ספטמבר 2019 חוק הפיקוח על מעונות היום, שלו ייחלו הורים רבים, היה אמור להיכנס לתוקף ולחול על מסגרות החינוך לגיל הרך. כמו חוקים ורפורמות אחרים רבים, זה לא קרה בשל הפלונטר הפוליטי, שגרר את כולנו לשלושה סבבי בחירות.
"למרות שבכל יום מתפוצצות פרשיות חדשות וילדים נמצאים בסכנת חיים במסגרות היום, החוק לא מיושם מפני שאין תקנות לחוק", אומרת אסנת ואתורי, יו"ר "הורות בזכות", ארגון שפועל למען קידום זכויות, מיצוי זכויות ורווחה של הורים וילדים בישראל.
לתקווה שסוף סוף תקום כאן ממשלה יציבה, שותפים סקטורים רבים במדינה שנאלצים להתמודד עם תקופת אי־ודאות ארוכה שגרמה לכך שמהלכי חקיקה שכבר החלו, נתקעו ולא יושמו.
לא מממשים
חוק הפיקוח על מעונות היום (מערך המסגרות לגיל הרך) נחקק באוקטובר 2018 ונועד להבטיח את שלומם והתפתחותם התקינה של פעוטות, לצד יצירת כלי אכיפה מנהליים, סמכויות מפקחים והוראות עונשין, כמו גם סבסוד התקנת מצלמות אבטחה במעונות. "החל מפתיחת שנת הלימודים, בספטמבר 2019, כל המסגרות שבהן שוהים לפחות שבעה פעוטות היו צריכות להחזיק אישור ראשוני להפעלת המסגרת", מסבירה ואתורי. "במשרד העבודה והרווחה עובדים על התקנות לחוק, אבל זה לוקח זמן כי גם ככה אין ממשלה קבועה ויציבה וכנסת מתפקדת. בגלל שהכנסת לא תפקדה ולא עסקה בחקיקה, אז גם אישור תקנות היה תקוע".
מה את מצפה שיקרה עכשיו?
"הלוואי שסוף סוף יהיו ממשלה וכנסת ונצא מהקיפאון הזה שכולנו לצערנו מרגישים אותו. יש כל כך הרבה חוקים שצריך לחוקק כדי למגר את תופעת האלימות בגנים. גם העשייה החברתית נכנסה בתקופה האחרונה לקיפאון, כי כבר הבנו שאין לנו מול מי לעבוד. אנשים נכנסו לאיזשהו ייאוש, מרגישים שזה לא מעניין אף אחד. בעיקר מייאש לראות שנושא כל כך רגיש, כמו הילדים שלנו, לא מקבל תשומת לב ראויה ולא מטופל".
תהליך חשוב נוסף שנמצא תקוע בשל הבחירות החוזרות ונשנות הוא מימוש תוכנית ממשלתית לשיקום נשים בזנות, שכבר אושרה. "הממשלה אישרה בינואר 2019 תוכנית ממשלתית שמוסיפה 30 מיליון שקלים בשנה למטרות של שיקום נשים בזנות", אומרת עו"ד ניצן כהנא, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. "באפריל 2019 עברו 21 מיליון שקלים למשרד הרווחה. לצערנו, ראינו שמשרד הרווחה לא השתמש בשקל אחד מתוך הכסף הזה ובדצמבר 2019 עתרנו לבג"ץ בנושא. התחושה הכי חזקה שלי ביחס למימוש התקציבים היא שאם גוף הפיקוח שלנו, הכנסת, היה מתפקד ומתכנס, אז דיונים בנושא היו נערכים אחת למספר חודשים, כמו שהיה בעבר, ומשרדי הממשלה היו צריכים לתת דין וחשבון לחברי הכנסת וממש לא היו מרשים לעצמם להגיע למצב שהשנה מסתיימת ולא השתמשו בכלל בתקציבים".
עוד הוסיפה כהנא: "לגבי התקציב של 2020, אנחנו מקווים שבג"ץ יענה לעתירה שלנו או ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אופיר אקוניס, למרות שהוא שר זמני, ייקח אחריות על הנושא וידאג שהתקציבים הדחופים האלה יגיעו ליעדם. גם הבסיס תקוע עכשיו. אין כסף כרגע בגלל שאין תקציב מדינה. ברגע שייפתח הפלונטר, אני סומכת על חברי הכנסת שלנו שידעו לקחת אחריות על אוכלוסיית הנשים בזנות שזקוקה עכשיו יותר מתמיד לתקציבים האלה. אני מאמינה שברגע שנחזור לשגרה, הדברים ייפתרו".
