"אני מרגישה שחייתי עם אגדה: סיפור אהבה שרואים בסרטים, שתרגמתי לסיפור אהבה בחיים", אומרת טלי ריקליס. "אני עדיין לא מעכלת שמשולם איננו. ביום שבת שעבר עדיין ישבנו יחד בשולחן שליד המרפסת. לפני הלוויה שלו גם ישבתי בשולחן הזה. קיפלתי את החולצה שלו מסביב לצוואר שלי כדי להרגיש שהוא כאילו איתי, ואמרתי: 'אוקיי, זוסיק שלי, בוא נשב ונכתוב את ההספד'. כתבתי את ההספד יחד איתו".

מה כתבת בהספד?
"זה היה הספד מדהים. היו בו שורות מאוד חזקות: 'שאלתי אותך לפני מספר ימים האם אתה פוחד מהמוות. הבטת בי במבטך החם והחכם ואמרת לי: 'לא, 

My Magic Match. כשבא יומך, אתה לא יודע, אתה לא מרגיש, אתה לא חושב. אבל אל תדאגי, אני מתכוון להישאר איתך עוד שנים רבות'. משולם היה הגיבור שלי, הנפש התאומה שלי, החבר הכי טוב שלי. הוא נשא אותי על כפיים".

הערצת אותו? 
"הערצתי את האדמה שהוא דרך עליה. ראיתי בו אדם הגון, נדיב, אדיב, חכם, בעל חוש הומור, מסתכל בגובה העיניים על כולם. כל מילה שלו שתיתי בצימאון. כל הזמן גם רשמתי את מה שהוא אומר. רשמתי פניני חוכמה שלו".
 
ביום שישי הלך לעולמו בגיל 95 איש העסקים הישראלי־אמריקאי משולם ריקליס. בעבר הוא היה אחד מעשירי ארצות הברית ונכנס לרשימת 400 המיליארדרים של המגזין "פורבס". ב־2010 הוא נישא לרעייתו השלישית טלי, גרושתו של הזמר אריק סיני, והשניים התגוררו באחד המגדלים המפוארים בתל אביב. "המוות שלו הפתיע אותי", היא מודה. "בשבועיים האחרונים דווקא אני זו שחליתי בשפעת קשה, ומשולם טיפל בי במסירות". 
 
אז מה קרה? 
"תקף אותו איזשהו וירוס שהסתבך, לקח אותו תוך שעות. בהספד גם כתבתי לו: 'בנשימתך האחרונה אחזתי בידך, שמענו ביחד את שיר המעלות ושיירת מלאכי השמיים הגיעה לחדר וליוותה אותך לאור הגדול'. משולם נפטר בבית החולים איכילוב כשהייתי לצדו. היינו 24 שעות ביחד במשך הרבה שנים. הוא חשב שכמו שיש לי וירוס, אז יש לו וירוס והוא ייצא מזה. ביומיים האחרונים הוא לא ביקש כלום, רק להחזיק לי את היד. ראיתי תוך שעות את ההידרדרות. הייתי בשוק כי יומיים לפני כן הכל היה בסדר, אבל הכל יכול לקרות בגילים האלה".

טלי ומשולם ריקליס. צילום: איציק בירן
טלי ומשולם ריקליס. צילום: איציק בירן

 
רף גבוה

טלי (60) ומשולם ריקליס הכירו לפני עשר שנים בבית הקפה ארומה ליד בית החולים איכילוב, שבו הלך לעולמו. "שם סגרתי את המעגל", היא מספרת. "כשמשולם אושפז באיכילוב, ירדתי לארומה להביא קרואסונים לאנשים שבאו לבקר".
 
הרבה אנשים הרימו גבה בתחילת הקשר בין השניים, גם לנוכח פער הגילים ביניהם: 35 שנה. "אני לא רוצה לתת מקום לאותן נשמות שמתעסקות בחיים של אחרים", היא אומרת עכשיו. "אנחנו ידענו מה האמת. חיינו את החיים שלנו ונהנינו מכל שנייה. פער הגילים לא רלוונטי. יש בני 50 שמרגישים כמו בני 90, ויש אנשים בני 90 שמרגישים צעירים. משולם היה מכונה משוכללת בגיל 95". 
 
