הם פוגשים בילדים ברגעים הכי רגישים שלהם. משוחחים עמם על החוויות הכי קשות שיש. ובמידה רבה, הם ישפיעו על עומק הטראומה שיעברו. חוקרי הילדים של משרד העבודה הרווחה הם הפנים הידידותיות שאמורות לפגוש ילד או ילדה שהתלוננו כי נפגעו, מינית או בכל דרך אחרת. העבודה שלהם חייבת להיעשות ברגישות הנדרשת, אך גם באופן שבסופו של יום אמור לגבש את עדות הילדים לכדי ראייה במשפט פלילי.
"תפקידנו להגן על הילד", אומר גיל (שם בדוי, לבקשתו, כדי לשמור כמה שאפשר על פרטיותם של נחקריו), חוקר ילדים מזה עשור. יחד עם עמיתיו הוא פועל מתוקף חוק הגנת ילדים, שחוקק כבר ב-1995. מאחוריו אלפי נחקרים ונחקרות, מהגיל שבו הם לומדים לדבר ועד גיל 14. "בניגוד למה שרואים בסרטים, אנחנו לא עושים שימוש בעזרים כלשהם, כמו בובות, אלא רק מדברים עם הילד", הוא מספר. "כשעולה הצורך לתשאל או לחקור קטין, אנחנו מקבלים הזמנה מהמשטרה. אנחנו משתדלים להתאים בין החוקר שיגיע לבין הילד, הן מבחינת מין והן מבחינת שפה ותרבות. המטרה היא לאפשר לילד להרגיש כמה שיותר נוח".
אחר כך מגיע השלב המורכב של תשאול הילד. "יש פרוטוקול", הוא מסביר. "החקירה כוללת שלושה שלבים - פתיחה, אמצע מהותי וסיום הראיון. פתיחה היא בדרך כלל היכרות, יצירת קשר ואמון עם הילד ובדיקת היכולות שלו, הן בתחום הוורבלי והן ביכולת לספר את הסיפור. השלב השני הוא למעשה איסוף המידע. כאן חשוב לשאול שאלות כמה שיותר פתוחות ולהתערב כמה שפחות, כדי להתגבר על החשש שנשים מילים בפי הילד. ככל שהילד מדבר יותר והחוקר פחות – יותר טוב".
השלב השלישי כולל את השאלה, בפני מי חשף הילד קודם לכן את האירוע. "צריך לזכור שהעבודה שלנו היא כזאת, שבסוף התיק אמור להגיע לבית המשפט ולכן כל החקירה צריכה לעמוד בקריטריונים משפטיים מאוד ברורים", הוא מבהיר. "אחר כך אנחנו מחליטים האם הילד יכול להעיד, האם הוא יצליח לעמוד מול הפוגע ולספר את הסיפור, או שנעיד במקומו".
לשאלה האם קורה שבלבו של חוקר הילדים עולה חשש שאינו מאמין לילד. שאולי הוא אינו דובר אמת או מבולבל, אומר גיל: "לעיתים עולים סימני שאלה, במקרים שלא מתאפשר להעריך את המהימנות של הילד. במקרים כאלה נבצע אימות של המידע שהילד מסר עם המשטרה".
"כשקורה אירוע תקיפה מינית או פיזית לקטין, כולם נפגעים - הקורבן שנפגע פיזית, משפחתו וסביבתו הקרובה", מוסיפה חוה לוי, עובדת סוציאלית ראשית לחוק נוער במשרד העבודה והרווחה. "הצעד הראשוני שהמשפחות עושות הוא לפנות למשטרה, שם הקטין נמצא במקום הומה ומלא שוטרים – וזה מבהיל. לכן משרד העבודה והרווחה מפעיל שמונה מרכזי הגנה לקטינים, שמאגדים תחת קורת גג אחת אנשי מקצוע מומחים בתחומים שונים – חוקר ילדים ונוער, רופא מאבחן, עובדת סוציאלית ייעודית. כולם עוסקים בתהליכי הערכה, חקירה ואבחון של ילדים ובני נוער נפגעי עבירות והתעללות. המבנה בו פועל המרכז מספק מסגרת ידידותית ונעימה היוצרת סביבה תומכת ומאפשרת לנפגעים הקטינים ולבני משפחותיהם לקבל סיוע בתנאים אופטימליים".
היא מסבירה כי "במרכז, מקבל הנפגע שירות ראשוני של הערכה ובדיקה רפואית במידת הצורך, הערכה ראשונית של מצבו הרגשי, פגישה עם גורמים נדרשים לחקירה וטיפול, הערכת מצב המשפחה והילד והפנייתם להמשך טיפול לפי הצורך".
ניתן לפנות למרכזי הסיוע של משרד העבודה והרווחה 24 שעות ביממה שבע ימים בשבוע בטלפון 118.