מהיום אסור לדוג בים התיכון: מהיום (ראשון) מתחילה רשמית תקופת האבטלה הכפויה של דייגי הים התיכון. משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים הודיעו על האיסור לדוג בים התיכון, אבל הדייגים מתכוונים להיאבק נגד ההחלטה. "אנחנו צריכים להתפרנס ולא מפצים אותנו על הפסקת הדיג", אומר מחמוד זינב, דייג ותיק בנמל יפו.
 
במשרד החקלאות החליטו, זו השנה השנייה ברציפות, על איסור הדיג כדי להבטיח תהליך רבייה תקין וסדיר של הדגים בים התיכון. מהיום ייאסר הדיג בים התיכון בכל השיטות, למעט עם חכות מהחוף ודיג מכמורת באמצעות הטלת רשתות מספינות אל קרקעית הים, עד 30 במאי. בנוסף, ייאסר דיג דגים מתת משפחת הדקרים (לוקוסים) בכל שיטות הדיג, כולל בחכה מהחוף. על פי צו האיסור, מי שילכוד דג מהסוג הזה, יהיה עליו להשיבו מיד לים. ואם לא די בכך, החל מ־1 ביולי ייאסר למשך כחודשיים (עד 1 באוגוסט) דיג מספינות מכמורת כדי להימנע מלכידת דגיגים צעירים.
 
היחידה הימית של רשות הטבע והגנים, האמונה מטעם משרד החקלאות על פיקוח הדיג, תגביר את מאמצי ההסברה והפיקוח בים התיכון במהלך תקופת האיסור בעונת הקינון וההטלה של הדגים. בתקופה זו יבוצעו פעילויות פיקוח בים, במעגנות ובחנויות הדגים לאורך כל שעות היום ובצוותים מתוגברים.
 

יגאל בן ארי, מנהל היחידה הימית ברשות הטבע והגנים, מסביר: "לנו ולדייגים המקצועיים והחובבים יש אינטרס מובהק ומשותף להגן על הדגים בעונת ההטלות למען שמירה על התפתחות טבעית של משאב הדגה בים התיכון, שמדי שנה הולך ופוחת. איסור הדיג בעונת הרבייה נועד לאפשר לדגים להתרבות בשקט ולהעמיד בהצלחה צאצאים. נגביר את פעולות הפיקוח בכל שעות היממה, בשיתוף עם גורמי אכיפה נוספים, כדי לאכוף בהצלחה את איסור הדיג ובכך לשמור על הדגה בים".

מחמוד זינב בימים טובים יותר. צילום: באדיבות משפחת זינב

 
ניר פרוימן, מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות, מסביר כי בעונת הרבייה נוצר הדור הבא של הדגיגים, והאיסור מוטל כמו במרבית מדינות הים התיכון. "לפני שלוש שנים קידמנו את אישור תקנות הדיג המעודכנות, כך שיחד עם ציבור הדייגים נוכל לקדם את השמירה על הדגה בים ועל פרנסת הדייגים. אנו קוראים לדייגים לשתף פעולה ולשמור על משאב חשוב זה". אבל את הדייגים ההסברים האלה לא מרגיעים. "איך נשרוד?", זועם מחמוד זינב. "יהיה לנו חודש בלי גרוש אחד? אנחנו צריכים פרנסה".
 
לדבריו, הדייגים דורשים פיצוי כספי בשל איסור הדיג. "יש לי שלושה ילדים ולאחי יש ארבעה ילדים. מאיפה נביא אוכל לילדים? מה נגיד להם? אנחנו צריכים להתפרנס. אי אפשר למצוא עבודה אחרת לחודש. אנחנו דורשים פיצוי על החודש שלא מרשים לנו לדוג. בנמל יפו יש כ־50 משפחות שמתפרנסות מדיג, ומשאירים את כולנו ללא פרנסה".
 
זינב מספר כי לפני שנה הדייגים נאלצו להתרוצץ חודשים כדי לקבל את הפיצוי שהובטח להם, וחלקם בסוף לא קיבלו אותו. "רצו לתת פיצוי רק למי שיש רישיון אבל עד שכולם הוציאו רישיון, עם כל הביורוקרטיה, עברו חודשים", הוא אומר. "השנה אפילו לא הבטיחו לנו פיצוי".
 
זינב וחבריו מתכוונים לעתור לבית המשפט בדרישה לקבל פיצוי כספי. "גם אם פקחים ייתנו קנסות, לא נשלם", הוא מזהיר. "נלך לבית משפט. לוקחים לנו את הפרנסה. דייגים רבים ימשיכו לדוג גם בחודש הזה. אין להם ברירה".
 
זינב מודע לעובדה שאוכלוסיית הדגים בים התיכון פחתה משמעותית בשנים האחרונות, אבל אומר שהפרנסה של הדייגים לא נפגעה. "פעם היינו מביאים עוד ועוד דגים ולא היה להם מחיר", הוא מסביר. "היום המחיר שלהם יקר יותר ואפשר לקבל 1,500 שקל לארגז. המחיר גבוה יותר, ככה שהפרנסה שלנו לא נפגעה. גם אנחנו רוצים שיהיו יותר דגים בים, אבל שידאגו לנו לפיצוי ולא יפגעו לנו בפרנסה".
 
הדייגים בנמל יפו עומדים לעבור בקרוב טלטלה נוספת: בשל עבודות נרחבות לשיפוץ הנמל, המחסנים שבמקום ייסגרו. "עיריית תל אביב הבטיחה לנו קונטיינרים בתקופת השיפוצים, ואני מקווה שזה יקרה ושנוכל להמשיך להתפרנס", הוא אומר.