בלי עין הרע: ראש העין היא כבר מזמן לא האחות הקטנה של פתח תקווה

רבים מאיתנו זוכרים את ראש העין כפרבר צנוע של פתח תקווה. במשך שנים היא הייתה כל כך שקטה, עד שלא שמנו לב שהיא קיימת, אבל עכשיו כבר אי אפשר להתעלם ממנה. אין עוד עיר שצומחת בקצב מטורף כמוה. כיום גרים בראש העין 45 אלף תושבים. עד סוף השנה יגורו בה ככל הנראה 50 אלף, ותוך חמש שנים, לפי התוכניות, 100 אלף. בחשבון פשוט, מדובר בהכפלת האוכלוסייה.

"האתגר של הבנייה הוא עצום בכמה רבדים", אומר ראש העיר שלום בן־משה. "קודם כל זו כמות גדולה בפרק זמן קצר יחסית. היום עיר נורמלית קולטת בשנה 300 משפחות, אולי 400. אין חיה כזאת שעיר קולטת 4,000־3,000 תושבים בשנה. זה אתגר גדול לכל מערכות העירייה. החינוך, הפיתוח, הגינון. מגיעים הרבה זוגות צעירים, חבר'ה מעולים, ויש להם צרכים. זה מתחיל עם מעונות יום ותחנות טיפת חלב לתינוקות. רק השנה בנינו 16 גני ילדים".

אפשר לראות את המנופים עובדים במרץ בקו הרקיע, את פועלי הבניין מגיעים מדי יום לעבודה. ב־23 באוקטובר 2013, כשבן־משה נבחר לתפקיד, הוא ידע עם איזה אתגר הוא עומד להתמודד, ממש מבצע צבאי, אבל כאיש צבא לשעבר, אירועים כאלה לא מפחידים אותו.

כתא"ל במיל', בן־משה הספיק לעבור הרבה. הוא זכה בצל"ש ממפקד חיל האוויר כשהפיל במלחמת ההתשה מטוס קרב מצרי באמצעות מקלע. הוא השתתף במבצע יונתן כסמג"ד בחטיבת גולני, שימש כמפקד חטיבת החרמון, קצין משטרה צבאית ראשי, קצין חינוך ראשי. בין שלל המפקדים שהכיר במהלך השירות היה גם יו"ר מפעל הפיס, האלוף במיל' עוזי דיין.

מתוך שנות ההיכרות המשותפת בן־משה זכר במיוחד את מבצע מוביל שנערך בחודש אוגוסט 1980, אז שימש מפקד גדוד 51 בגולני ודיין היה מפקד סיירת מטכ"ל. יחידות צנחנים, גולני וסיירות מובחרות פשטו על קני מחבלים מעבר לנהר הליטני. חברים קרובים של בן־משה נהרגו בקרב, ודיין נפצע אז מרסיסי רימון בידו השמאלית.

היום, כשאחד מהם הוא ראש עיר והשני יו"ר מפעל הפיס, הם שוב משתפים פעולה. כבר כשבן־משה צלל לתוך מיזם הדיור האדיר בשיחות עם אנשי האוצר הובהר לו כמה יזדקק לסיוע מחברו למדים.

"בטח שלקחתי בחשבון את מפעל הפיס", בן־משה צחק כשנפגשנו בלשכתו. "כשעמדתי מול התוכניות, אמרו לי חכמי האוצר 'כאן אתה מקבל סיוע, אבל לא מאיתנו'. שאלתי: 'ממי?', ענו: 'ממפעל הפיס'. 'ומה עם שם?', 'מפעל הפיס'. 'והמתנ"ס?', 'מפעל הפיס'. אמרתי לעוזי 'אתה יודע כמה אנחנו בונים עליך?'. מפעל הפיס בונה לא רק בראש העין, אלא בכל הארץ".

עיר מחוז

כאמור, כשמכפילים כמות של אוכלוסיית עיר, מדובר לא רק בבתים ובכבישים שצריך לדאוג להם אלא גם באין ספור מבני ציבור, כמו בתי ספר, אולמות ספורט, מועדון לקשיש ומתנ"סים לבני הנוער. תושב חדש שנכנס לבית חלומותיו רוצה שיהיה מקום שאפשר לשלוח אליו את ילדיו אחר הצהריים, שתהיה לו גינה ירוקה שבה יוכל לטייל בשעות הערב עם הכלב שלו. הוא רוצה את איכות החיים שעליה תמיד חלם.

"דיברתי עם חברי הטוב עוזי דיין לפני חודשיים", בן־משה מספר. "הסברתי לו מה קורה בעיר. הוא אומנם לא יכול לתת מענה מעבר להקצאות שמגיעות לנו, אבל אמרתי לו 'אתה צריך להתייחס אל ראש העין אחרת'. הרי אם הוא נותן לרשות מקומית תקציב לבנות מבנה ציבורי אחד בשנה, אני צריך לבנות שלושה או ארבעה. ביקשתי שיקדים לי את ההקצאות של 2017 ו־2018. הוא ביקש ממני להעלות את הבקשה בכתב, משום שצריך להביא אותה לאישור. כתבתי ונימקתי. עוזי מבין עניין, תמיד אפשר להרים טלפון ולדבר איתו, הוא קשוב".

