מאז הכריז ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון בשנות ה־50 על חזונו להפריח את הנגב, היו רבים שאמרו בראש חוצות כמה חשוב לממש את חזונו, אולם רק מעטים פעלו ובאמת ניסו להפוך את החזון למציאות - אחד מהם הוא איש העסקים והפילנתרופ היהודי־אמריקאי, רון לאודר, נשיא הקונגרס העולמי הציוני.
לפני כ־30 שנה התאהב לאודר בנגב ומאז הוא פועל לפיתוח כלכלי וחברתי של האזור. ב־2015 הוקם על שמו ובמימונו בעיר העתיקה בבאר שבע מרכז שפועל לקידום התעסוקה בנגב ושמהווה כתובת לצעירים ולמשפחות שבוחרים לקבוע בדרום הארץ את ביתם.
״נשיא הקונגרס היהודי העולמי רון לאודר נושא את חזון בן־גוריון, שלפיו עתיד מדינת ישראל טמון בנגב, וסבור כי מימוש החזון נעוץ ביכולת להביא אל הנגב צעירים במקצועות הייטק וקדמה", אומר אבי בלשניקוב, יו"ר מרכז לאודר. "לאור זאת הקים לאודר לפני חמש שנים את 'מרכז לאודר לתעסוקה' בבאר שבע, הפועל להשמה מקצועית לאלפי צעירות וצעירים בשיתוף עם אוניברסיטת בן־גוריון וארגון JNF ארצות הברית".
בזכות הקשרים של מרכז לאודר עם המעסיקים המובילים בנגב, הצליח המרכז בחמש שנות פעילותו למצוא עבודה ל־1,700 צעירים, ועוד 3,100 איש ואישה זכו לייעוץ מקצועי. "הצלחת המרכז בנגב הביאה אותנו להחלטה להקים מרכז נוסף בגליל, שישרת צעירים יהודים, ערבים ודרוזים שיבטיחו את עתידם בגליל ויחזקו אותו כמו את הנגב", מוסיף בלשניקוב. "נאמנים לחזון בן־גוריון ולפעילות הממשלות לחיזוק הנגב והגליל, אנו ממשיכים בשליחותנו. אני גאה להיות שותף למימוש החזון הזה כנציגו של מר לאודר בישראל וכיו״ר מרכז לאודר לתעסוקה ושמח לבשר בשמו כי בימים אלו הוא משלים את בניית ביתו בעיר באר שבע, צמוד למרכז ההשמה".
"החזון שבבסיסו הוקם המרכז הוא להשאיר בבאר שבע כמה שיותר בוגרים של המוסדות האקדמיים בעיר, מתוך האלפים שמסיימים מדי שנה את לימודיהם", אומרת תמר גיל מנחם, המשנה למנכ"ל של מרכז לאודר לתעסוקה וסמנכ"לית ארץעיר, עמותה שמקדמת קהילתיות עירונית ושמנהלת את המרכז בפועל בשם JNF ארצות הברית.
JNF היא אחת הקרנות היהודיות הגדולות בארצות הברית. הקרן משקיעה מאות מיליוני דולרים במגוון תחומים בישראל כדי לשפר את איכות החיים ולהביא אוכלוסיות לנגב ולגליל. כאמור מי שמנהלת את המרכז מטעם ה־JNF ארצות הברית ביומיום היא ארץעיר, עמותה שפועלת מאז 2006.
"אחד הדברים הראשונים שעשינו כשיצאנו לדרך הוא מיפוי של מצב התעסוקה באזור, כדי להבין מהם הצרכים של המעסיקים בנגב, שלאורך שנים הצהירו שחסרים להם עובדים", היא מספרת. "במקביל בדקנו מדוע צעירים רבים שסיימו את לימודיהם במוסדות האקדמיים בבאר שבע חיפשו תעסוקה במרכז הארץ".
אחד הממצאים המפתיעים היה שישנם 35 ארגונים שונים שעוסקים בהשמה ובעידוד תעסוקה בנגב, ושכל אחד מהם עובד עם אוכלוסייה אחרת. "הבעיה הייתה שהגופים הללו לא עבדו בשיתוף פעולה", מסבירה גיל. "החלטנו להקים פורום ארגוני תעסוקה, שבמסגרתו הבאנו את כל אותם ארגונים לשבת סביב שולחן אחד. כבר בפגישה הראשונה של הפורום עלו סוגיות תעסוקתיות שנמצא להן פתרון בזכות שיתוף פעולה בין הגופים השונים".
אך אז עלתה בעיה גדולה: התברר שהמעסיקים מעדיפים לקלוט עובדים בעלי ניסיון ולא מסתפקים בתואר האקדמי. אלא שההון האנושי בנגב מורכב ברובו מאנשים צעירים, בוגרי מוסדות אקדמיים שעדיין לא צברו ניסיון מעשי.