בנובמבר 2018 הכריז משרד הכלכלה על תוכנית הדגל שלו לקידום ופיתוח ההייטק בפריפריה. במסגרת התוכנית יוענקו מענקים לחברות שיפתחו שלוחות בערי הפריפריה ויהוו עוגני תעסוקה. כמו כן, רשות החדשנות תתמרץ חברות הייטק לפתוח מרכזי מחקר ופיתוח בפריפריה ב־240 מיליון שקלים, ותינתן תמיכה במשך שלוש שנים בגובה של עשרה מיליון שקלים לחברה שתבצע 80% מהפעילות שלה בפריפריה ו־60% מעובדיה יתגוררו בה. במקביל, יועברו מענקים בגובה של 30 מיליון שקלים ליזמים שיקימו מבנים להשכרה לתעשיית ההייטק בפריפריה. עוד על הפרק: 20 מיליון שקלים להקמת מבני הייטק במגזר הערבי.
"בגלל שאין ממשלה התקציבים של הרשות לחדשנות נעצרו, ונוצרה בעיה של תקציבים שלא מאפשרת פעילות של חברות בכלל בכל הארץ", אומרת מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים. "כל התקציבים נעצרו, החל מתקציבים לפרויקטים ספציפיים בפריפריה ועד למענקים לחברות סטארט־אפ ולחברות טכנולוגיות קטנות, בינוניות וגדולות בכל הארץ. כל התקציבים של הרשות נעצרו למעשה. התקווה היא שסוף סוף תהיה ממשלה כדי שהתקציבים יגיעו לחברות, אחרת החברות ייסגרו כי אין להן איך לפעול".
למה בעצם כל המצב הזה גורם?
"כל התקציבים ל־2020 תקועים כי אין בעצם ממשלה והכספים לא עוברים. העצירה של החדשנות הטכנולוגית בגלל שאין תקציבים גורמת לנזק כלכלי גדול מאוד למדינה. פרויקטים רבים שנמצאים בתהליך עבודה נעצרו, והפרויקטים האלה גם חשובים לחדשנות הישראלית, לפיתוח שלה. לכן חשוב שתהיה ממשלה כי אז הדבר הראשון שייפתר זה התקציבים. היתרון של מדינת ישראל הוא הייטק, ואם אין תקציבים לפיתוח של ההייטק ושל הסטארטאפים אז החדשנות הישראלית נעצרת". גם השכבות החלשות יצאו נפגעות מחוסר הוודאות הפוליטי. בפברואר 2017, שר הרווחה דאז, חיים כץ, בשיתוף אשל ירושלים־חב"ד ולקט ישראל, השיקו כרטיס נטען לרכישת מזון בשווי 500 שקלים שאמור היה להיות מחולק לאלפי משפחות הנמצאות באי־ביטחון תזונתי. "הכרטיס היה אמור להיות מחולק ל־10,800 משפחות. ההסכם של אשל מול הממשלה היה לשנתיים והייתה אפשרות להאריכו בעוד שנה באופן אוטומטי", אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "בסוף דצמבר 2019 נגמר ההסכם, ואז בגלל המצב הפוליטי המסוים הזה שאין ממשלה, אי אפשר היה לעשות הסכם חדש או ליצור איזושהי סיטואציה של הארכת ההסכם. זה גרם לכך שבינואר־פברואר 2020 אנשים לא קיבלו במשך חודשיים את הכרטיסים הנטענים וגם את הפירות והירקות שהיו מקבלים".
מה המצב, נכון לעכשיו?
"בחמישי האחרון סוף סוף נחתם הסכם לשלושה חודשים, אבל אנחנו צריכים שההסכם ייכנס בבסיס התקציב, כדי שלא להיתלות בכספים אחרים אחר כך. לשם כך אנחנו צריכים שתהיה ממשלה שבתוכה יהיו גורמים שיהיו מעוניינים לעשות זאת. יש אוכלוסייה שנפגעה בגלל הדמוקרטיה ועכשיו אנחנו רוצים לתקן את המצב. אסור שיהיו כאלה שיסבלו בגלל התהליך הדמוקרטי, שכולנו בעדו. דוגמה נוספת לכך היא מיזם משותף שלנו עם משרד החקלאות שהתקיים במשך שנתיים. המיזם סיפק תעסוקה, מזון וסדנאות תזונה לאוכלוסייה בדואית בדרום. ההסכם נגמר לפני כמה חודשים והמיזם הופסק כי הטענה של משרד החקלאות היא שאין להם תקציב לזה. אם הייתה ממשלה והיה תקציב, יכול להיות שכן היו מוצאים את הכסף הזה, מדובר ב־600 אלף שקלים בסך הכל. אבל כידוע לא הייתה ממשלה וכאמור לא היה תקציב".
