כ-300 מפגינות ומפגינים חסמו הבוקר (שלישי) את צומת עזריאלי בתל אביב, כשבמקביל התקיימו הפגנות בגשר המיתרים בירושלים, שם עשרות חסמו את התנועה ואת ציר הכניסה לעיר, וברחבת העירייה בבאר שבע, זאת כחלק מיום המחאה האזרחי, הראשון מסוגו בתולדות המדינה, נגד אוזלת ידן של הממשלה והרשויות שהיא אמונה עליהן במניעת אלימות נגד נשים. 192 נשים נרצחו בישראל בידי בני זוגן או קרובי משפחתן בעשור האחרון, מהן 24 רק במהלך השנה הנוכחית. לאחר מכן המשיכו הנשים בתל אביב לחסימת דרך נמיר בין שדרות רוקח לש"י עגנון.
במטה המאבק מבהירים כי "מטרת העל היא להביא לכך שחיי נשים, בכל היבט, יפסיקו להיות בתחתית סדר העדיפויות של הממשלה. אנחנו 51% מהאוכלוסייה, ולא יכול להיות שאנחנו צריכות להתחנן ל־250 מיליון שקל, שהממשלה קבעה כסכום הנדרש לתוכנית חירום שתתפרס על פני חמש שנים, כדי שנשים תפסקנה להירצח.
"כבר ביוני 2017 הממשלה אישרה את התוכנית שהיא עצמה יזמה, אבל מעולם לא תקצבה אותה. אנחנו רוצות שהכסף הזה יגיע למי שצריך אותו – למשטרה, לעובדים הסוציאליים, למימון חוק האזיקונים האלקטרוניים לעברייני אלימות ומין. אנחנו דורשות מעשים. זהו סכום קטן שהממשלה יכולה להשקיע עכשיו כדי להציל את האישה הבאה. על הממשלה להשקיע סכום דומה בתוכניות חינוך, הסברה ומניעה".
לדברי יובל עופר משדולת הנשים, "זו לא שביתה על תקציבים, אלא על סדרי העדיפויות הלאומיים. לפני שבועיים העביר שר האוצר 20 מיליארד שקל לפנסיות השוטרים, אז 50 מיליון שקל בשנה כדי להציל את האישה הבאה זה הרבה? והוא עוד אומר שהוא מנהיג תקציב חברתי".
במטה המאבק מציינים ש־87% מהתיקים על אלימות נגד נשים נסגרים מדי שנה ורק אחוז קטן מהתיקים מגיע להרשעה. מארגנות המחאה דורשות משרת המשפטים איילת שקד להביא להחמרת הענישה. לדבריהן, "אסור לתת לגזענות להשתלט על השיח. נכון, במגזרים של מיעוטים ושל עולים חדשים נרצחות יותר נשים, אבל ממשלה שמוותרת על מיגור התופעה בתירוצים גזעניים של תרבות ומנטליות מגזרית, מפקירה את אזרחיה".
לקראת פעולות המחאה היום, אמרו המארגנות: "אנו לא רוצות שאף עובדת תיפגע, ולכן מעודדות כל אישה שאינה יכולה לשבות היום, לצאת בשעה 10:00 בבוקר מהבניין שבו היא עובדת, ולעמוד 24 דקות לזכר 24 הנשים שנרצחו במהלך השנה האחרונה, וכן להגיע בערב לאירוע המרכזי בכיכר רבין בתל אביב. יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני: "רצח 24 הנשים השנה הוא הביטוי הקיצוני ביותר לאלימות כלפי נשים, שמימדיה גדלים מדי שנה. אנו נפגשים מדי יום עם נשים נפגעות אלימות בשירותי הרווחה, במקלטים, במרכזים למניעת אלימות ובמקומות נוספים, וחשופים מדי יום למצוקה הגדולה ולמשאבים הדלים שניתנים על ידי הממשלה על מנת להתמודד עם התופעה".
אתמול נפגשו הנשיא ראובן ריבלין ורעייתו נחמה עם נציגות ארגוני הנשים. במהלך הפגישה אמר ריבלין: "אלימות נגד נשים פוגעת בכולנו, ולכן המאבק הוא של כולנו, והוא חייב להיות חוצה מגדרים, מחנות ושבטים. אסור שיישום התוכנית הלאומית לטיפול באלימות במשפחה יתעכב ושהיא תישאר על הנייר". בפגישה אמרה יו"ר נעמת גליה וולוך: "קצנו בוועדות. אנחנו למודות ועדות ומסקנות, ובינתיים ממשיכות להירצח בישראל עוד ועוד נשים. יש מאות אלפי נשים וילדים שחיים תחת טרור ופחד כל השנה. יש מסקנות ברורות, והממשלה צריכה ליישמן".
