פרטים חדשים: פרשת אסתי וינשטיין ז"ל הסתיימה בטרגדיה. חסידת גור שיצאה בשאלה שמה קץ לחייה לאחר שבמשך שנים נותקה מבנותיה. רק לאחר מותה התפרסמו חלקים מספר שכתבה, ובו גוללה סיפור קשה של פגיעה. העיתונאית אילה חסון שחשפה את הפרטים החדשים ביום שישי בערוץ 10, סיפרה לניסים משעל ורינה מצליח ב"רדיו ללא הפסקה 103FM": "היא הייתה חסידת גור צנועה וכנועה, כמו כל חסידות גור, ויום אחד בעלה, מבלי להיכנס לכל התיאורים הפלסטיים יותר מדי, לוקח אותה לעיר הגדולה. זה מתחיל במסאז' ועוד מסאז', והוא מגיע לסיפוק מזה שהוא צופה באשתו מופקדת בידיים זרות של גבר. וזה מפליג מעבר למסאז'. היו לו חשקים והוא מימש אותם באמצעות אשתו. בשלב מסוים היא מרדה בבעלה ולא הסכימה ללכת למקומות ההם. יש גם תיאורים שהיא כאילו נהנית מהמסאז' שעושים לה, אבל זה לא משנה, הוא שאב את הנפש שלה, הוא גנב את הנשמה שלה, הוא חטף אותה למחוזות הגיהנום ואחר כך זרק אותה מהבית".



 

"בבוקר אחרי הלילה שגבר חילל את גופה, היא חוזרת להיות אימא וחסידת גור צנועה, זה דיסוננס שלא מתיישב", המשיכה חסון, "ואז הוא אומר לה שהיא אסורה לו. ברגע שהיא הפכה אסורה לו היא קרסה וניסתה לשים קץ לחייה. אישה כזו, שלא ידעה כלום על העולם, פתאום נפתח לה צוהר לגיהינום, איזו תשתית נפשית, רגשית, מנטאלית, יש לה כדי להכיל את הדבר הזה? היא לא הייתה מסוגלת להכיל את זה".

"כל התיאורים הללו מפורטים בכתב תביעה שהגישה אסתי לפני שנים", ציינה חסון, "ומפורטים במכתב קשה מאוד שהיא כותבת לבעלה, שלמה ויינשטיין, ולא לדמות הבדיונית מהספר, אלא לשלמה ויינשטיין. פנינו לשלמה ויינשטיין והוא לא רוצה להתראיין, ואומר שזה לא ככה, אבל זה כן ככה. יש לי מסמכים על כל ההתמוטטות שלה, והכל כתוב שם שחור על גבי לבן. כמובן שלא הראיתי אותם, למעט מסמך פסיכולוגי אחד. קראתי את הספר שכתבה, שהוא כמו איזושהי צוואה אחרונה, וכמובן השתכנעתי בכנות ובאותנטיות, ועדיין לא הייתי מעזה להציף בעוצמה כזו את הטענות שלה, לו זה היה נשען רק על ספר".

"הרבנים שגירשו ביניהם ידעו", טענה חסון, "נתנו לה חצי מרכוש הבית והשתיקו אותה. היא ועורך הדין הזהירו שהיא תדבר ותספר, אבל היא לא התכוונה לספר כי היא לא רצתה לפגוע בבנות שלה. מה היא תספר לבנות שלה? מה היא יכולה לבוא ולהגיד להן? בפרידה הילדות נשארו אצל בעלה והיו אמורות להגיע כל סוף שבוע שני להורים שלה החרדים כדי שהיא תוכל לשהות במחיצתן, ואת זה הוא גזל ממנה. עוד רב שכן ידע, זה רב שהיא כותבת עליו דברים חריפים, שהוא הבטיח לה, תמורת כסף שהיא נתנה לו, שהוא כן יתקן את זה וייתן לה לראות את הילדות שלה, שנגזלו ממנה".

עוד הוסיפה חסון על שלמה ויינשטיין: "עורך הדין שלה אומר שיש לו דם על הידיים. למה הוא לא שילם מחיר? הוא הביא אותה לשערי הגיהינום והיא נותקה מהבנות שלה. למה הבנות שלה חשבו שיש להן אימא מופקרת שנטשה אותן? בוודאי שיש פה איזה סיפור מטורף. הבנות שלה כל כך הורעלו נגדה, ואני לא מאשימה אותן, כי ילדות שאומרים להן 'אימא שלכן העדיפה להתפקר בתל אביב מאשר לגדל אתכן', מה הילדות האלה יכולות לחשוב? גם הגדולות שיודעות שהיא הייתה אימא מדהימה, טובת לב, נשמה שנותנת והכל, מה הן יכלו להבין? את האמת הן לא ידעו. היא ניסתה להיפגש איתן והעבירה להן מסרים בכל מיני דרכים, הרי את הסיפור כולו היא לא הייתה יכולה לספר, והן בכל פעם כתבו לה מכתבים והפנו לה את העורף, כתבו לה 'את תועבה' אנחנו שונאות אותך, אל תתקרבי אלינו'".

משעל שאל מדוע אסתי ויינשטיין לא הלכה לרבנים וחשפה את מה שעושה לה בעלה. חסון השיבה: "זו חסידת גור, אחת שבעלה קורא לה 'פסס פסס', זה לא רינה או אילה, זה נשים שגדלו לעולם אחר. אלו אפילו לא נשים שגדלות בבני עקיבא. מה זה חסידות? מה הן? כבודה של בת מלך פנימה, ויש אנשים פתוחים יותר ויש חשוכים יותר, אבל זו אישה. תראה את הבנות החרדיות שלה, באיזה עולם צר, שבו אתה לא יכול לקבל את הדברים האלה. כבר אתמול זה היה כמו אש בשדה קוצים וקיבלתי פידבקים, ביניהם פידבקים מדהימים מחרדים, יהודים עם מצפון, שאמרו שעם כל הכאב של הבושה זו מצווה ענקית, כי דמיה זועקים".

משעל ציין שלחסידות גור יש נציגות ציבורית בדמות השר יעקב ליצמן. "ליצמן, אני משוכנעת שלא ידע", אמרה חסון. מצליח אמרה שלחסידות גור יש מנגנון הסתרה עצום, שאולי כעת נפתח בו סדק. "אני חושבת שכן, זה התפקיד של כולנו, כל אחד במקום שלו, בתפקיד העיתונאי שלו. מבחינה משפטית, בגלל שהיא כבר לא בחיים, אולי הבת החילונית יכולה (לתבוע). הבת החילונית לא ידעה בדיוק, כי גם היא בחורה צעירה. מי שידע זה האח שלה, שידע את האמת".