"הסיטואציה שנוצרה היא שהמעסיקים לא מקבלים את הצעירים לעבודה בטענה שאין להם ניסיון, אבל הם לא מצליחים לצבור ניסיון מפני שאף אחד לא מקבל אותם לעבודה", מסבירה גיל. "כך איבד הנגב צעירים רבים שעברו למרכז הארץ, שם קיבלו את ההזדמנות הראשונה שלהם".
תוכנית המתמחים
כדי למצוא פתרון לבעיה הזו ולעודד מעסיקים לקבל לעבודה צעירים חסרי ניסיון הוקמה תוכנית המתמחים להנדסאים. "במסגרת התוכנית אנחנו מסבסדים למתמחה עבודה בהיקף של חצי משרה במשך חודשי הקיץ", מתארת גיל. "המעסיקים מתחייבים להצמיד למתמחה מנטור שמסייע לו להפוך לחלק מצוות העובדים. כך המתמחים זוכים לניסיון מעשי בשטח, והמעסיקים יכולים להתרשם מהיכולות שלהם. התוצאות מדהימות: כ־90% מהמשתתפים בתוכנית ההתמחות מקבלים לאחר מכן הצעת עבודה למשרה מלאה במקום העבודה שבו עשו את ההתמחות".
אחת מבוגרי תוכנית ההתמחות היא נורה אדמוב (27), שמסיימת בימים אלו את לימודי הנדסאות אלקטרוניקה במכללה הטכנולוגית בבאר שבע. "במסגרת ההתמחות שלי בחברת רובוטיכאן עבדתי במשך ארבעה חודשים במקביל ללימודים", היא אומרת. "צברתי ידע, התנסות בשטח וגם ניסיון פרקטי - וזה כל כך חשוב כדי למצוא אחר כך עבודה בתחום שאותו למדתי. לשמחתי, אחרי שסיימתי את ההתמחות קיבלו אותי לעבודה בחברה".
"המדיניות שלנו, כחברה שפועלת בנגב, היא לתמוך באזור גם מבחינת אפשרויות תעסוקה וגם במעורבות חברתית", אומר חגי בלאיש, מנכ"ל חברת רובוטיכאן, שמעסיקה עשרות עובדים. "אנחנו מעורבים בתוכניות של חניכת עובדים ומנטורינג כדי לסייע בתחום התעסוקה באזור. במסגרת הפעילות שמתקיימת במרכז לאודר יש מצב של WIN-WIN גם לצעירים שמחפשים מקומות עבודה וגם לנו, כמעסיקים שמחפשים עובדים".
תוכנית ההתמחות נעשית בשיתוף פעולה גם עם המוסדות האקדמיים בנגב. "המטרה היא ליצור גשר בין התיאוריה שלומדים במוסדות האקדמיים לבין הפרקטיקה הנדרשת כדי להשתלב בעולם העבודה", אומרת פנינה אביטל, מנהלת פעילות מרכז לאודר קשרי מעסיקים בעמותת ארץעיר. "התוכנית מסייעת לצעירים להשתלב בצורה מיטבית בעולם העבודה, כאשר מעסיקים שמחפשים עובדים עם ניסיון יידעו שאותם צעירים רכשו ניסיון פרקטי שמאפשר להם להשתלב באופן מיידי בעבודה. החניך מקבל הדרכה ברמה הפרקטית, לומד מה נדרש לעשות בשטח ובמקביל משתלב בסביבת העבודה וחווה את התרבות הארגונית של החברה".
גם חברת מורפיסק, המתמחה בתחום הסייבר, פתחה את שעריה לתוכנית ההתמחות. במרכז הפיתוח של החברה, שנמצא בפארק ההייטק של באר שבע, קלטו מספר מתמחים, שהצטרפו ל־65 העובדים. "כשאנחנו מזהים אצל מתמחה את התכונות שאנחנו מחפשים בעובד, אנחנו משלבים אותו בחברה", מספרת טלי עמר, מנהלת משאבי אנוש של החברה. "ככה אנחנו מרוויחים עובד שכבר צבר ניסיון פרקטי, מכיר את הנפשות הפועלות בארגון ומכיר את האופן שבו אנחנו פועלים".
עם השנים למדו מעסיקים בנגב שמרכז לאודר הוא מאגר של עובדים פוטנציאליים. "אנחנו מקבלים פניות של מעסיקים שמחפשים עובדים ומפיצים את הבקשות במספר פלטפורמות", אומרת אביטל. "פתחנו למשל מספר קבוצות וואטסאפ, כאשר כל קבוצה מתמקדת בתחומים מסוימים. חלק מהמעסיקים שולחים לשם ישירות את המשרות הפנויות שלהם".
