עו"ד ציון אמיר מסתער על ראשות הלשכה: “התדמית שלנו עמוק באדמה"

עורך הדין הוותיק ציון אמיר, שמתמודד בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין שייערכו מחרתיים מול ראש הלשכה הזמני, עו”ד אבי חימי, בטוח למדי שהוא זה שיזכה בתפקיד הנכסף. אבל ודאות גדולה יותר הוא משדר בנוגע לנחיצותה. “ההנהגה היוצאת לא מילאה את הייעוד שלה, ואני צריך לעשות כל דבר כדי להחזיר לתודעת הציבור את החשיבות של הגוף הזה ואת הרלוונטיות שלו”, הוא מצהיר בראיון.

איך ההרגשה להיות פוליטיקאי פתאום?
“אני מרגיש מצוין. נכון שלא הייתי פוליטיקאי מקצועי אף פעם, אבל אני נמצא בתוך הזירה הזו הרבה שנים, מסתובב שם וביניהם”.

אבל עכשיו אתה זה שמרים טלפונים ומנסה לשכנע אנשים, שבימים כתיקונם מתקשרים אליך ומבקשים עזרה.
“האמת, זה אחד הדברים היותר קשים עבור אדם מהסוג שלי - לבקש משהו ממישהו. פתאום אתה מוצא את עצמך פונה לאנשים ומבקש שיתמכו בך. צריך לנמק ולהסביר ולהופיע בחוגי בית רבים בכל הארץ. נסעתי מאילת ועד נהריה, אבל הרגשתי נהדר. זה מסע לתוך החברה הישראלית בכלל ולתוך נבכי הנפש של עורכי הדין בפרט. למדתי להכיר אותם מקרוב, על הבעיות הקטנות והגדולות שלהם”.

לא רק תחושת הבטן שלו, גם הסקרים מנבאים יתרון ניכר לעו”ד אמיר על פני עו”ד חימי. “על פי סקרי עומק רציניים שלנו, וגם סקרים שיש בידי המחנה האחר, הניצחון שלנו מובטח”, אומר עו”ד אמיר. “אבל אני לא שאנן ואני נאבק עד הרגע האחרון, כולל ביום הבחירות, שהוא היום הקריטי”.

לעו”ד אמיר יש לא מעט ביקורת על מערכת הבחירות המתוקשרת הזו, שהתאפיינה בלא מעט השמצות והטחות אשמה משני הצדדים. “אפשר לקושש תמיכות מכל מיני מקומות כל היום”, הוא אומר. “מספיק שתסתובב בבניין הזה, תמצא עשרה תומכים. זו מכירת חיסול איומה ונוראית בעיניי, בזיזת הנכס הציבורי הזה שלא היה כדוגמתה בתולדות הלשכה, לפחות מאז שאני זוכר. כל תפקיד נמכר ליותר מאדם אחד, וניתנות הבטחות בלי סוף. כולם היו אצלי בדרך כזו או אחרת וקבעתי לעצמי בתחילת הדרך - אם אני בא לפעילות ציבורית, ובאתי לתוכה בכל הכוח, אני בא מהמקום שבו צמחתי: ניקיון כפיים וערכים פשוטים של שליחות ומצווה. חלק מהתפיסה הזו אומרת שאני לא מוכן להבטיח הבטחות, כי או שאני לא יכול לעמוד בהן או שאלה הבטחות לא ראויות. להבטיח הבטחה לאדם לא ראוי זה למעול בתפקידך”.

אחד המכשולים שאמיר מנסה למגר הוא שיעור ההצבעה הנמוך, שבבחירות הקודמות ב־2015, שבהן נבחר עו”ד אפי נוה, עמד על 28% בלבד. “המחנה השני מבין שאחוז הצבעה גבוה מרסק אותו לחלוטין”, מודה אמיר. “ציבור עורכי הדין בז להתנהלות של המחנה הזה ורוצה לסלק אותו משם. לכן המחנה השני רוצה לדכא את אחוז ההצבעה. איזו עליבות זו שארבע שנים אחרי שאפי נוה נבחר, מספר עורכי הדין גדל ב־10,000 איש, ובמקום להגדיל את מספר הקלפיות, ההנהגה הנוכחית ביקשה לצמצם אותן. פה לידנו, למשל, נמצא בית המשפט הכי עמוס אולי במזרח התיכון (היכל המשפט ברחוב ויצמן בתל אביב - ק”ס). עורכי דין באים אליו באלפיהם מדי יום, וכדי להנגיש להם את הבחירות, תמיד הייתה בו קלפי. הם ביטלו אותה. וביטלו בעוד מקומות. בעקבות פעילות נמרצת שלנו הגדלנו את פריסת הקלפיות בארץ ל־94 מיקומים במקום 22 שהיו במקור”.