לפני כחודש נתקלתי במקרה בבני הזוג כשהם צועדים בשעות ערב, שלובי זרועות ברחוב דיזנגוף בתל אביב. "בדיוק הלכנו לסרט, ל'רפסודיה בוהמית'", מחייכת ריקליס. "אכלנו פלאפל, נכנסנו לאולם, ומשולם ממש השתגע מפרדי מרקורי. את לא יכולה לעשות את זה עם כל גבר בן 95. הוא היה כאמור מכונה משוכללת, נדיר בכל. באותו ערב צעדנו הרבה בדיזנגוף ושאלתי אותו: 'איך אתה מרגיש? איך הלב שלך?'. הוא ענה לי: 'את צריכה לדעת. הוא אצלך'". 
 
דיברתם על המוות? 
"דיברנו על הכל: מה יהיה אחרי המוות, איך תהיה השבעה. דיברנו על כל הפרטים. משולם נתן לי הוראות מפורשות מה לעשות כשלא יהיה פה פיזית. אבל הוא לגמרי מלווה אותי בכל פעולה בחיים שלי".
 
שוחחתם על האפשרות שיהיה לך בן זוג חדש לאחר מותו?
"אני זאת שאמרתי שאפילו לא מעניין אותי לדבר על זה, ואילו משולם היה יושב איתי במסעדות פאר ואומר: 'אולי האיש הזה יכול יום אחד להיות ראוי לך'. הוא אמר שאני צריכה אדם שמנצח על התזמורת לפחות כמו שהוא עשה, ואני אמרתי שזה רף גבוה. איפה אמצא דבר כזה? הוא אמר: 'השכינה הפגישה בינינו. אני משולם ריקליס, בן 85, חשבתי שראיתי הכל בחיי, עד שפגשתי אותך'. כיום אני בת 60. אני לא מרגישה את הגיל ולא נראית בגיל, אבל הלב שלי הכי לא פנוי, וכנראה להרבה זמן. ממש לא מעניין אותי לחשוב על זוגיות חדשה. אני עדיין לא מעכלת. אני מוקפת אנשים, שתי הבנות שלי איתי כל הזמן. זה קרה רק לפני כמה ימים. זה יחלחל לאט. אני כרגע מרגישה שאני בסידורים והוא ישן בחדר השני". 
 
מה תקחי איתך מהיחסים איתו?
 "למדתי ממנו על עוצמות של כוח, על אומץ, התמדה, התמקדות ונחישות. למדתי ממנו באופן יותר מעמיק את המצווה 'ואהבת לרעך לכמוך'. משולם היה איש עסקים, ראה את הדברים על פי מספרים, ואילו אני רוחנית, אמוציונלית שבאה מתחום הריקוד. התנועה הייתה חלק בלתי נפרד אצלנו בבית, וזה התבטא בכל דבר. יכולנו גם לרקוד פה בסלון. היה לנו את השיר שלנו, Dance Me to The End of Love של לאונרד כהן. השלמנו אחד את השנייה לגמרי וגם איזנו. אני הפכתי יותר רציונלית, הוא יותר אמוציונלי".
 
