היום מציין האו"ם את היום הבינלאומי למאבק בעוני. בעשור האחרון מנחה את הממשלה תפיסה כלכלית ניאו־ליברלית, שאותה מוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולפיה העוני בישראל הוא תוצר לוואי של תהליכים תרבותיים ולא פועל יוצא של מדיניות ממשלתית. נתניהו עצמו בכל נאום פומבי מתגאה ביציבות הכלכלה ובהיותה של המדינה "מגניבה" כפי שאמר בכנסת רק השבוע. סקר חדש שהזמינה עמותת הרווחה הגדולה בישראל, חסדי נעמי, ביקש לחרוג


מהשאלות על מידת האמון של אזרחי ישראל ביציבות הכלכלה, ותחת זאת לבדוק את התפיסות של הישראלים ביחס לעוני. התוצאות מטרידות. 


הציבור הישראלי לא רואה ב־1.8 מיליון העניים בישראל נתון מוגזם כמו באוצר ובמשרד רה"מ, 72% מהציבור מאמינים לנתונים ורק 28% מפקפקים בהם. עוד עולה מהסקר שביצע מכון Zeta Tools, כי לא פחות מרבע מהציבור, 25%, חוששים במידה רבה להידרדר בעתיד לעוני, אם בשל זקנה שמביאה לירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות הבריאות והסיעוד, או בשל מחלה, תאונה, אובדן הכנסה וכושר עבודה תוך הסתמכות על קצבאות. 39% מהנשאלים חוששים מעוני במידה בינונית ורק 36% בטוחים יחסית באיתנותם הכלכלית. ככל שהגיל עולה כך גם החשש מהידרדרות לעוני עולה – רק 18% מהצעירים עד גיל 25 חוששים מעוני, לעומת 30% מבני 55 ומעלה. 


מתוך כלל המדגם עולה כי 35% פסימים באשר לעתיד הכלכלי של משפחתם וכי נשים חוששות יותר (40%) מאשר גברים (30%). כמו כן, החרדים (42%) והדתיים (32%) מוטרדים מעתידם יותר מאשר החילונים (24%). 

אחד הנתונים המעניינים בסקר הוא הפרשנות של הישראלים באשר ל"חיים עצמם". לא פחות מ־37% מהציבור היו רוצים שהאתגרים הכלכליים־חברתיים יהיו אלה שיעמדו בראש סדרי העדיפויות של הממשלה. נושאים כמו הגירעון של הביטוח הלאומי וקריסתו העתידית (שמשרד ראש הממשלה נמנע מלהתערב בו), קצבאות הזקנה והנכות הנמוכות והרפורמה העמוקה שעדיין נדרשת בתחום הסיעוד ונזנחה על ידי משרד האוצר. 40% ציינו את סדר היום הביטחוני־מדיני שמוביל ראש הממשלה כחשוב יותר.

"על הממשלה לייצר פתרונות פרקטיים וארוכי טווח"

משה כהן, מנכ"ל חסדי נעמי, אומר ל"מעריב": "אם לא יהיה שינוי מהותי שיבטיח את מיגור העוני, המצב רק ילך ויחמיר. משפחות שלא היו חולמות שייכנסו למעגל העוני מוצאות עצמן פשוט נאבקות על אוכל לילדים. בעוד שלעתים מפורסמים תחזיות או דוחות אופטימיים, המצב בשטח מרגיש הפוך לחלוטין. העמותות קורסות תחת הנטל". 
 
עם זאת, שינוי מהותי לא צפוי להתרחש, לאחר שרק השבוע פרסם האוצר סקירה המציעה לשנות את שיטת מדידת העוני ממבחן רמת ההכנסה לבחינת רמת הצריכה, ככזאת שמשקפת יותר את רמת החיים. בבחינה זו ישנה התעלמות מוחלטת מהעובדה שהחוב של משקי הבית לבנקים זינק רק בעשור האחרון פי 2 מהגידול בהכנסה הפנויה הממוצעת, ועומד נכון לשנה החולפת על 193 מיליארד שקלים, וביחד עם משכנתאות על 536 מיליארד ש"ח חובות. ישראלים רבים שורדים בזכות אשראי מהבנקים, ומנתוני בנק ישראל עולה כי היקף ההלוואות עומד על 15% מהתוצר, והוא מהגבוהים בעולם. 
 
אלי כהן, מנכ"ל ארגון פתחון לב, מכנה את הסקירה "תעלול יחסי ציבור שכל מטרתו היא להציג את העוני בישראל כסוגיה מינורית שניתן להמשיך ולהתעלם ממנה. על הממשלה לייצר פתרונות ידועים שיהיו פרקטיים וארוכי טווח".