מאות בני אדם מלווים היום (שלישי) בדרכו האחרונה בבית העלמין בסביון את פרופ’ משה (מישה) ארנס, מי שהיה שר ביטחון ושר חוץ בממשלות ישראל מטעם תנועת הליכוד, ונפטר אתמול בגיל 93 בביתו שבסביון. ארנס, חתן פרס ביטחון ישראל, היה מומחה להנדסת אווירונאוטיקה ומבכירי התעשייה האווירית בעבר, ומילא שורה של תפקידים אקדמיים וציבוריים, בהם פרופסור חבר בטכניון, חבר כנסת, יו”ר ועדת חוץ וביטחון ושגריר ישראל בארה”ב.
בין הנוכחים בהלווייתו של ארנס - נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר נפתלי בנט, ח"כ ציפי לבני, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, השר לשעבר דוד לוי, השר לשעבר איציק מרדכי, ח"כ עמיר פרץ, השר אופיר אקוניס והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי.
נשיא המדינה ריבלין ספד לארנס: "מישה יקר, מאחינו הבכורים, מורה ורב למחנה הלאומי הליברלי שאני ביניהם. ממנהיגיה החשובים. איש אמיץ ואוהב אדם. איש אמיץ שלא נכנע לפופולריות. אדם בשרות העם ולא ההפך. התהלכת בינינו כמלך. מישה, לא חששת מפני תיגר. כל חייך אחזת בשתי יכולות מופלאות - היכולת להיות איש יצירה וחזון ולצידה היכולת להקשיב".
עוד אמר ריבלין: "היית שר ביטחון מהמעולים והאחראיים שהיו לנו. לא מצביא, אלא אזרח עם רקע הנדסי שמשרד הביטחון היה לו לבית. סללת נתיבים באוויר ובים, הגדול שבהם פרויקט הלביא. מונע מהתפיסה שמדינת ישראל חייבת להגן על עצמה בעצמה. "הלביא לא יצא לפועל אבל עד היום אנחנו אוכלים מפרותיו. עיצבת את תפיסת הביטחון של ישראל לשנים רבות. האמנת בכל לבך שמדינת ישראל יכולה להיות רק יהודית ודמוקרטית. האמנת שחובת המדינה לשלב את אזרחיה הערבים. וברוח אמונה זאת פעלת ועשית. בשנים האחרונות ניהלת מאבק עיקש אודות ההכרה בארגון הצבאי היהודי אצי במרד גטו ורשה. במיוחד חלקו של פבל פרנקל, המפקד שנהרג בקרב עם הנאצים. מישה, אתה נטמן היום באדמה שכה אהבת. לא הולדת כאן אבל כאן היה ביתך. היית מורה ורב לכולנו, אנשי א״י. אשרינו שזכינו בך".
נתניהו: "נפרד ממורה דרך וחבר אהוב"
"פגשתי אותו לפני שהלך להיות שגריר ישראל בארה"ב והציע לי להיות הציר שלו. מיד הסכמתי. הוא עזר לאבי ואני אעזור לו. סגירת מעגל. האמנתי בו. זה היה מבת הקשר שלנו שהלך והתהדק קשר משפחתי אישי שהלך והתהדק. למדנו ממנו כ"כ הרבה. הייתה לו הופעה רהוטה. שכנעה במה שנוגע לצדק שלנו. שזר את האינטרסים שלנו עם הצדק ביד אמן".
"כשהתבקש לשוב לפוליטיקה הישראלית היא לא היסס וחזר. ישע להיאבק על אמונותיו. רגליו היו נטועות במציאות. אין מנהיג שנפגש עם מישה ולא כיבד אותו והסתכל עליו בגובה בעיניים".
"לפני כמה חודשים כשמלאו לנו 70 שנים שאלו אותו איך אתה מרגיש. תמיד יש מה להגיד אבל מישה אמר שהוא מאושר על כך שזכה לראות את פלא תקומתנו. קמנו כאריות מאסון השואה לחיי חרות במולדת. מישה אהוב נפשי, תחיה בתוכנו כל עוד ההיסטוריה היהודית תמשיך לחיות. אני נפרד ממך בתחושת יתמות כבן שאחד את אביו, ביגון ובדמע ובגאווה על דרכנו המשותפת. את לפיד השליחות שקיבלתי יחד עם רבים, נמשיך לשאת בחרדת קודש. יהי זכרך ברוך לנצח נצחים".