הרב אחיעד אטינגר, שנרצח בפיגוע בצומת אריאל ביום ראשון בבוקר, הותיר אחריו 12 ילדים ובעיקר מורשת יהודית חזקה, שנשארה גם במשפחתו וגם אצל תלמידיו ברחבי הארץ ובעיקר בדרום תל אביב. אחת מבנותיו, אפרת, התראיינה היום (שלישי) ב"כאן ב'" וסיפרה בכאב על אביה ועל הדרך שלו אותו היא רוצה להמשיך.
תחילה סיפרה אפרת על הרגעים הראשונים שלאחר הפיגוע: "זה תפס אותי כשהייתי בדרך לשירות הלאומי שלי. הבנתי שאבא היה מעורב וחזרתי מיד. הגענו ישר לבית החולים, ושם שמענו שהמצב אנוש, שאין מקרה כזה בעולם שהצליחו לרפא ממנו. בדר"כ אנשים שנפצעים פציעה כזאת מתים במקום, אבל הוא שרד כי הוא היה מאוד חזק, ידענו שאין מה לטפל בדבר כזה".
על הרגעים האחרונים הוסיפה בכאב "הספקנו להיפרד. נפרדנו ממנו כולנו, שרנו לו קצת 'גם כי אלך' ועוד מזמורים. שרנו מילים עם משמעות שאבא מאמין בהם וגם אנחנו מאמינים ממנו בבית. מאוחר יותר גם שמענו שאבא פעל בגבורה בזירה. הוא היה בכיוון ההפוך, בדרך לתל אביב, הוא ראה את המקרה, הסתובב וחזר. זה משהו שכן הייתי רוצה לדבר עליו מאוד".
"אני חושבת שפשוט צריך לדבר עליו בשביל כולנו. קשה להיות כאלה אנשים. גבורה זאת לא הטבעיות שלנו, חשוב לתת קצת מעצמנו ולדעת שאנחנו לא חיים רק בשביל עצמנו. לראות אותנו מסביב. אנחנו לא נתקלים בכאלה סיטואציות כל יום. ככה העולם יהיה יותר טוב, ככה לכולנו יהיה יותר טוב. אבא יכל להימלט מהמקום וחזר, אבל הוא חזר והציל אנשים אחרים.
"אלה הערכים שקיבלנו. הוא פעל ככה כל החיים שלו, עניין אותו הכלל, החיים, עם ישראל. הוא לא רצה תמורה כדי לעשות דברים יותר טוב. הוא ראה מעבר לעצמו. אני יכולה לספר קצת כי ככל שאני שומעת עליו מאנשים, כנראה שלא הבנתי איזה אבא גדול יש לי. זה נשמע כמו יום רגיל, אבל זה לא. הוא היה כל יום הולך ונמצא שעות בישיבה, אפילו על חשבון להיות בבית, שאני בטוחה שהוא רצה יותר. משם זה כל חייו. הוא בנה שם בניין רוחני. היה לו חשוב להתחבר לכל עם ישראל. כולם. אמנם זה היה מקום קטן, אבל אבא אמר שיש שם הכל, ושהמקום הזה מכיל. חשוב לי שהמקום הזה ימשיך".
"אנשים שהוא לימד, הוא קרא להם לומדים, לא תלמידים. כל עם ישראל והאנשים ששמעו את זה, כל אחד יכול לעשות ולהגדיל חיים, ולשמח נפשות רבות. יש אינספור דרכים ולהסתכל סביב ולראות איפה הוא מוסיף את החיים שלו. אני באמת מתכוונת לזה שנוסיף חיים ביחד".
לסיום סיפרה גם על הדרך של אביה להתמודד עם העומס, הן בתור אב למשפחה גדולה וחלוקת השעות שלו: "אבא היה מקפיד עם כל העומס לצאת כל פעם עם ילד אחר לבד, לקנות דברים, לדבר, לטייל. יש אנשים שעם כל עומס החיים מאבדים את העניין של החיים בגלל העומס. הוא לא. הוא זכר בשביל מה אנחנו חיים בסוף. הוא גם גידל חיות, העולם הזה תמיד עניין אותו".