אחיך היה בטיסה הנוראית?
"לצערנו הרב כן. אני כרגע שוהה באדיס אבבה במלון".
ספר לנו על הדרך בה קיבלתם את הבשורה ועד הרגע בו זיהיתם שמדובר באחיכם.
"כשהגעתי למשרד אשתו התקשרה אליי ושאלו אותי אם אני יודע משהו על הטיסה. היא סיפרה לי בשעה 6:55 שעון ישראל הוא דיבר איתה בהסעה לטיסת ההמשך, ולאחר מכן היא הבינה שזה היה אותו מספר טיסה שפורסם בתקשורת".
היא הבינה מהשיחה איתו שהוא על הטיסה הזאת. אוי ואבוי.
"כן. התחלנו להתפצל ולברר את הדברים מול חברת האם".
איפה אחיך עבד?
"בחברה ברמת החייל".
והעבודה שלו הייתה כרוכה בהרבה נסיעות באפריקה?
"כן. פעם בשלושה שבועות הוא היה לפחות שבוע באפריקה. הוא נסע לאתיופיה, קניה, דרום וצפון אפריקה. כבר אחרי צהריים התכנסנו במשרד של אשתו, גיששנו בערפל כי לא היה לנו מידע ודאי, אך כל הסימנים העידו על כך שהוא היה על הטיסה ושאין ניצולים. מיהרנו להתארגן על טיסה יחד עם צוות זק"א הישראלי. הם חברו אלינו בשדה התעופה ואנחנו מנהלים חמ"ל במהלך היום תוך מאבק בבירוקרטיה האתיופית. רק אתמול אחר הצהריים ניתן לנו אישור לנסוע לאזור ההתרסקות ובשדה התעופה. במקביל אנחנו מופיעים המון לחקירה".
ועוד לא ראית אותו?
"אנחנו בתהליכים מול לשכת ראש הממשלה. יכול להיות שנתניהו כבר פעל בנושא. היינו אמורים להיכנס להאנגר אך דחו אותנו כמה וכמה פעמים".
יש בך עוד תקווה לכך שאחיך אולי לא על הטיסה, או שאתה מבין שהאמת היא מרה וסופית?
"כאיש מאמין אני רוצה להאמין בניסים. אנחנו יודעים באיזה מושב הוא ישב ואת מיקומו היחסי במטוס. התברר שהיו שני מעגלי שריפה במטוס. המטוס עלה באש באוויר, אך היה פיצוץ נוסף של מיכל הדלק ברגע ההתרסקות".
אתה מדבר על הדברים בצורה מאוד רציונלית. נראה לי שההתמקדות בפרוצדורות מאפשרות לך לא לפגוש את הכאב האמתי של מה שקרה.
"אבי היה איש של חיות. הוא היה אח נערץ והייתי גאה בו. רבים נהגו להתבלבל בינינו וכשזיהו שאני אח של אבי הייתי גאה. יש לו שתי בנות מהנישואים הראשונים ולפני מספר שנים התחתן מחדש וחי באושר. הדבר היחיד שנשאר לנו הוא להביא אותו לקבורה בארץ ישראל".