מה אהבתם לעשות יחד?
"נהנינו מהכל. גם מלשתות כוס קפה בבוקר עם טוסט שוקולד. אני לא מדמייינת את עצמי הולכת עם חברה לסרט או יושבת עם חברה על כוס יין. מהבוקר משולם ואני עשינו הכל יחד. הוא היה הפרטנר המושלם שלי לכל. הוא גם היה מאוד ג'נטלמן. אם למשל הכנתי ארוחת ערב, הוא לא התחיל לאכול עד שאני מתיישבת. אמר: 'אני ואת זו נשמה אחת'. הוא גם היה מאוד מפנק. הייתי קמה בבוקר ושואלת מה אני יכולה לעשות הכי טוב בשבילו, וגם הוא היה קם בבוקר ושואל מה הוא יכול לעשות בשבילי. זה נשמע אידיאלי מדי, אבל זה היה אמיתי לגמרי. כל דבר שמשולם עשה ריגש אותי. הוא ידע שהמשפחה זה הדבר הכי חשוב לי, אז היה מפתיע, מזמין מקום במסעדה, וכשהיינו מגיעים הייתי פוגשת שם את כולם. הוא ידע למשל שאבא שלי אוהב שוקולד, אז קנה לו את השוקולד הכי טוב. הבת שלי אוהבת אגוזים ושקדים, אז קנה לה מה שהיא אוהבת. זה נשמע שטויות, אבל זה מראה על תשומת לב. אלה הפרטים הקטנים, ושם אלוהים נמצא. אבא שלי, בן 93, עמד וכיסה את גופתו של משולם באדמה בזמן הלוויה. הם היו חברים טובים. זה היה מראה נורא. הוא יצא משם בעיניים דומעות". 
 
החגיגה האחרונה

כעת נמצאת ריקליס בתהליך של עבודה על סרט דוקומנטרי על חייו של בעלה, שאמור לצאת בתוך כמה חודשים. "משולם עשה הרבה דברים בחייו", היא אומרת. "הסרט יספר בין היתר על הפעילות החברתית־הומנית שלו למען זכויות אדם עם מרטין לותר קינג; על התרומות הנדיבות שלו למוסדות ציבוריים בארץ; על הגאונות שלו להמצאת נוסחאות פיננסיות עולמיות בשנות ה־60. יש אינספור נושאים. לפני שנתיים גם הוצאתי ספר המקבץ את כל זיכרונותיו ופועלו העצומים: '950 מיליון דולר ב־40 דקות'". 
 
ריקליס מספרת על פרויקט נוסף שהיא מתכוונת להוציא לפועל. "משולם היה הדור התשיעי של הבעל שם טוב. התחלנו יחד לחשוב על הפרויקט 'אורות הבעש"ט'. זה יהיה מרכז רוחני, מרכז של אור, חינוך, תרבות וחסדים בירושלים. זה דבר שהיה לו חשוב שנעשה, שננקה קצת את הפחות טוב שקורה בארץ".

פוליטיקה עניינה אותו? 
"עניינה אותו, הרגיזה אותו, ולכן הוא החליט לא להיכנס לזה ואפילו לא לצפות בחדשות. הוא העדיף לצפות איתי בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק. הוא אהב את ישראל, חי בשביל ישראל, והרבה דברים כאבו לו. שאלתי אותו תמיד: 'ידעת שתהיה מיליונר?'. הוא אמר: 'כן, הובלתי לכך כדי שיהיה לי כסף ואוכל לתת'. משולם תרם לרבים ללא גבול. אם ביקשו מיליון, הוא נתן חמישה מיליון".
 
יש לך כבר מושג מה תעשי אחרי שתסתיים השבעה?
"כמו שמשולם אמר: 'את תחזרי לחיים שלך, תישאי אותי בלב, אבל אסור לך לעצור יום אחד בחייך. יום שעובר - לא חוזר'. אחזור לפעילות היוגיסטית שלי, אמשיך לרקוד בסטודיו, אמשיך ללכת לפגישות שלי. כאמור, כרגע אני עדיין לא מעכלת. אצטרך להתמודד עם זה". 
 

על ההתמודדות יקל בטח הנכד הטרי, שהפך אותה לסבתא לפני שלושה שבועות. "ציפינו להולדתו", היא מספרת. "מבחינתו של משולם זה היה גם הנכד שלו. ירדנו לגינה לראות איפה נסתובב איתו, הספקנו לחגוג איתו ברית מילה. משולם בירך אותו, ואז בתזמון מצמרר ובאצילות שאופיינית לו הוא אפשר לעצמו ללכת בידיעה שהוא משאיר אותי עם נקודת אור חדשה בחיי".