יותר אקדמאים מובטלים והקושי של העובדים הוותיקים: הנתונים העגומים של שוק התעסוקה

שירות התעסוקה מסכם את שנת 2018 ומפרסם היום (ראשון) את הנתונים שנאספו מלשכות השירות בכל רחבי הארץ באשר למצב שוק התעסוקה בישראל בשנה החולפת: החרפה בהיעדר הביטחון התעסוקתי ועלייה במספר המפוטרים ותובעי דמי אבטלה, יותר אקדמאים מובטלים, הנצחת האפליה כלפי עובדים מבוגרים וקושי להחזירם לתעסוקה.

הנתון החיובי הבולט עליו מצביע שירות התעסוקה הוא ירידה של 11% בשנה החולפת במספרם של תובעי הבטחת הכנסה שעמדו במהלך השנה על 109,328 ישראלים. זאת כחלק ממגמה מתמשכת שכוללת ירידה ב-39% במספרם בתוך חמש שנים. נתון שמעיד על כך שרוב העובדים במשק מגיעים לסף הכנסת המינימום, לא גאווה גדולה לשוק התעסוקה הישראלי אבל בהחלט נתון שמצביע על שיפור הדרגתי במוסר התשלומים הבעייתי של המעסיקים. אבל כשצוללים לניתוח הנתון הזה עולה כי הירידה הבולטת ביותר נרשמה בקרב תובעי הבטחת הכנסה צעירים (בגילאי 18-34), נתון אותו מייחסים בשירות התעסוקה להצלחה של תכנית "'מעגלי תעסוקה". זאת בעוד העובדים המבוגרים העניים ביותר במשק בגילאי העבודה (להוציא את 247 אלף הקשישים העניים ביותר שמקבלים הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי) ממשיכים לסבול מאבטלה ממושכת ומצורך בהבטחת הכנסה כשהם נאלצים לעזוב מקום עבודה או מפוטרים ממנו. 

בצד השלילי של הנתונים נרשמה עלייה של 5.7% במספר תובעי דמי אבטלה, מגמה שבלטה דווקא בקרב בעלי השכלה אקדמית כאשר בשלוש השנים האחרונות עלה בלא פחות מ-14% מספר תובעי האבטלה בעלי השכלה אקדמית שמתייצבים בשירות התעסוקה. מה שמחזק את העובדה הידועה והמצערת שתואר אקדמי כשלעצמו הוא כבר מזמן לא ערובה לעבודה קבועה, יציבה ומכניסה. בממוצע חודשי חלה דווקא ירידה של 4.4% במספר דורשי העבודה בהשוואה ל-2017: 158 אלף לעומת 166 אלף, אבל כאמור בחתך שנתי נרשמה עלייה במספר תובעי דמי האבטלה מתוכם ובסך הכל 265,456  דורשי עבודה התייצבו השנה בלשכות התעסוקה לתבוע דמי אבטלה. נתון שמצביע יותר מכל על התנודתיות החדה בשוק התעסוקה ועל היעדר ביטחון תעסוקתי עבור רבבות ישראלים עובדים בעיקר במגזר הפרטי הלא מאוגד שמהווה כ-70% מהמשק, ואלו הפנים האמיתיות של שוק התעסוקה המספרות את הסיפור שמאחורי גאוות הממשלה על יציבות אחוז האבטלה הנמוך במשק. 

על אותה תנודתיות גוברת בשוק התעסוקה והיעדר ביטחון תעסוקתי מעיד נתון נוסף שעולה מהדוח לפיו בשנת 2018 פוטרו והתפטרו מדי חודש 20,300 ישראלים בממוצע. נתון שמהווה עלייה בשיעור של 3.5% לעומת שנת 2017, אז היה הממוצע החודשי 19,600 מפוטרים ומתפטרים. 12,100 ישראלים פוטרו ממקומות עבודתם בממוצע חודשי בשנה החולפת וזוהי עלייה של 3.7% לעומת שנת 2017. 

בצד ההשמה בעבודה באמצעות שירות התעסוקה, מנתוני השירות עולה כי 55 אלף מדורשי מעבודה הושמו במקומות עבודה חדשים, רק חמישית מכלל דורשי דמי האבטלה שהתייצבו בשירות. יתרה מזאת, גם שירות התעסוקה כגוף ההשמה הממשלתי, מתקשה בדיוק כמו חברות ההשמה בשוק הפרטי להאבק בתופעת הגילנות המקוממת בשוק התעסוקה – המצב המחריף והולך עם השנים בו מעסיקים מעדיפים עובדים צעירים על פני עובדים מבוגרים, יהיו בעלי ניסיון רלוונטי ועשיר ככל שיהיו. 28% מהעובדים שהושמו השנה בעבודה דרך שירות התעסוקה היו בגילאי 25-34 ורק 10% בגילאי 55-64. נתון שמעיד על כישלונם של כל משרדי הממשלה שאמורים להיאבק בתופעת הגילנות בתמריצים למעסיקים ובתכניות הכשרה והשמה, לעשות זאת למרות הצהרות, כוונות ותכניות לאורך השנים כולל בממשלה היוצאת, של משרדי העבודה והרווחה, השיוויון החברתי, הכלכלה והתעשייה ואחרים. 

מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור, אומר בהמשך לנתונים ולא מתנער מאחריות השירות לדאוג לעובדים העניים ביותר ובעיקר לעובדים המבוגרים יותר ולמאבק בתופעת הגילנות: "האתגר המרכזי של השירות בעתיד הוא הסיוע לתובעי אבטלה ומחפשי עבודה. אנו עומדים להשיק תכנית כוללת לטיפול בנושא, תוך מתן דגש לסיוע לבני 45 ומעלה. במסגרת זו, נפעל לשפר את השירות הניתן לכל לקוח ולהעמיק את הקשר עם המעסיקים כך ששירות התעסוקה יהיה הבחירה הראשונה של כל מעסיק בישראל המבקש לגייס עובדים ושל כל מחפש עבודה". שר העבודה והרווחה, חיים כץ (הליכוד), מוסיף: "יציאה לעבודה והשמה הם האתגרים המרכזיים של שירות התעסוקה ובאוצר חייבים להתעורר ולהשקיע בסל כלים נוסף על מנת להעצים את ההצלחה".