להשתין מהמקפצה
לשכת עורכי הדין בישראל הוקמה ב־1961 במטרה, בין השאר, לרשום, לפקח, לבחון מתמחים בעריכת דין ולהיות אחראית להסמכתם; לעסוק בנושאים הקשורים בתחום המשפטים ובמיוחד בנושאים הקשורים בעיסוקם של עורכי הדין ובהגנה על ענייניהם המקצועיים ובאתיקה מקצועית; ולהעניק סיוע משפטי למיעוטי יכולת כלכלית. בשנים האחרונות סובלת הלשכה מתדמית ציבורית שלילית בשל טענות על היעדר שקיפות מצדה, על אי־השמעת קולה בסוגיות אקטואליות וציבוריות, על היחלשות שומרי הסף שלה ועל הפיכתה לבית חם עבור עסקנים.

אולם המכה הניצחת שספגה הלשכה בשנה האחרונה הייתה ללא ספק עם פרסום מעלליו של ראש הלשכה לשעבר, עו”ד אפי נוה, שבדצמבר 2018 הוגש נגדו כתב אישום בגין יציאה מישראל וכניסה אליה שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר מרמה בצוותא. על פי כתב האישום, ניסה נוה לסייע לבת זוגו שהתלוותה אליו לחופשה בתאילנד לצאת מישראל ולהיכנס אליה ללא הצגת דרכון. נוסף על כך, בינואר 2019 נחקר נוה באזהרה בחשד שפעל למינוי וקידום שופטים בתמורה לשוחד מיני. בעקבות זאת התפטר מתפקידו כראש לשכת עורכי הדין.

“התדמית של עורכי הדין ושל הלשכה נמצאת עמוק באדמה, בבטן כדור הארץ אפילו”, אומר עו”ד אמיר. “התדמית הזו הפכה את הלשכה ללא רלוונטית מבחינת הציבור הרחב, ויש לה תדמית של גוף מסואב ומאוס שלא רוצים שום קשר איתו. אני לא זוכר שגוף סטטוטורי כזה חשוב, שהוקם על פי חוק הכנסת וקיבל סמכויות אדירות ובעלות משקל סגולי מבחינת מעמדו בחברה ובדמוקרטיה הישראלית, היה תחת חקירות”.

את היום שבו נחשפה פרשת “מין תמורת מינויים”, שבה כאמור מככב נוה, כינה עו”ד אמיר בזמנו “יום הכיפור של מערכת המשפט”, אולם עוד קודם לכן הוא סבר כי על האחרון להתפטר מתפקידו. “ציפיתי שראשי הלשכה והחבורה שמקיפה אותו יגידו לו להתפטר בעקבות פרשת הברחת הגבולות. ‘לך לנהל את המשפט, תצא זכאי אולי’”, הוא אומר.

“במקום זה נוה תקף את פרקליט המדינה שי ניצן בחמת זעם. הנאשם הפך להיות המאשים. בעזות מצח שאין כדוגמתה הוא פגע בסמל ריבונות ממלכתי ואמר שהוא תפר לו תיק, שהגיש כתב אישום נגדו לכאורה משיקולים פסולים. כמובן שניצן הכחיש את זה, ואני מאמין לו. אבל באותם הימים שמעתי את חימי תוקף בתקשורת את כתב האישום הזה וקורא לו ‘מינורי ואזוטרי’ ואומר ש’אין בו דבר וחצי דבר’, וכל זה תוך התגוללות והתלהמות עם קצף על השפתיים וידיים מונפות באוויר. זה אותו איש שהיום מדבר בלי בושה על רוממות שלטון החוק. הוא גם התראיין לא פעם ואמר: ‘אפי נוה הוא חבר שלי, אני מדבר איתו ופוגש אותו הרבה’”.

ואם זה היה חבר שלך?
“היו לי חברים שכשלו, באתי אליהם ואמרתי להם: ‘אתם רוצים את חברותי? אתם צריכים לעשות א’, ב’ וג’’. חברות איתי, כשמדובר באיש ציבור, היא חברות על תנאי מסוים. אתה חייב להתנהל על פי אמות מידה שמכבדות אותך ואת הגוף שבראשו אתה עומד, ולשמש דוגמה. נוה הוא חבר של חימי? שישב איתו בפרטיות. אבל לצאת ולהגן עליו כאילו לא מדובר בכתב אישום? זה להשתין על כולנו מהמקפצה”.

