ילדים ובני נוער השוהים בפנימיות, במשפחות אומנה או מוצאים מביתם לסידור חוץ־ביתי אחר, מתביישים לא פעם בעברם, ונושאים, למרות גילם הצעיר, היסטוריה הכוללת מטען כבד של כאב, בושה והסתרה. מחקרים מעידים כי רבים מהם מעדיפים להדחיק את עברם ולהתכחש לו.
הם מבקשים לעתים למחוק את ילדותם ואף מתביישים במשפחת המוצא שלהם ומתכחשים לה. הכאב והבושה משפיעים על ההערכה העצמית של המתבגרים ומקשים עליהם להתפתח לאישיות בריאה, חזקה, נחושה ובטוחה בעצמה.
פרויקט ייחודי, שפותח בהולנד ויושם בקרב ילדים ובני נוער המתחנכים בפנימיות ובמשפחות אומנה, זוכה להצלחה מרשימה ומהווה מודל לחיקוי במדינות נוספות בעולם: הילדים כותבים בעצמם את סיפור חייהם על פי זכרונותיהם האישיים, תחקור שהם עושים עם בני משפחתם הקרובה והמורחבת, ראיונות עם גורמי טיפול, וכדומה. המטרה היא שכל אחד יתמודד תחילה באופן עצמאי עם סיפור חייו האישי, ולאחר מכן, אם ירצה, יוכל לשתף את גורמי הטיפול, חבריו וסביבתו הקרובה.
מרטין בובה מהולנד, היא יוזמת הפרויקט מהולנד והציגה אותו בקונגרס הבינלאומי לפנימיות ולהשמות חוץ־ביתיות, שהתקיים בסוף השבוע לראשונה בישראל, בקריה האקדמית אונו, בחסות הארגון הבינלאומי ICE, והיא מסבירה: "המטרה העיקרית שלנו בכתיבת סיפורי החיים ובעזרה לילדים ולנערים, היא להפוך אותם למודעים לכל ההיבטים והתכונות החיוביות שלהם, לאירועים נחמדים בעברם ולמפגשים טובים עם אנשים בחייהם, שאת חלקם הם הדחיקו או ביקשו להדחיק".
מרטין בובה מהולנד, היא יוזמת הפרויקט מהולנד והציגה אותו בקונגרס הבינלאומי לפנימיות ולהשמות חוץ־ביתיות, שהתקיים בסוף השבוע לראשונה בישראל, בקריה האקדמית אונו, בחסות הארגון הבינלאומי ICE, והיא מסבירה: "המטרה העיקרית שלנו בכתיבת סיפורי החיים ובעזרה לילדים ולנערים, היא להפוך אותם למודעים לכל ההיבטים והתכונות החיוביות שלהם, לאירועים נחמדים בעברם ולמפגשים טובים עם אנשים בחייהם, שאת חלקם הם הדחיקו או ביקשו להדחיק".
בעקבות הצלחתו הפך הפרויקט למודל חיקוי במדינות שונות בעולם כמו סרביה, בוסניה, בולגריה, אלבניה, קרואטיה, דרום־אפריקה, ובשנה הקרובה יחלו בו גם בקניה, בלבנון ובפולין. בסדנה אינטראקטיבית שהתקיימה השבוע בכנס במכללת אונו, החלו גורמי הטיפול במשרדי החינוך והרווחה לבחון את האפשרות לקיים פיילוט ליישומו גם בארץ.
לדברי בובה, תהליך כתיבת הביוגרפיות אצל הילדים ותוצאות הפרויקט היכן שכבר הוטמע הם מרשימים: "הילדים היו נלהבים ומעורבים בתהליך ונשאבו אליו כל כך, עד שאפילו ויתרו על פעילויות חווייתיות שלא היו מוכנים לוותר עליהן עד אז. אף שב־Lifebook (ספר החיים) הושם דגש בכתיבת סיפור החיים מהיבטים חיוביים, העלו הילדים גם זיכרונות כואבים רבים. החוויה נתנה להם כוח פנימי ויכולנו לראות איך הם צברו במהירות כוחות ועידוד וסיפור ההצלה שלהם מילא אותם גאווה".
לדברי בובה, תהליך כתיבת הביוגרפיות אצל הילדים ותוצאות הפרויקט היכן שכבר הוטמע הם מרשימים: "הילדים היו נלהבים ומעורבים בתהליך ונשאבו אליו כל כך, עד שאפילו ויתרו על פעילויות חווייתיות שלא היו מוכנים לוותר עליהן עד אז. אף שב־Lifebook (ספר החיים) הושם דגש בכתיבת סיפור החיים מהיבטים חיוביים, העלו הילדים גם זיכרונות כואבים רבים. החוויה נתנה להם כוח פנימי ויכולנו לראות איך הם צברו במהירות כוחות ועידוד וסיפור ההצלה שלהם מילא אותם גאווה".