הרוחות ביפו סוערות. החל מהחודש הבא ייסגרו שדרות ירושלים לתנועת כלי רכב פרטיים וציבוריים, ושטחים נרחבים בנמל יפו יהיו סגורים למבקרים. לשינוי סדרי בראשית ביפו הצטרף השבוע גם האיסור על דייגים בנמל לדוג במשך כחודש.
סגירת שדרות ירושלים מתוכננת לכשלוש שנים לצורך ביצוע המקטע העילי בקו האדום של הרכבת הקלה, אבל ייתכן שהשדרה הוותיקה תישאר סגורה לצמיתות לתנועת כלי רכב, לנוכח התוכנית בעירייה להפוך לאחר תום העבודות חלקים נרחבים מתוכה למדרחוב, כמו ברחוב יפו בירושלים.
סוחרים ודיירים ביפו נאבקים נגד הכוונה לסגור את שדרות ירושלים גם לתחבורה ציבורית, והם מזהירים מפני קריסת עסקים, עומסי תנועה כבדים ברחובות סמוכים ופגיעה קשה בניידות של מבוגרים, הורים עם עגלות תינוק ובעלי מוגבלויות, שייאלצו לעלות על אוטובוס ברחוב שלבים ממזרח או ברחוב יפת ממערב.
בעלי עסקים ותושבים הקימו ועד פעולה למאבק נגד הכוונה לסגור את שדרות ירושלים החל מ־10 ביוני, והשבוע אף התקיימה הפגנת מחאה. "סגירת שדרות ירושלים גם לתחבורה ציבורית היא גזר דין מוות לעסקים", מתריעה חברת ועד הפעולה נועה מונדשיין, בעלת החנות "חזיות בהתאמה אישית", "כל האזור מסביב לשדרות ירושלים יהפוך לפקק ענק. גם כיום רחוב יפת עמוס מאוד ופקוק בשעות הלחץ. הסגירה של שדרות ירושלים תביא גם לחסימות של רחובות המובילים ליפת. יש כאן גם עניין של פיקוח נפש. אמבולנסים ורכבי חירום ייתקעו בפקקים, וסיוט יהיה גם לתלמידים המגיעים בהסעות לבתי ספר.
כיצד מבוגרים וקשישים בני 70, 80 ו־90 יגיעו לסניפי קופת חולים והמוסד לביטוח לאומי הסמוכים לשדרות ירושלים? אני עוד לא רואה איך יפנו את האשפה כשהשדרה סגורה והיכן ספקים יפרקו את הסחורה לחנויות.
"כל הזמן אמרו לנו שבעת עבודות הרכבת הקלה יהיו נתיבים לתחבורה ציבורית, אבל לפני פסח הפילו את הפצצה כשהודיעו ששדרות ירושלים יהיו סגורים בין וולפסון לשלמה", היא ציינה עוד, "יוצרים צוואר בקבוק".
לקראת פתיחת עונת הכדורגל הבאה אמור להיחנך אצטדיון בלומפילד המשודרג, והדבר רק מגביר את החששות מפני הצפוי. "אין גם חניונים ליד בלומפילד, וייווצרו פקקי תנועה ענקיים", מתריעה עוד מונדשיין.
המאבק מתקיים על רקע תחושות קיפוח היסטוריות. "בעיריית תל אביב לא היו סוגרים את שדרות רוטשילד או את רחוב אבן גבירול", היא מוסיפה. "יפו היא החצר האחורית, זו התחושה שלנו. לא נעבור על זה בשתיקה. נמשיך להיאבק, ואם צריך נפנה לערכאות משפטיות".
שאדי כבהא, מהקונדיטוריה הוותיקה "בא לי בורקס - אבו שאדי" שבשדרות ירושלים, חושש שסגירת השדרה תביא לצניחה של כ־70% בהיקף המכירות.
"ללקוחות שמגיעים אלינו מבת ים וגם ממרכז תל אביב לא יהיה איפה לעצור והאוטובוסים יהיו רחוקים", הוא אומר. "זו תהיה פגיעה אנושה שעלולה להביא לסגירת העסק".