המרכז מעמיד לרשות מעסיקים חדר שבו הם מקיימים ראיונות למועמדים פוטנציאליים לעבודה. בקיץ צפוי להתקיים יריד תעסוקה גדול שיימשך כשבוע ובמהלכו מעסיקים מתחומים שונים יקיימו מפגשים וראיונות עבודה עם סטודנטים. בהמשך ייצאו קבוצות של סטודנטים לסיורים אצל חברות גדולות בדרום. "הקשר שלנו עם המעסיקים והעובדה שאנחנו מבינים את הצרכים שלהם עוזרים ליצור את החיבורים הנכונים עם אותם צעירים שמחפשים עבודה", מוסיפה אביטל.
וזה לא הכל: במרכז גם הקימו פורום שמחבר בין עשרות מנהלי משאבי האנוש של גופים שונים בנגב, שחבריו נפגשים פעם ברבעון באירוע שכולל גם הרצאות וסדנאות. "אנחנו ממפים את הצרכים שלהם, משרטטים פתרונות ונותנים להם כלים שעוזרים להם להפוך את הארגון שלהם לכזה שמצליח למשוך יותר אנשים", אומרת גיל. "המפגשים מייצרים נטוורקינג ושיתופי פעולה". "האפשרות לפגוש קולגות מתחומים שונים ולחלוק איתם מידע היא חשובה עבורנו, המנהלים של מחלקות משאבי אנוש", אומרת עמר.
חיבור עם עולם האקדמיה
צלע חשובה בקידום התעסוקה בנגב היא אוניברסיטת בן־גוריון, שבה לומדים כ־20 אלף סטודנטים. במטרה לסייע לבוגרים של האוניברסיטה לא רק למצוא מקום עבודה לאחר סיום התואר, אלא גם להישאר בנגב - הוקם במוסד "המרכז לפיתוח קריירה", בשיתוף מרכז לאודר. "לאוניברסיטה חשוב לחבר בין עולם האקדמיה לעולם העבודה", אומרת מיטל צור, מנהלת המרכז. "החיבור עם מרכז לאודר היה טבעי, מתוך הרצון לסייע לסטודנטים להשתלב במערך העבודה באזור במסגרת ההזדמנויות הקיימות".
המרכז מסייע לסטודנטים למצוא תעסוקה הולמת בהתאם להשכלה שהם רוכשים. "יש לנו מערך גדול של כלים שנועדו לכוון אותם מבחינה תעסוקתית לדברים שהכי מתאימים להם, בהתאם לצורכי המעסיקים", מוסיפה צור. "יש לנו אינטראקציה עם כל המעסיקים המובילים בנגב, ויש לנו מערך של ייעוץ אישי לסטודנטים שבמסגרתו אנחנו מסייעים להם בכתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, הכנה למרכזי הערכה וכל דבר שיכול לקדם את האפשרויות שלהם להשתלב במקום עבודה".
וזה ממש לא הכל: לאורך השנה מתקיימות במרכז לאודר סדנאות קריירה, הכוללות דינמיקה קבוצתית, הכנת פרזנטציה, עמידה בפני קהל וגם סדנאות של לינקדין שמסייעות במציאת עבודה באופן דיגיטלי, תוכניות ייחודיות לסטודנטים עם מוגבלויות ולסטודנטים מהחברה הערבית.
שיתוף הפעולה האקדמי מתקיים לא רק עם האוניברסיטה. גיל מספרת שמרכז לאודר הפך עם השנים לגורם מתווך בין בוגרי מכללות למעסיקים בנגב, כדי שהמעסיקים יגמישו את הקריטריונים לקבלה לעבודה וייאותו לשלב אצלם לא רק את מי שסיים ללמוד באוניברסיטת בן־גוריון המקומית. "אנחנו רוצים שגם בוגרי מכללות יקבלו הזדמנות להוכיח את עצמם", היא אומרת. "זו הסיבה שאנחנו יוצרים קשר עם המעסיקים שמגבילים את הקבלה לעבודה לבוגרי האוניברסיטה, ובודקים אם לדעתם הקריטריון הזה מעיד על היכולת של אותו מועמד ביחס לבוגר מכללה.
"המעסיקים צריכים להכיר יותר טוב את המכללות, לעשות קורסים משותפים ולהאמין שהמכללות יכולות לייצר עבורם כוח אדם איכותי. בוגרי מכללות רבים הם צעירים שנולדו בנגב ורוצים להמשיך לגור באזור אחרי סיום התואר. כך שהמעסיק שמקבל אותם לעבודה יודע שאותו עובד יהיה נאמן ולא יעזוב אותו תוך שנה־שנתיים, כפי שקורה במרכז, שם צעירים מחליפים עבודות בתדירות גבוהה".
