רפורמה בענף הסיעוד: "אחד מכל ארבעה קשישים הוא סיעודי"

"מדינת ישראל זקוקה בדחיפות לרפורמה בסיעוד", מתריעים היום (שלישי) באגודה לזכויות האזרח וארגונים חברתיים למען זכויות האדם וזכויות הגמלאים. "אחד מכל ארבעה קשישים הוא סיעודי והתופעה נוגעת כמעט לכל משפחה בישראל ולעתים בני משפחות נאלצים להתמודד עם נטל נפשי וכלכלי כבד מנשוא", מתריעים יוזמי המחאה.

על פי הנתונים, אוכלוסיית הקשישים היא בעלת קצב הגידול הגבוה והמהיר ביותר במדינת ישראל. ב-1995 היה שיעור הזקנים 4.8%, ב-2011 השיעור זינק ל-10.4% ועד סוף שנת 2030 צפוי שיעורם באוכלוסייה לעמוד על 13.7%. עוד עולה מהנתונים, כי שיעור הזכאים לגמלת סיעוד עולה עם הגיל ומגיע ל-53% מהקשישים בגילאי 85 ומעלה. 42% מעול המימון של השירותים הסיעודיים – אשפוז מוסדי או טיפול בבית נופל על הציבור. זאת, למרות שהציבור משלם באמצעות מסים עבור ביטוח סיעודי וביטוח בריאות ממלכתי.

עוד עולה מהנתונים כי מרבית הקשישים הסיעודיים – 87% מתגוררים בקהילה והשאר במוסדות לאשפוז סיעודי ממושך (13%). בארגונים החברתיים תומכים ביוזמת שר הבריאות, יעקב ליצמן לבצע רפורמה בענף הסיעוד, אך חוששים שהתקצוב שמשרד האוצר יעביר ליישומה יהיה נמוך ולא יביא לשינוי מהותי במציאות העגומה והקשה. בשבוע הבא יתקיים כנס מיוחד בכנסת, בניסיון לעלות לתודעה הציבורית את מצוקת הסיעודיים ובני משפחותיהם.

"רוב משפחות הקשישים מתקשות לגמור את החודש"

הארגונים דורשים שורת שינויים מהותיים: הם מתריעים שכיום קשיש סיעודי שמטופל בביתו מקבל גמלה לצורך מטפל סיעודי בסכום שמספיק לבין 9.5 ל-18 שעות בלבד בשבוע וזאת בהתאם למצבו התפקודי. "במקרים רבים נדרש טיפול נרחב הרבה יותר. רוב המשפחות שגם כך מתקשות לגמור את החודש נאלצות לבחור בין מצב בו בן משפחה עוזב עבודה כדי לסעוד את ההורה תוך פגיעה קשה בפרנסה ולשאת בנטל נפשי ולא מבוטל וחלק מהמשפחות נאלצות לשלם בעצמן אלפי שקלים בחודש לעובד הסיעוד", צוין בדוח שהוכן על ידי הארגונים החברתיים, "יש להרחיב משמעותית את היקף השעות על מנת לאפשר לקשיש הסיעודי טיפול טוב יותר ולהקל על הנטל על המשפחה. יש גם לבטל את מבחן ההכנסות ולאפשר קבלת גמלת סיעוד ללא קשר להכנסה, בדיוק כפי שחולה מקבל טיפול רפואי בכל תחום אחר מבלי שנבדקת הכנסתו".

באגודה לזכויות האזרח ובארגונים החברתיים ולמען זכויות האדם דורשים עוד להכניס את האשפוז הסיעודי לסל הבריאות ולהבטיח זמינות מיטות סיעודיות. "70% מהמשפחות משלמות מעל ל-2,000 שקל בחודש כהשתתפות עצמית ו-30% משלמים יותר מ-3,000 שקל בחודש. כך נקבע כבודו של הזקן הסיעודי, שכבר אינו עצמאי ותלוי בתמיכת ילדיו ואף נפגעת הפרטיות של המשפחה ולעתים נפגעים גם היחסים בתוך המשפחה", הם מתריעים.

" חמישית מהקשישים מצויים מתחת לקו העוני"

עוד הם דורשים להפסיק את הטרטור של הזקנים הסיעודיים ובני משפחותיהם בין הגופים השונים – המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה וקופות החולים. "הזקנים הסיעודיים והמשפחות מתמודדים עם ביורוקרטיה בלתי אפשרית", נטען בנייר העמדה שהוגש לקראת הישיבה המיוחדת בכנסת.

דרישה נוספת היא להעדיף פתרון ציבורי על פני פתרון המבוסס על רכישת ביטוח מסחרי. "65% מהציבור מבוטח בביטוח סיעודי מסחרי כלשהו, הרוב בביטוח קבוצתי וברוב המקרים ביטוח שמתווך על ידי קופות החולים. ביטוח שכזה דורש תשלום פרמיות המתייקרות עם ההזדקנות, עד למצב בו זוג קשישים נאלץ לשלם מאות שקלים בחודש דווקא בתקופת הפנסיה וזאת, כאשר חמישית מהקשישים מצויים מתחת לקו העוני. במערכת ציבורית ניתן להבטיח תשלום של מס בריאות פרוגרסיבי התלוי בהכנסה ולעומת זאת, לאפשר מתן טיפול בשעת הצורך במנותק ממצבו הכספי של הזקן", נטען עוד.

מבדיקות שנערכו עולה שהכשלים במערך הסיעוד פוגעים יותר בנשים מאשר בגברים. "רוב הקשישים הסיעודיים הן למעשה קשישות וברוב המקרים המטפלים הן מטפלות. ככל שהמשאבים הציבוריים בתחום הסיעוד הם נמוכים יותר, כך גוברת הפגיעה בנשים שהן המטפלות העיקריות ואף גובר הלחץ לצמצם את זכויות העובדות, שהן עובדות חלשות".

"על רקע הזדקנותה של החברה הישראלית והעלייה הדרמטית בתוחלת החיים, כמות הזקנים שיזדקקו לשירותי סיעוד תגדל בצורה דרמטית בעשורים הקרובים", מתריעים עוד בארגונים החברתיים, "חובתה של החברה הישראלית להיערך לשינוי הזה ולעגן את הזכות לשירותי סיעוד בקהילה ובמוסדות כחלק ממכלול נרחב של שירותי סיעוד שיאפשרו לאזרחים הוותיקים בישראל להזדקן בכבוד".