מרכז כיוון מצליח לשלב מדי שנה אלפי חרדים בשוק העבודה

בלי הרבה פרסום מצליח מקום קטן בירושלים לחולל מהפכה שקטה בשש השנים האחרונות בקרב האוכלוסייה החרדית הענקית בעיר הבירה ולשלב מדי שנה אלפי חרדים בשוק העבודה במשרות מלאות. "מרכז כיוון" הוקם במרץ 2014 ביוזמת משרד העבודה והרווחה ובשיתוף עם עיריית ירושלים, במטרה להעניק הכוונה, ליווי אישי וייעוץ מקצועי למציאת מקום עבודה הולם ומפרנס בכבוד, בהתאמה לצרכיו ולאורח חייו של הציבור החרדי בירושלים.

כך, אומנם הממשלה נכנעת ללחץ הפוליטיקאים החרדים שלא לחייב לימודי ליבה בכל מערכת החינוך החרדית - נושא המעורר פולמוס ציבורי מתמיד - אולם בד בבד, באופן פחות ידוע, היא מעניקה לחרדים צעירים המבקשים לעבוד לפרנסתם את ההזדמנות לעלות על דרך המלך. עד היום שולבו באמצעות המרכז למעלה מ־20 אלף חרדים וחרדיות תושבי ירושלים בעולם התעסוקה באמצעות סדנאות, שירותי אבחון וייעוץ תעסוקתי, קורסים מקצועיים, שוברים ללימודים, קורסים להשלמת השכלה, מחלקת קידום לעובדים ועוד.

בירושלים, אחת הערים העניות בישראל - בין היתר בשל שיעור האבטלה הגבוה בקרב חרדים - לא התקיים עד היום פורום שירכז את כל המעסיקים סביב שולחן חשיבה אחד כדי להתמודד יחד עם אתגרי התעסוקה המקומיים. בעקבות ההצלחה של מרכז כיוון הם הקימו לאחרונה יחד עם הרשות לפיתוח ירושלים פורום משאבי אנוש, במטרה לגייס ולשלב גם את המעסיקים באזור בהתמודדות הזאת.

יחיאל אמויאל - מנכ"ל מרכז כיוון מיום הקמתו, ששימש קודם כמנכ"ל "ערבים", הגוף המתפעל של השירות האזרחי לחרדים - מכיר מקרוב את המגזר החרדי וצרכיו. "לחלק גדול מהחרדים שמגיעים אלינו אין הכלים הבסיסיים להשתלב בתעסוקה", הוא אומר. "הם נמצאים במצב הזה לא כי בהכרח בחרו בו, אלא, לצערי, משום שהמצב הפוליטי יצר עבורם נתיב אחד שבו הם יכולים ללכת. אורח החיים של לימוד תורה מסביב לשעון לא מתאים לכל אחד, וככל שהמספרים הלכו וגדלו - גם מספר דורשי העבודה שרוצים להתפרנס בכבוד במגזר החרדי הולך וגדל".

מרכז כיוון מטפל כיום בכ־4,000 דורשי עבודה בשנה, רובם גברים. קצב ההשמה של גברים חרדים בתעסוקה, באמצעות המרכז, עומד כיום על כ־1,600 משרות מלאות בשנה. למרכז מגיעים אנשים  המופנים אליו על ידי עיריית ירושלים או פונים ביוזמתם, אבל האתגר האמיתי הוא השיווק.

"השיווק שלנו מעט מוגבל, בין היתר משום שהעיתונות החרדית המובילה חסומה בפנינו", מסביר אמויאל. "יש לנו דף פייסבוק פעיל, פתחנו קבוצות ווטסאפ, אנחנו מפרסמים במקומונים וכו', וכל זאת במטרה להגדיל את קהל היעד שלנו. אבל אנחנו לא פוסחים על שיח עם הקהילות עצמן וגם עם רבנים, כדי לעודד את מי שלא מתאים לעולם הישיבות להגיע אלינו".

מתגברים על הפערים

את המרכז מפעילה ומנהלת קרן ק.מ.ח. (קידום מקצועי חרדי) כזכיינית של משרד העבודה והרווחה, והיא עוסקת כבר יותר מעשור בהכשרות מקצועיות ואקדמיות לחרדים המעוניינים להתפרנס מעבודה.

אמויאל: "מה שאנחנו עושים בשלב הראשון הוא ניסיון לברר מה מתאים לדורש העבודה. מה מעניין אותו ומה הם כישוריו. יחד נבנה איתו חזון תעסוקתי לשנים הבאות ואז נבנה תוכנית עבודה בשילוב כלים מקצועיים, בהם אבחון תעסוקתי בשיתוף עם המכונים הגדולים בארץ המתמחים בנושא. בשלב השני אנחנו ממפים את מצבו המשפחתי ויכולות הלמידה שלו כדי לראות אם הוא מתאים להכשרה מקצועית קצרה או ארוכה או ללימודים אקדמיים. זה יקבע בסופו של דבר לאיזה נתיב נשלח אותו. גם בהכשרה נלווה אותו".

גם חרדי צעיר שמגיע ל"כיוון" ללא כל רקע בלימודים לא תורניים, יכול להשתלב בלימודים אקדמיים. זאת בזכות מכינה קדם אקדמית לחרדים למשך שנה מרוכזת, שבה הם מקבלים בלימודים אינטנסיביים את הכלים שהחמיצו. ב"כיוון" דואגים גם לגישור על הפערים התרבותיים בין החרדים לבין עמיתיהם  במקומות העבודה העתידיים. "יש לנו סדנאות גם למעסיקים בנושאים האלה", מציין אמויאל. "עוד לא נתקלנו בעובד שלא השתלב מהסיבות האלה".

