מספרן המדויק של נשים החיות בישראל, נכון לסוף שנת 2018, הוא 4,517,400 נשים סך הכל, מתוכן 72.7% בנות 15 ומעלה, כך מסרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה נתונים על אוכלוסיית הנשים בישראל לרגל יום האישה הבינלאומי. הנתונים חושפים מה קורה במגמת הנישואים והילודה, לצד מגמות בייצוג בהשכלה הגבוהה ובשוק התעסוקה.
מגמות בחיי הנישואים והמשפחה: בשנה זו, נרשמו שינויים במגמת הנישואים בקרב האוכלוסיה היהודית וכן במגזר הערבי. בקרב בנות בגילאי 29-25, בה 51% מהנשים באוכלוסיית היהודית היו נשואות, לעומת 73.5% מהנשים הערביות בקבוצת הגיל הזו. לעומת זאת, בשנת 2017, 54.4% מהנשים היהודיות ואחרות היו נשואות בגילאים הללו, ו-80.7% בקרב ערביות.
עוד עולה מהנתונים כי בסוף 2017, בקרב נשים בגילאי 49-45, 9.8% מהנשים באוכלוסייה היהודית ואחרות היו רווקות, לעומת 11.8% מהנשים הערביות. בשנת 2007, רק 6.1% מתוך אוכלוסיית היהודיות ואחרות באותן גילאים היו רווקות, לעומת 10.8% בקרב בנות המגזר הערבי.
מבחינת נתוני הילודה, גילן הממוצע של נשים שילדו ואת ילדן הראשון עלה מ-25.7 שנים בתחילת שנות ה-2000, ל-27.7 בשנת 2018. 5.6% מכלל התינוקות שנולדו לנשים יהודיות ב-2018 היו של נשים רווקות, זינוק של פי שתיים מאז שנת 2000.
מפילוח הנתונים עולה כי נשים רווקות נוטות ללדת לאחר גיל 30, במיוחד בטווח הגילאים שבין 39-35. בשנת 2018, 48.8% מהיהודיות והאחרות הרווקת בגילאי 49-45 היו אימהות, זאת לעומת 15.6% מהערביות. לעומת זאת, בשנת 2007, 16.9% מהרווקות היהודיות בגילאי 49-45 היו אימהות, לעומת 4.6% מהערביות. בלמ"ס ציינו, כי מהנתונים ניתן לראות שבחברה הערבית הנשים נישאות בגיל מוקדם יותר, אך עם זאת, שיעור הרווקות ביניהן גבוה יותר.
בשנת 2019, כ-1.15 מיליון נשים בגילאי 15 ומעלה, היו אימהות לילדים עד גיל 17, כלומר כ- 36% מהנשים.כ-90% מאימהות הללו חיו בזוגיות. היתר, כ-116 אלף נשים, עמדו בראש המשפחה כאימהות חד הוריות.
תוחלת החיים: בשנת 2018 עמדה תוחלת החיים בקרב נשים על 84.8 שנים, לעומת 80.9 שנים בקרב גברים. שיעור הנשים בנות ה-65 ומעלה מכלל אוכלוסיית הנשים, עמד על 13%, לעומת 10.6% בקרב הגברים. בלמ"ס ציינו שאחוזן הגבוה יחסית של הנשים בגילאים 65 ומעלה, נובע בעיקר מתוחלת חיים גבוהה יותר של נשים מזו של הגברים. בנוסך, בקרב קבוצת הגיל האמורה, אחוז האלמנות עמד על 35.4%, לעומת 9.8% בלבד בקרב הגברים.
השכלה: בקרב תלמידי כיתות י"ב, שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב בנות היה גבוה מהשיעור בקרב בנים, כ- 71.2%, לעומת 60.6% בהתאמה. בשנת הלימודים שבין 2019-2018, למדו 316.7 אלף סטודנטים וסטודנטיות בישראל, מתוכן 187.3 אלף נשים, המהוות 59.1%. בהשוואה לנתונים בשנת הלימודים בין 1969 לתחילת שנות ה-70, היוו הנשים פחות ממחצית מכלל הסטודנטים בישראל, כ- 43.3% בלבד.
שוק התעסוקה: במהלך השנה האחרונה, 71.6% ממשקי הבית שבהם יש מפרנס אחד, היה מדובר במפרנס גבר. מחצית מהאימהות לילדים עד גיל 17, שעובדות 35 שעות ומעלה בשבוע, כלומר במשרה מלאה, דיווחו על חוסר שביעות רצון ביחס לאיזון בין העבודה לבית תחומים אחרים בחייהן.
לצד זאת, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב נשים בגילאי 15 ומעלה, הגיע אשתקד ל-59.6%, לעומת 67.6% בקרב הגברים.
בתחום ההיי-טק עבדו 122 אלף נשים, לעומת 225 אלף גברים, ואחוז המנהלות מכלל המנהלים בענף עמד על 30.3%.
מבחינת ההכנסה הממוצעת, שכר הברוטו של נשים שכירות בשנת 2018 עמדה על 8,546 שקל בחודש, זאת לעומת 12,498 שקל ברוטו בחודש בקרב הגברים. נרשמו פערים בין שכר היהודיות לבין הנשים מקרב האוכלוסייה הערבית, כששכרה הממוצע של שכירה באוכלוסייה היהודית עמד על 8,923 שקל ברוטו בחודש, לעומת 5,722 באוכלוסיה הערבית – פער של 35.9%.
מערכת המשפט: מתוך 28 אלף מתושבי ישראל שעמדו לדין וקיבלו פסק דין בשנת 2017, 90.8% מהם היו גברים ו-9.8% נשים.
שיעור הגברים בני 20 ומעלה שציינו כי הם מרגישים בטוחים ללכת לבד באזור מגוריהם בשעות החשיכה היה גבוה בהרבה מאשר הנתונים העולים בקרב אוכלוסיית הנשים, כ-91.2% לעומת 77.7% בהתאמה.
שביעות רצון כללית: 88% מהנשים העידו כי הן מרוצות באופן כללי מחייהן, נתון דומה לנתון בקרב אוכלוסיית הגברים בישראל. עוד עולה מהנתונים, כי 90% מהנשים המועסקות מרוצות מעבודתן, אך רק 58% מהנשים מרוצות מהכנסתן.
לצד הנתונים האופטימיים ביחס לשביעות הרצון הכללית, 11% מהנשים העידו כי הן חשות מופלות על רקע מיני. השיעור הגבוה ביותר ביחס לנתון זה היה בקרב נשים צעירות, כ- 18% מבנות 29-20, שהעידו כי הן חשו מופלות על רקע היותן נשים, ו-16% בקרב בנות בגילאי 39-30, לעומת 7% מהנשים בנות ה-40 ומעלה. מעבר לתחושת האפליה, שיעור הנשים בנות 20 ומעלה שדיווחו כי נפגעו מהטרדה מינית היה גבוה באופן משמעותי משיעור הגברים שנפגעו מהטרדה מינית, 4.9% ו-0.5% בהתאמה.