לכוונה להפוך בעתיד את שדרות ירושלים למדרחוב שבמרכזו תעבור הרכבת הקלה, הוא מתייחס בספקנות. "איך עסקים ישרדו שלוש שנים? התחושה היא שרוצים לא רק לפנות את שדרות ירושלים, אלא גם את העסקים הוותיקים, ושהכל יהיה חדש. אחרת היו עושים הכל בצורה מדורגת", הוא אומר.
אחמד זינב, הבעלים של בית הקפה הפופולרי "דאבל אספרסו" ברחוב יהודה הימית פינת שדרות ירושלים, חושש אף הוא מהצפוי . "החשש הגדול הוא שניאלץ לסגור את העסק", הוא אומר. "יש הוצאות אסטרונומיות. אם השדרה תהיה סגורה לכלי רכב פרטיים וגם לאוטובוסים, איך אנשים יגיעו? איך נשרוד את זה שלוש שנים? רק מי שיש לו כמה מיליונים בצד יצליח לשרוד".
לתוכנית להפיכת שדרות ירושלים למדרחוב הוא מתייחס ברגשות מעורבים. "מצד אחד אני שמח, כי יהיה מדרחוב", הוא אומר. "אבל מצד שני, עד שיהיה מדרחוב בעוד שלוש שנים, בעלי עסקים ייחנקו ולא יזכו להגיע ליום הזה".
בעל עסק נוסף מזהיר: "אנחנו בנויים על קליינטים מזדמנים שמגיעים לקניות באזור עם רכב פרטי או אוטובוס. מגיעים אלינו מבתי ים ומתל אביב, והמקום שוקק. אבל אחרי שייסגרו את השדרה, הקליינטים ייעלמו ותהיה פגיעה קשה מאוד בעסקים".
לא רק בעלי עסקים, גם תושבים המתגוררים באזור חוששים מהצפוי. "אין לנו דבר נגד הרכבת הקלה, אבל הבטיחו לנו בהתחלה שיאפשרו תנועה לתחבורה ציבורית. מה אנשים יעשו? לא נשלים עם הסגירה ונמשיך להיאבק", אומר אחד ממובילי המחאה דודו לוי, פעיל משכונת יפו ג'.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "פרויקט הרכבת הקלה הוא פרויקט לאומי של משרד התחבורה ונת"ע בשיתוף עיריית תל אביב־יפו, אשר מטרתו בין היתר לאפשר נגישות תחבורתית ולשדרג את איכות חיי התושבים ובעלי העסקים באזור. הסדרי התנועה בשל העבודות הן באחריות נת"ע ומשרד התחבורה בשיתוף העירייה. עד כה אכן תוכנן להותיר את תנועת התחבורה הציבורית בשדרה בתקופת העבודות, אך על מנת לעמוד בלוח הזמנים ולאור בעיה הנדסית של חיזוק קו ניקוז בשדרה, ביקשה חברת נת"ע מהעירייה להקדים ולסגור את המקטע המרכזי של שדרות ירושלים לתחבורה ציבורית.
"יידוע הציבור והקשר מול הקהילה הוא באחריות נת"ע, כפי שהיה בכל שלבי העבודות על התחנות האחרות במהלך פרויקט הקו האדום. לאור העובדה שמדובר בפרויקט סבוך ביותר עם קשיים הנדסיים מורכבים, המתרחש בלוח זמנים צפוף, לא נפתח הנושא לדיון מול הציבור".