אוריאל אריה, חרדי ירושלמי בן 27, למד בתלמודי תורה ובישיבות חרדיות. כשרצה לצאת לעולם העבודה, התחיל לעבוד כשליח ואז הגיע ל"כיוון", עבר את כל שלבי האבחון והייעוץ והחליט לעבור קורס לנהגי אוטובוסים. היום הוא עובד כנהג אוטובוס עצמאי ונותן שירותים לחברות תחבורה ציבוריות שונות. "נכון שלימודי ליבה לא היו במערכת החינוך שלמדתי בה, אבל צריך להבין, עבודה היא לא מילה גסה במגזר החרדי", הוא אומר. "הייעוד שלי היה לכאורה להיות אברך, אבל לגיטימי לבחור בעבודה, כשאתה לא מצליח לממש את זה, ובוודאי אם יש קשיי פרנסה והאישה לא יכולה לקחת על עצמה את העול הזה לבד".

אריה מדגיש: "אני נותן שירות. נקודה. ללא קשר למי הקהל שלי. חלק בלתי נפרד מעולם העבודה הוא להיחשף לאנשים שונים ולא היה רב אחד שהתייעצתי איתו שאמר לי לא ללכת לעבודה. אני עסוק בעבודה שלי. נכון שיכולתי לעבוד על קווי 'מהדרין' או בעיקר עם ציבור חרדי, אבל אנחנו נחשפים לעולם החילוני גם בסופר, בבנק וברחוב. העולם מלא פיתויים ואדם שבוחר באורח חיים חרדי שלאורו גדל, שם לעצמו סייגים וממשיך להיות איתן באמונתו. אין בכך סתירה. אבא שלי תמיד עבד ופרנס את הבית, ומצד שני יש לי אחיות שנשואות לאברכים. בעולם החרדי יש מקום גם לזה וגם לזה".

"שוברים את השיניים"

בכל שנה כ־80 מקרב הגברים החרדים המסתייעים ב"כיוון" מוכשרים להיות עובדים סוציאליים. המגזר החרדי, עתיר האתגרים החברתיים, צמא לעזרתם ככלי לייצור מוביליות חברתית במגזר. אותם עובדים סוציאליים יסייעו לצעירים החרדים המעוניינים בכך לפרוץ את חומות המגזר לעבר עולם התעסוקה.

לעבודה שנעשית ב"כיוון" נוצרות אדוות, הרחק מהשיח הנפוץ במגזר החרדי. במרכז מספרים שהורים צעירים המשתלבים בתעסוקה ונאלצו במהלך ההכשרות "לשבור את השיניים" כדי ללמוד אנגלית, למשל, אינם רוצים שילדיהם יגיעו למצב כזה. לכן הם מוצאים דרכים ללמד אותם מחוץ לכותלי בית הספר, אם באמצעות חוגים במרכזים קהילתיים ואם בשיעורים פרטיים. גם צעירים שרואים את חבריהם משתלבים בעבודה מבינים שהאפשרות הזאת קיימת. על רקע זה אכן ב"כיוון" מבחינים במגמת עלייה במספר הפונים אליהם מדי שנה. עם זאת, במקביל גוברים גם הקולות במגזר החרדי המתנגדים למגמה זו. לפני שנה אף נערכה הפגנה אלימה של בחורי ישיבה מול משרדי "כיוון".

במרכז כיוון יש אגף מיוחד המטפח קשרים עם מעסיקים, כדי לרתום אותם להשלמת תהליך ההשמה ולהפחתת חסמים המבוססים על הפערים החברתיים. דור כחלון, רכז גיוס כוח אדם בתעשייה האווירית, מספר: "כרכז גיוס של חברה טכנולוגית גדולה אני עובד עם גורמים רבים ושונים במשק כדי להגיע לקהלי יעד המתאימים למשרות השונות בחברה. התעשייה האווירית עובדת מספר שנים עם מרכז כיוון בירושלים באופן רציף, המספק ערך מוסף גם לנו כמעסיק וגם לעובדים הפוטנציאלים. הבנת הצרכים שלנו כארגון אל מול הצרכים של העובדים הופכת את העבודה מול המרכז לממוקדת ויעילה במיוחד".

נתוני התעסוקה של הציבור החרדי מצביעים עדיין על פער משמעותי בין שיעור הנשים העובדות לבין שיעור הגברים העובדים. בעוד נשים עברו את יעד התעסוקה שהציבה הממשלה לנשים חרדיות, הגברים החרדים מדשדשים סביב ה־50%. בשנים האחרונות ניכרת עלייה עקבית בשיעור הגברים העובדים ותרומתו של "מרכז כיוון" בולטת במיוחד.

אתגר התעסוקה של גברים חרדים מצריך פתרונות יצירתיים לתעסוקה איכותית. "בניגוד לעבר, אז נעשו ניסיונות להסליל חרדים לתחומים מסוימים, אנחנו פותחים את כל תחומי התעסוקה לציבור החרדי. אנו מכניסים מקצועות שלא היו זמינים לחרדים בעבר ומוכיחים מדי יום שניתן לשמור על אורח חיים חרדי, בלי לוותר על אף פסיק, ולהתפרנס בכבוד ללא צורך להזדקק לזולת", אומרים ב"כיוון".