפוצץ בקרבתנו טיל או כטב״ם. הילדים היו בבית ספר, ובעלי היה איתי בממ״ד. לצערי הרב - זו המציאות הנוראית שלנו. אני כל כך מתוסכלת מהמצב הנוכחי״, אמרה. ״לקלוט שחלק מכטב״ם של חיזבאללה נוחת בגינה שלך זה מטורף. אולי לתושבים שנולדו פה זה נראה טבעי, אך אני עליתי לפני 20 שנה מארגנטינה - ועדיין לא התרגלתי. הביטחון שלנו נפגע כבר מה-7 באוקטובר, ועכשיו עוד יותר. אי אפשר לצאת בשלווה עם הילדים לגינה, הקיץ שלנו נהרס. בקו העימות התושבים לא מפונים, כך שאנחנו הקו הראשון לאש. לא הגיוני שצריך להמשיך לנהל כאן שגרה, אנו מרגישים לגמרי שקופים, אי אפשר להמשיך לעבוד או ללמוד, זה מנותק מהמציאות״, אמרה בצער. ״לאחר האזעקות, הגיע חבלן של המשטרה לגינה על מנת לפנות את החלק של הכטב״ם״, ציינה. ״אני עליתי לארץ ישראל מתוך ציונות ולצערי אני חווה כרגע משבר אמון עמוק מול המדינה. התושבים מותשים - אין להם כבר כוח לזעוק. אני חושבת לעצמי - האם טבעי להמשיך לגדל כך את ילדיי במדינה הזו, כי מרגישה שבפועל - אף אחד לא שומר עלינו״.
גבי נעמן, ראש המועצה המקומית שלומי, הגיב גם הוא: "מדינת ישראל נמצאת במלחמה כבר למעלה מ-11 חודשים. ממשלת ישראל חייבת להורות לצה"ל לטפל בבעיה. כטב"ם אחד בתל אביב היה גורם למזרח התיכון כולו לרעוד, ואנחנו כאן כבר 11 חודשים תחת אש כבדה. הגיע הזמן לשים סוף לאירועים הללו. חייבים להרחיק את חיזבאללה מהגבול. חיי תושבי הצפון אינם הפקר ואינם זולים יותר מחיי תושבים אחרים במדינה."