"עיריית תל אביב־יפו דורשת להביא לסיום העבודות במועד המהיר ביותר ותעשה ככל שניתן לסייע ולהקל ברווחת ותנועת התושבים, בעלי העסקים והציבור הרחב. לשם כך ביקשה העירייה מנת"ע שהשדרה תישאר פתוחה להולכי רגל, יוקם שביל אופניים שיאפשר תנועה לכל אורך השדרה ותשופר ותתוגבר רמת השירות והפריסה של התחבורה הציבורית באזור. כמו כן, הוכנה תוכנית חלופית ומתוגברת לפריסת התחבורה הציבורית, כולל שאטל חינמי, כך שניתן יהיה להגיע מכל שכונה אל מוקדי השירות העיקריים. בנוגע לסוחרים בשדרות ירושלים, אושרו הקלות בנושאי הוצאת סחורה למדרכה בכפוף לנוהל מסודר, הצבת שילוט על גדרות אתרי העבודה ובצמתים, הפיכת מפרץ פריקה וטעינה בשעות מסוימות לשימוש קצר טווח לאיסוף קניות ואוכל של לקוחות, הוצאת פרגוד בקיץ לבעלי היתר בעונת החורף ללא חיוב נוסף וסיוע בפרסום וחשיפה במערכת הדיוור העירונית".
איסור דיג
אם לא די בסגירת שדרות ירושלים, נמשכת ההיערכות לקראת סגירת חלקים נרחבים מנמל יפו החל מתחילת החודש הבא, בשל עבודות שיפוץ נרחבות שצפויות להימשך כשנתיים וחצי.
הדייגים חוששים מפני הצפוי. "עיריית תל אביב הבטיחה לנו קונטיינרים בתקופת השיפוצים, ואני מקווה שזה יקרה ושנוכל להמשיך להתפרנס", אומר מחמוד זינב, דייג ותיק בנמל יפו.
מהעירייה נמסר: "עיריית תל אביב־יפו השקיעה וממשיכה להשקיע משאבים רבים בשיפוץ מזחי הדייגים ותשתיות העגינה בנמל יפו. בתחילת חודש יוני יחלו עבודות לפיתוח הנמל והפיכתו למרכז בילוי ופנאי המשלב מוסדות תרבות ואומנות, כולל חידוש אזור מחסני הדייגים ורציפי הסירות, תוך שמירה על האותנטיות היפואית. אזור העבודות יתבצע סביב מחסנים 2־3 בלבד, והוא יהיה סגור לתקופה של כשנתיים וחצי, אך תישאר רצועת מעבר באזור המעגנה לתנועת מבקרים ותפעול של המעגנה והדייגים. נשתדל לסיים את העבודות מהר ככל שניתן. העירייה מתחייבת כי הנמל ימשיך לשמש כנמל דיג פעיל, והיא רואה בדייגים ובבעלי הסירות חלק בלתי נפרד מהנמל ונמצאת עמם בקשר שוטף לגבי הפרויקט".
הדייגים נאבקים השבוע גם נגד ההחלטה לאסור עליהם לדוג למשך חודש. האיסור שהוטל על ידי משרד החקלאות נועד להבטיח תהליך רבייה תקין וסדיר של הדגים בים התיכון. מתחילת השבוע נאסר הדיג בים התיכון בכל השיטות, למעט דיג בחכות מהחוף ודיג מכמורת באמצעות הטלת רשתות מספינות אל קרקעית הים, עד סוף החודש.
כמו כן נאסר הדיג של דגים מתת־משפחת הדקרים (לוקוסים) בכל שיטות הדיג, כולל בחכה מהחוף. החל מ־1 ביוני ייאסר למשך כחודשיים (עד 1 באוגוסט) דיג מספינות מכמורת כדי להימנע מלכידת דגיגים צעירים.
הדייגים כועסים ודורשים פיצוי. "אנחנו צריכים להתפרנס, ולא מפצים אותנו על הפסקת הדיג", אומר עוד זינב. "יש לי שלושה ילדים ולאחי ארבעה. מאיפה נביא אוכל לילדים?".
זינב ער לכך שאוכלוסיית הדגים בים התיכון פחתה בשיעור ניכר בשנים האחרונות, אבל הוא אומר שהפרנסה של הדייגים לא נפגעה. "פעם היינו מביאים עוד ועוד דגים ולא היה להם מחיר", הוא מסביר. "היום המחיר גבוהים יותר, ואפשר לקבל 1,500 שקל לארגז, ככה שהפרנסה שלנו לא נפגעה. גם אנחנו רוצים שיהיו יותר דגים בים, אבל שידאגו לנו לפיצוי ולא יפגעו לנו בפרנסה".