מתי אתה דיברת עם נוה בפעם האחרונה?
“בערך שבועיים לפני שהוא הסתבך בפרשת הגבול”.

ואיך בכוונתך להחזיר את האמון בלשכה?
“ראשית יש לעשות פעולה אגרסיבית, שינוי תודעתי של הציבור הרחב בכלל וציבור עורכי הדין בפרט, כדי להחזיר את המכובדות של הלשכה ולהפוך אותה לגורם ציבורי ממלכתי שמשמיע קול בשאלות ערכיות שהחברה הישראלית עוסקת בהן. קול קורא מצפוני ומצפני שיכול לקבל הכרעות בתוככי הלשכה ולשתף את הציבור ואת הגורמים החשובים כמו הכנסת, שרים רלוונטים, השופטים והנשיאה של בית המשפט העליון. צריך לקיים דיאלוג שונה לחלוטין.

בהמשך יש לעסוק בשורה ארוכה של נושאים פנימיים, בהם הצפת המקצוע”.

במהלך מערכת הבחירות הסוערת הזו, בראיון לחדשות 12 בחודש שעבר, טען עו”ד אמיר כי חימי ואנשיו שכרו חוקרים פרטיים “כדי לנסות לעשות לי רצח אופי”. חימי, בתגובה לדברים, אמר בראיון ל”מעריב המגזין” כי “יש מי שמפעיל בעצמו חוקרים פרטיים ומשליך את זה על אחרים”.

אז מי שכר למי חוקרים פרטיים?
“קיבלתי שיחות מאנשים שנאמנים לי, לפיהן אנשים מהמחנה השני פנו למשרד של חוקרים פרטיים וביקשו מהם לחפש לכלוכים, ואמרו להם ללכת אחורה עד לגירושיי מגליה, אם ילדיי. מי שמכיר אותי יודע שאני איש משפחה ברמ”ח איבריי, על כל המשתמע מכך. זה זעזע אותי. כמה חמדנות לכבוד ולשררה צריכה להיות אצל אדם שמתמודד למשרה ציבורית כדי לפנות לחוקר פרטי? זה איום ונורא. חימי זה אדם שבמשך שנים קרא לי ‘מורי ורבי’. פתאום זה מה שיש לו לעשות נגדי? אז אני מציע לו הצעה: דו־קרב לאור היום. שנינו נלך לבדיקת פוליגרף במכון רציני ונראה מי משנינו אומר את האמת. פשוט מאוד. אבל שיעשה את זה לפני יום שלישי, אין מועד ב’”.

איחלתי בהצלחה

עו”ד ציון אמיר (63) נולד בירושלים וגדל בשדרות ובאשדוד. לאורך השנים צבר לעצמו מוניטין רב והפך לאחד מהפרקליטים המבוקשים בארץ. הוא ייצג אישי ציבור רבים שהואשמו בפלילים, בהם הנשיא לשעבר משה קצב שהורשע באונס; את השר לשעבר גונן שגב בפרשת ייבוא האקסטזי; את ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי בפרשת הולילנד; את הבדרן דודו טופז בפרשת התקיפות; וכן עבריינים מוכרים כגון האחים עודד ושרון פריניאן ואסי ואבי אבוטבול.

יש איזה תיק שטיפלת בו שהיום אתה יכול לומר שהיית מטפל בו אחרת או מוותר עליו?
“לא. אתה לא מצטער על מה שעשית. אני מאמין באמונה שלמה שחייך הם חייך לטוב ולרע. יכול להיות שיש תיקים שהייתי אולי צריך להיאבק יותר על דעתי מול דעתו של הלקוח”.

על דודו טופז יוצא לך לחשוב לפעמים?
“בעוד חודשיים ימלאו עשר שנים למותו. דודו היה נשוי למישהי מהמשפחה שלי, אם בנו, ואנחנו מדי פעם נפגשים. זה סיפור עצוב כי חלק מהאתוס של סנגור אומר שלכל אדם יש זכות, לא רק להגנה ולעורך דין שייצג אותו, אלא גם להליך הוגן שמתחיל בחקירה הוגנת, בכתב אישום הוגן שמוגש נגדו ובהליך משפטי הוגן, ושעד שבית המשפט קבע את אשמתו ואת גודלה ולא החליט על התוצאה הסופית, ניתן לו ליהנות מכל החזקות שהוא יכול ליהנות מהן. חזקת החפות אצלי זה לא איזה מושג פורח באוויר, זה אחד מעקרונות השיטה, ואני מאמין בזה. כשאני שואל את עצמי מה חש אדם שהתאבד תוך כדי תקופת המעצר שלו, אני מרגיש החמצה גדולה על כך שלא התאפשר לו הליך הוגן שיברר את כל הסוגיות האלה, כשברור שהוא עשה את המעשים”.

