13 שנה לאחר שנלקח בידי האירנים, השיא העולמי חוזר לישראל. חוקרי מערות ישראלים ואירופאים סיימו מדידה מחודשת של המערה הארוכה בישראל, ומצאו כי היא באורך של לפחות 10 ק"מ. המשמעות: זוהי מערת המלח הארוכה ביותר בעולם. מובילי הפרויקט מאושרים: "לא כל יום קובעים שיא עולמי חדש".
הר סדום, הנמצא בפינתו הדרומית של ים המלח, נחקר כבר עשרות שנים והתפרסם בזכות תופעות הטבע הייחודיות הקיימות בו. בהר, העשוי כמעט כולו ממלח, מוכרות כיום כ-150 מערות היורדות למעמקי סלע המלח. המערות נחקרו כבר בשנות ה-80 על ידי פרופ' עמוס פרומקין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ומנהל המרכז לחקר מערות. במסגרת המחקר תועדה מערת מלח אדירה, באורך כולל של כ-5.5 ק"מ אשר כונתה מערת מלח"ם. גילוי המערה הציג את עוצמת התופעה ברמה העולמית, שכן יתר מערות המלח שהיו מוכרות אז בעולם היו באורך של מאות מטרים בלבד. המערה איננה מוסדרת לביקורים של הציבור הרחב, כל כניסה אליה דורשת ליווי של מערן אשר מכיר את המערה.
בשנת 2006 פורסם כי נמצאה מערכה ארוכה יותר, מערת 3N באיראן באורך של כ-6.5 ק"מ. בשנתיים האחרונות בוצעה מדידה מחודשת של המערה הישראלית על ידי חוקרים מהארץ והעולם - מהמרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית, מועדון שוחרי המערות (Israel Cave Explorers Club), ומועדון המערות ובית הספר "סופיה" בבולגריה, לצד צוות בינלאומי הכולל חוקרי מערות מבולגריה, צרפת, בריטניה, קרואטיה, רומניה וצ'כיה. העבודה המשותפת, שנתמכה על ידי הפדרציה האירופאית למערנות (European speleological federation) והפדרציה הבולגרית למערנות, ואף על ידי משרד הנוער והספורט הבולגרי וקבוצות נוספות דוגמת ה-FSE, Aventure Verticale, Korda's, Scurion ועוד - הביאה לתוצאה חדשה ומרשימה שהעלתה חיוך על פניהם של הישראלים. נמצא שהאורך הכללי המצטבר של כ-10 ק"מ כאשר ישנם חלקים נוספים שטרם מופו.
פרופ' עמוס פרומקין, מנהל המרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית שמוביל את מחקר מערות המלח כ-4 עשורים, סיפר כי "המיפוי שביצענו בשבוע שעבר על ידי משלחת בינלאומית גרם לכולנו לפרץ של שמחה. באמצעות הכלים שנמצאים ברשותנו הצלחנו להבין שהמערה הזאת היא מערת המלח הגדולה ביותר בעולם, ושהיא עוקפת בענק את המערה הארוכה ביותר שתועדה עד כה ונמצאה באיראן, שאורכה הוא מעל שישה ק"מ. בניגוד לבדיקות שביצענו בעבר, הפעם מדובר במיפוי מלא ומקיף של המערה".
עוד טוען פרופ' פרומקין בהקשר לשיטות המדידה החדשות כי "שיטות העבודה שהתפתחו עם השנים הופכים את מאמץ התיעוד המחודש לכדאי. לפני 30 שנה עבדנו עם סרטי מדידה, מצפן וקלינומטר. היום צוותי המיפוי עובדים עם מד טווח לייזר שמשדר ישירות לטאבלט. הדבר מאפשר עבודה מדויקת יותר שמציגה נאמנה את עוצמת התופעה. פתחים קשי גישה המובילים למפלסים עליונים לא נבדקו על ידנו באופן מלא עד עכשיו, ובדיקתם במסגרת העבודה הנוכחית הובילה לחלקים שלא היו מוכרים קודם לכן. הצגת המבנה המלא של המערה תורם להבנה נאמנה של עוצמת התופעה".
מה גילה של המערה? לדברי פרופ' פרומקין, "תארכנו את המערה בעזרת פחמן 14 ואנו יודעים שגילה כ-7000 שנה. קצב התפתחות המחילות בסלע המלח הינו המהיר ביותר בגלל מסיסות המלח".
בועז לנגפורד, סטודנט לגיאולוגיה במכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה העברית ומערן במרכז לחקר מערות, שהוביל את המיפוי המחודש, מוסיף כי "מערות המלח בישראל הן תופעה בקנה מידה עולמי. בכל מפגש עם מערנים בחו"ל ההתלהבות פורצת עם הצגת מערות המלח. זו תופעה ייחודית עם תפוצה עולמית מוגבלת, כאשר אצלנו בישראל נמצאות רוב מערות המלח בעולם והנחקרות ביותר. בחינה מחודשת של מערת המלח"ם הייתה מתבקשת על מנת להציג את ממדיה המלאים ביחס למקבילות עולמיות. מסתבר שלישראל יש מקום של כבוד על הפודיום העולמי".
על העבודה במערה סיפר לנגפורד: "על מנת לעבוד בדייקנות בחנו כל מפלס וכל מחילה. המערה היא עם מספר סעיפים שלכל אחד מהם מפלסים וקומות, ביניהם מחברים פירים אנכיים. ממש לא מקום ללכת בו לאיבוד".
יואב נגב, ממובילי הפרויקט ומוביל מועדון שוחרי המערות: "הפרוייקט התחיל בהתקשרות עם מועדון המערות של סופיה, בולגריה. המערנים הבולגרים הביעו נכונות לשיתוף פעולה בפרוייקט בישראל והיה ברור שמערת מלח"ם תהיה הפרוייקט המרכזי שלהם. אין לנו בארץ מערה כמוה שמתאימה לעבודה במסגרת של משלחות ושיתופי פעולה בינלאומיים, הן מבחינת גודל המערה והן מבחינת העוצמה של תופעת הטבע. בסך הכל השתתפו בפרוייקט כ-50 מערנים, מחציתם ישראלים ומחציתם זרים. כולם חוזרים הביתה בתחושה מיוחדת. לא כל יום קובעים שיא עולמי חדש".
מערן במרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית, אפרים כהן: "העבודה במערה מתאימה לאנשי מערות מנוסים בלבד. 10 שעות ביום מתחת לאדמה בתיעוד של פירים ומחילות מלח "אינסופיות" דורשים סבלנות. לפעמים נדמה לך שאתה מתקדם במעגלים. זחילות בערוצי מלח דמוי קרח, גלריות נטיפי מלח מדהימות וקירות של גבישי מלח - זו אחת החוויות הקרובות ביותר לשהות בכוכב אחר. השלמת תיעוד המערה דורשת עוד שלב ארוך של עיבוד הנתונים והמשך מדידות בשטח. עבודת השטח שנותרה היא הקשה ביותר שכן מדובר על האזורים הנידחים ביותר במערה. כרגע ידוע שאורך המערה הוא לפחות 10 ק"מ והיד עוד נטויה".