הפרויקט האישי שלו: "כשהייתי נער אי אפשר היה לפרוק את כאב השכול בכל מקום, לא כל אחד מבין אותו, רק מי שמרגיש את אותו הכאב ואותה התחושה", כך מספר ל"מעריב" לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל וסים שבל, בן 26 משפרעם, יתום צה"ל שהחליט לסייע ליתומי צה"ל בני העדה הדרוזית להתמודד עם השכול בזכות מחנות "עוצמה" של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל.
 
שבל נכנס לעולם השכול בעודו תינוק בן תשעה חודשים, לאחר שאביו אבראהים נפל בקרב ברצועת עזה. בעקבות פגישה עם שלומי נחומסון, מנהל מחלקת נוער וצעירים בארגון אלמנות ויתומי צה"ל, החל לשמש כמתנדב במחנות. "כשנכנסתי לעולם של ההדרכה בארגון, הופתעתי לראות את העוצמה שיש במקום הזה", מסביר שבל, העובד כנהג קטר ברכבת ישראל.

"ראיתי שיש יתומים דרוזים שלא משתתפים במחנות, כי החופשים מבחינת בתי הספר לא חופפים, ולכן קיבלתי רעיון להקים מחנות בהתאם לזמנים שלהם". כיום יש כ־40 יתומי צה"ל בני 6־18 בני העדה הדרוזית המוכרים על ידי משרד הביטחון, ושבל מספר כי רבים הגיעו למחנה שהקים. "בשנה שעברה הצלחתי להוציא את המחנה הראשון בראש הנקרה, ולשמחתי הוא היה מוצלח מאוד, ולכן הקמתי עוד מחנה בתחילת השנה באזור הדרום". 
 
מה אתה מקווה לתת להם במחנות?

"אני נותן להם את מה שאני לא קיבלתי - בגלל הדאגה והמקום של חוסר אבהות. שם הם מתחילים לשחרר קצת מהכאב שיש להם. במקום הייחודי הזה מצליחים להבין תחושות אחד של השני, במקום הכאב הם מצליחים ליצור מקום עוצמתי, ומהכאב בונים משהו מחזק ועצום בחיים שלהם".
 
למחנה הקיץ הקרוב שיתקיים ברמת הגולן יצטרפו שני יתומים חדשים שאיבדו את אביהם במהלך השנה האחרונה. איך מצליחים להתחבר אליהם בנקודה כזו רגישה בחיים שלהם?
"לצערי הרב, יש יתומים חדשים שכבר עשיתי להם ביקור בית. אלה תחושות שקשה להסביר אותן כשאתה מגיע למשפחה חדשה שהצטרפה למשפחת השכול. לשמחתי, באותה המשפחה האחרונה שבאנו לחזק יצאנו מחוזקים. במחנות אנו מתחברים ליתומים ונוגעים בכאב של השכול שלא נוגעים בו במקומות אחרים עם משפחה וחברים".
 
מה אתה מתכנן להמשך?
"לתת מעצמי כמה שאפשר למען היתומים".