לא בונים
נושא נוסף שהושפע מחוסר היציבות הפוליטית הוא תוכנית "מחיר למשתכן". "כרגע 'מחיר למשתכן' ממשיכה לחיות אבל היא מקבלת כרגע החייאה מלאכותית", אומר ד"ר אביחי שניר, מבית הספר לבנקאות ושוק ההון, האקדמית נתניה. "כרגע עדיין יש הגרלות, הפרויקט כאילו ממשיך כרגיל, למרות שלכולם די ברור שהממשלה החדשה לא תמשיך איתו, כי זה פרויקט יקר, לא יעיל, לא משיג את המטרות שלו, מחלק הטבות בצורה לא שוויונית. גם בונים את הפרויקטים במקומות הלא נכונים, כך שהתוצאה היא שבונים דירות במקומות לא מבוקשים. ההנחה של כולם היא שהפרויקט ימות ברגע שתקום ממשלה חדשה. לכן הוא נחשב לפרויקט בתהליכי גסיסה".
איך זה מתבטא בפועל?
"כשמדברים על שוק דירות למגורים, אז מי שבונה את הדירות צריך לתכנן לטווח ארוך, כי אלה תהליכים שלוקחים הרבה זמן. זה קניית קרקע, תכנון, קבלת אישורים, תחילת בנייה. לפני שמתחילים לראות כסף, הקבלנים צריכים לקחת הלוואה בסכום גדול ואז לחכות כמה שנים עד שמתחילים לראות את הכסף בחזרה. הקבלנים רוצים לדעת מה הכיוון כמה שנים קדימה, לא חודש־חודשיים קדימה. כשיש אי־יציבות פוליטית, אז קבלנים הרבה יותר מהססים לפני שהם מחליטים אם לרכוש קרקעות במכרז של מחיר למשתכן, כי הם לא יודעים מה יקרה הלאה. יהיו דירות במחיר מוזל? לא יהיו? כמה קרקעות ישחררו באותו אזור? בהנחה שהייתה ממשלה חדשה אחרי הבחירות שהתקיימו בספטמבר, והיא הייתה מכריזה על הכוונות שלה, השוק היה יכול להתחיל להרגיל את עצמו לשרים החדשים ולרעיונות. כרגע השוק בהמתנה לראות מה יהיה. התחלות הבנייה בכלל נמצאות בירידה כבר כשנתיים, עוד לפני הבחירות, והן ממשיכות לרדת בגלל אי־הוודאות. כל עוד יש אי־ודאות, קבלן ישב על הגדר, יחכה ולא ייקח סיכון. זה גורם לכך שיש פחות דירות בזמן הקרוב, והמחירים לא יורדים".
"היעדר ממשלה פעילה בשנה האחרונה פגע אנושות גם במאבק להציל חיים בכבישים", אומר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "ב־11 בנובמבר 2018 הצהיר שר התחבורה והבטיחות בדרכים הקודם, ישראל כץ, על כך שהורה לגבש תוכנית אסטרטגית להפיכת כביש 90 לציר האורך המזרחי של ישראל וכי הכביש יהיה דו־מסלולי בעל שני נתיבים לכל כיוון, עם אפשרות לנתיב שלישי לכל כיוון מאילת עד לאצבע הגליל. השר טען כי מדובר במגה־פרויקט המתייחס לטווח הרחוק, הבינוני והקצר ובכוונתו להביא את התוכנית לאישור ראש הממשלה ולאחר מכן לאישור הממשלה.
אם הייתה קיימת ממשלה והבטחות השר היו מקוימות והעבודות היו בעיצומן, ניתן היה להציל את חייהם של אזרחים רבים. היעדר טיפול משמעותי בכביש 90, כביש הדמים, מנציח את מצבו. בשנת 2019 נהרגו בו 13 בני אדם, וזו מגמה שממשיכה גם השנה עם שלושה הרוגים. שנה וחצי חלפו מאותה הצהרה של השר וכמעט דבר לא השתנה בכביש. הם נלחמים בתאונות דרכים באמצעות שלטים בצדי הדרך, ורק מפנים את האשמה אל הנהגים מבלי לקחת אחריות. התסכול הגדול הוא שיודעים שצפויים להיהרג בכביש עוד בני אדם חפים מפשע ולא מתחילים לשפר את התשתית. הדבר הראשון שהממשלה החדשה תהיה חייבת לעשות הוא לקדם במהירות את שיפור התשתית בכביש ולהכריז עליו כפרויקט לאומי בעל עדיפות עליונה. ככל שנקדים לטפל בתשתית בכביש, נחסוך מעוד ועוד משפחות את ההצטרפות למשפחת השכול ההולכת וגדלה".