מה דעתך על שר המשפטים הזמני החדש, אמיר אוחנה?
“אמיר אוחנה הוא חבר כנסת צעיר, והוא סיפור הצלחה. התקשרתי אליו ואיחלתי לו בהצלחה. אנחנו מאחלים ומייחלים לכך שכל נושא משרה ציבורית ישקול שיקולים נבונים וצודקים, ותמיד לטובת העניין ולטובת החברה כולה. מרגע שאתה שר, אתה שר של כולם; מרגע שאתה מנהיג, אתה מנהיג לא רק של מי שבחר בך, אלא של הציבור כולו”.

אתה עורך דין מבוקש. בשביל מה אתה צריך את הבחירות לראשות הלשכה?
“אני נמצא היום במקום נוח וטוב: אני מנהל משרד בעל מוניטין הרבה מאוד שנים, ויש לי משפחה שאני אוהב ומאוד מחובר אליה. אין כמעט אדם שאוהב אותי שלא ניסה להניא אותי מלגשת לשם. אבל יש גם אנשים שאוהבים ומעריכים אותי שדחפו אותי לשם, וידם גברה. אנשים נבהלו ממה שקרה בלשכה בשנה הזו ואמרו לי שאני חייב להתמודד. אני מנבא שאם ההנהגה הנוכחית תוביל את הלשכה גם בשנים הבאות, זו תהיה לשכה שתהיה תחת חקירה לא רק של גורמי ביקורת חיצוניים, אלא גם של גורמי אכיפה. אני נכנס לפעילות הציבורית כדי לנהל מאבק נחוש, ולא רק כדי לנקות, אלא גם כדי לחשוף את מה שהיה”.

מעו"ד אבי חימי נמסר בתגובה: "טענותיו של עו"ד ציון אמיר מעוררות מבוכה ומלמדות על לחץ ואיבוד עשתונות. אני מציע לו: במקום להתבכיין, להתחיל לעבוד. להציג דרך ולהקשיב באמת לעורכי הדין, ולא לנהוג ביהירות ובהתנשאות ולהתעסק בהכפשות שקריות, המאפיינות את דרכו. הטענה שלפיה צמצמנו קלפיות איננה נכונה. אנחנו אלו שהגשנו בקשה לפתיחת קלפיות נוספות, שאותן אישר בית המשפט. בחודש האחרון הצטרפו אלי סיעות רבות בלשכת עורכי הדין לרבות כל המועמדים שפרשו. כולם בחרו לתמוך במועמדותי לראשות הלשכה, מתוך הכרה בתפיסת העולם שהצגתי, ששואפת לשמור על לשכה חזקה ורלוונטית, שדואגת לעורכי הדין ומדברת איתם בגובה העיניים.

"בעניין 'הבטחות הבחירות', גם עו"ד אמיר חטא בכך. בעניין אפי נוה, הקמפיין של אמיר לא הציע דבר לבוחרים זולת 'רק לא אפי'. הציבור לא קנה זאת, לא האמין לקמפיין ההכפשה, ולכן מנהל אמיר קרב מאסף שבמהלכו הוא מבקש להכפיש אותי בעניין הקשרים עם נוה. אני מציע לציון להסתכל עמוק אל תוך רשימתו ולגלות שסביבתו הקרובה - לרבות הוא עצמו - נמנו עם סביבתו הקרובה ביותר של נוה. אמיר אף ביקש נמרצות מנוה שימנה אותו לבית המשפט העליון. הוא אף הצהיר בפה מלא - והדברים מתועדים - שהוא תומך בנוה. אני מציע לאמיר לעשות קודם כל בדק בית ולא לטפול שקרים על אחרים. בעניין הפעלת חוקרים פרטיים, מדובר בעוד טריק זול ושקרי מבית היוצר שלו. מעבר לכך, הדברים לא ראויים לתגובה.

"אני מעריך כל אדם באשר הוא. מכל מלמדיי השכלתי. תמיד האמנתי שמידת היהירות וההתנשאות היא מידה רעה. מוטב שאדם, שאחת הבעיות הקשות שמלוות אותו היא התנשאות ויהירות, יאמץ לעצמו קצת ענווה ודרך ארץ. צר לי עבור עורכי הדין על הקמפיין המכוער והמתנשא שניהל ציון אמיר, שבמהלכו לעג להם וזלזל בכבודם. אני קורא לעורכי הדין להצביע לדרך, לאמת, לערכים ולא לשקרים ולהכפשות מכוערות".