ראש העין היא עיר שעברה מהפכות רציניות במהלך חייה. היא הוקמה בתחילת שנות ה־50 על בסיס מעברה של עולים שהגיעו מתימן ממש לפני כן.

"שכחו אותם. זה היה יישוב ספר, קרוב לקו הירוק", מספר בן־משה, שאביו, זכריה משה, היה ראש המועצה הראשון. "ממש קילומטר וחצי מכאן היה הגבול. השינוי המשמעותי החל בתחילת שנות ה־90, כשהחליטו לבנות כאן דירות ובתים לאנשי צה"ל וגמלאיו. בנו חמש שכונות חדשות וזה נתן בום רציני. הגיעה אוכלוסייה איכותית וחזקה מבחינה כלכלית. בהתחלה הייתה התנגדות של התושבים הוותיקים. הם אמרו 'השתגעתם, ישנו כאן הכל. זו עיר מסורתית עם תרבות וקהילה סגורה'. אבל הרבה חבר'ה צעירים שעזבו למקומות אחרים חזרו לגור כאן. לפני שנתיים נכנסנו לתקופה השלישית בהיסטוריה של העיר, הבנייה הגדולה, וזו אכן מהפכה עצומה".

בן־משה מתגאה בכך שברובע החדש שנבנה יוצעו אלפי יחידות למכירה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, שמיועדת לחסרי דירה. על פי ההסכמים שערך עם אנשי האוצר ומשרד השיכון, 20% מהדירות מיועדות לבני ראש העין, במטרה שיישארו ביישוב ולא יחפשו את עצמם במקום אחר.

בראש העין אפשר למצוא היום אנשי צבא בכירים מאוד, קציני משטרה, פוליטיקאים, הייטקיסטים. "אני לא משווק עכשיו את העיר", ביקש בן־משה להבהיר. "יש רשויות שעוסקות כל הזמן בשיווק ובשיפור התדמית כדי שיבואו לגור אצלן, אני לשמחתי לא צריך. באים מפתח תקווה, רמת גן, גבעתיים ותל אביב, והם יכולים להמשיך בעבודה שלהם כרגיל. יש רכבת ואוטובוסים. אנחנו עיר גדולה".

למעשה, המיקום קוסם. 18 דקות מתל אביב, רבע שעה מנמל התעופה, 50 דקות מירושלים. אם פעם ראש העין הייתה איפשהו בחצר האחורית, היום היא בצנטרום, בין כביש 4 לכביש 5 וממש מעל כביש 6, שחוצה את ישראל מצפון לדרום.

"אני לא משלה את עצמי. אני קרוב לתל אביב וזה טוב מאוד, אבל אי אפשר להתחרות בתל אביב", אומר ראש העיר. "רוצה? סע לתל אביב, יש שם בתי קפה ומסעדות מצוינות. המטרה שלי היא שבראש העין יהיו שירותי קהילה, בילוי ותרבות קרובים לבית, כדי שהתושבים לא יצטרכו לנסוע לתל אביב".

אז מה ראש העין רוצה להיות כשתהיה גדולה?
"ראש העין היא כבר עיר מחוז. בעבר היא נסמכה על פתח תקווה. רוצה רישיון נהיגה? פתח תקווה. דרכון? פתח תקווה. אמרנו עד כאן. היום יש לנו סניף עצמאי של משרד הפנים ובאים אלינו מכפר קאסם ומאריאל. פתחנו סניף של רשות המסים. אנחנו בתהליך מול משרד התחבורה לפתיחת שלוחה של משרד הרישוי, ופותחים בקרוב מרכז לרפואה דחופה".

ירוק בעיניים

ראש העין היא עיר יפה ומרווחת. יש הרבה ירוק בעיניים, אבל עדיין צריך לבנות, להוסיף ולגדול. בן־משה אומר שהיום התושבים הם לא כמו המתיישבים הראשונים, יש להם רצונות ודרישות וצריך למלא אותם כדי להמשיך בתנופה.

לכן אם יבדקו את השקעות מפעל הפיס בראש העין, ימצאו שרק בעשור האחרון הוכנסו לעיר יותר מ־55 מיליון שקל. בין היתר בהקמת בתי ספר, גני ילדים, אולמות ספורט, הרחבת מבני ציבור וגינה.

מתגאים בעיר למשל באולם "סימפוניה פיס", שהוקם בשיתוף מפעל הפיס. עוברים פה מדי יום מאות תלמידי קונסרבטוריון, ויש חוגים לכלי נשיפה ומיתר. במוקד יש אולם נפלא למופעים עם מקום ל־200 צופים. "היה צורך במקום כזה, אז הקמנו", אומר ראש העיר. "היו ימים שמפעל הפיס היה מעביר לרשות את הכסף והיא הייתה עושה כהבנתה. עכשיו הם רוצים להיות שותפים מלאים. אולמות ספורט, מועדונים. העבירו לנו למשל כסף לאירועי תרבות במהלך חודשי הקיץ. יש שותפות מלאה".

ראש העיר מודה שמיזם הדיור מאתגר מאוד. אין להם זמן לשעשועים או מרווח נשימה, הכל בתיאום של מילימטרים. לכן בפרויקט שאפתני כזה צריך את עזרתה הנדיבה של המדינה, ובטח גב חזק כמו זה של מפעל הפיס.