עבור מנכ"לית עמותת "שם ונר" נורה סיפרמן ומייסדת העמותה אלישה יעקובי, יום השואה לא חל רק יום אחד בשנה. השתיים עוסקות במשך 365 ימים בתיעוד ובהנצחת זיכרון הנספים.
יעקובי (52), נשואה ואם לששה, ספגה כבר בילדותה ערכים של מעורבות ותרומה לקהילה. בן זוגה איבד בשואה בני משפחה וסבתו היא ניצולת שואה. הרעיון להקים את העמותה נולד ביום השואה, כאשר בתה הדהימה אותה כאשר אמרה לי כי מבחינתה, זיכרון השואה הוא לא יותר מפיסה בהיסטוריה. זאת למרות שסבתה כאמור היא ניצולת שואה: "הבנתי שעלי לעשות מעשה משום שמספר ניצולי השואה הולך ופוחת", סיפרה יעקובי: "הרעיון מאחורי היוזמה היה לפתח מסורת של הנצחה שונה - הדלקת נרות נשמה אישיים, שכל אחד יכול לערוך בביתו ובחיק משפחתו. בעצם, לחבר את המנהג היהודי להדלקת נרות לעילוי נשמת המת עם הנצחה אישית".
"מדובר במסורת שכבר התחלנו להנחיל בשנים האחרונות", היא אומרת, "הדלקת נר נשמה הנושא את שם הנספה, גילו, מקום המגורים, מקצוע וגם ברקוד שבאמצעות סריקתו נחשף סיפורו האישי מה שנותן הזדמנות להכיר את הסיפור האישי שמאחורי שם הנספה ולפתח הזדהות איתו".
סיפרמן (63), נשואה, אם לשלושה וסבתא לחמישה, מצאה את החיבור האישי שלה לשואה דווקא לאחר שהחלה לנהל את העמותה. במהלך מאמציה להגדיל את מאגר שמות הנספים, מצאה ביד ושם את התמונה המשפחתית שזכורה לה מבית סבתה, וכך נחשפה לסיפוריהם של סבתא רבתא וסבא רבא שלה שנספו בשואה. "אני מרגישה גאה בעובדה שאנחנו נותנים מקום לסיפורים ולאנשים שסיפורם לא נשמע. למרות המעורבות הרגשית הגדולה והמטען הרגשי מאחורי הסיפורים, הסיפוק בהנצחת הנספים וזיכרונם מעניק כוח רב", היא אומרת.
יצוין כי שש שנים לאחר ייסוד העמותה, נמצאים כיום במאגר השמות של שם ונר כ־160 אלף שמות וסיפורים, והמפעל החשוב וההיסטורי הזה מתרחב מדי שנה. "יש לנו חלום, שכל אחד מששת מיליון הנספים בשואה יזכה שמישהו ידליק עבורו נר נשמה אישי. בדיוק כפי שנוהגים להניף דגל ביום העצמאות, כך אנו שואפים שביום השואה כולם ידליקו נר נשמה עם שם של נספה", מסכמות השתיים.