כדי לסייע לבוגרי המכללות מרכז לאודר לא פונה רק למעסיקים - הוא יוזם פניות גם למכללות על מנת שיתאימו את תוכניות הלימודים שלהן לצרכים המשתנים של המעסיקים. "אנחנו יכולים לפנות למכללה מסוימת ולהגיד להם, למשל, 'התוכנית שלכם מעולה, אבל בלי קורס מסוים בתואר הנדסאות, חברת טבע לא תעסיק את הנדסאי הכימיה שלכם'. בהתאם לפניית המרכז אל המכללה, היא יכולה לבצע את השינוי שמסייע לסטודנטים שלה למצוא עבודה".
סטודנטים, מעסיקים, אוניברסיטה ומכללות. ומה עם הרשויות המקומיות? ובכן, גם איתן מקיים מרכז לאודר קשר הדוק. עיריית באר שבע למשל שותפה בתוכנית ההתמחות ואף קלטה מתמחים במסגרתה. העירייה מפעילה תוכניות משותפות ומנהלת קשרי עבודה שוטפים עם המרכז. ראש העירייה רוביק דנילוביץ' מגיע לאירועים הגדולים המתקיימים שם ונמצא בקשר רציף עם ראשי מרכז לאודר ועם השותפים שלהם, ארגון ה־JNF ארצות הברית.
"אני רואה חשיבות רבה בפעילות מרכז לאודר בעיר העתיקה של באר שבע, שמשלבת גם את פיתוח העיר העתיקה וחידושה וגם את קידום התעסוקה בעיר", אומר דנילוביץ', "אני מודה למר לאודר ולצוותו המסור בארץ על התרומה הרבה לפיתוחה של העיר".
במסגרת שיתוף הפעולה בין מרכז לאודר ליחידה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בעיריית באר שבע, מתקיימים בחצי השנה האחרונה סדנאות וקורסים במרכז לאודר בנושא עבור נשים. הן מוזמנות להשתתף בסדנאות לניהול תקציב עסקי, לניהול תקציב משפחתי ולאיזון בין משפחה לקריירה, לקחת חלק בקורס מנהיגות או לשבת בפורום נשות עסקים לדיגיטל.
לצד המתחם בבאר שבע, מפעיל מרכז לאודר שני מוקדי תעסוקה - "NETGEV" עם "אשכול נגב מזרחי" והגורמים המקומיים בדימונה ובחורה. בעזרת הרשות לחדשנות ייערכו בדימונה שני מחזורים של קורס לתכנות מחשבים. הראשון שבהם ייפתח לאחר פסח. "אנשים יגיעו ללימודים במשך שמונה חודשים, חמישה ימים בשבוע כדי ללמוד מקצוע חדש", מספרת גיל. "אנחנו עושים הכשרות למקצועות שבהם יש ביקוש, ובישראל קיים מחסור של כ־15 אלף מתכנתים".
"אנחנו משלימים פער שנוצר בין המקצועות שהמדינה מכשירה בהם עובדים לבין מקצועות שאנשים רוצים לעבוד בהם בפועל", אומרת קרן גוז לוין, מנהלת תחום תעסוקה בארץעיר. "כיום תעסוקה איכותית לא חייבת להיות תלויה בהגעה למקום עבודה, ועובדים במקצועות מסוימים יכולים לתת שירות מכל מקום".
כשהמרכז מבין אילו חוסרים עומדים בפני החברות בתחומי כוח האדם, הם מייצרים הכשרות גם לנישות ספציפיות. אומרת גוז לוין: "אנחנו מכשירים לתפקידים גם אנשים ללא רקע אקדמי, בין השאר דרך שותפויות שיש לנו עם גורמים שמתמחים בהכשרות מקצועיות. ישנם מקצועות שעד לא מזמן היו מיועדים רק לאנשים בעלי רקע אקדמי ובזכות המעורבות שלנו נוצרה הזדמנות לאוכלוסיות נוספות למצוא מקומות עבודה ולתת מענה לאותו מעסיק".
את ההשלכות של השנה שבמהלכה המדינה הייתה במערכת בחירות מתמשכת הרגישו בעמותה היטב. "בשנה האחרונה הכשרות מקצועיות של המדינה פועלות בצורה מאוד מצומצמת או שנסגרו, ואנחנו מנסים לגייס משאבים כדי לקיים הכשרות", אומרת גוז לוין. "יש מעט מעסיקים שהתחילו להכשיר עובדים על חשבונם, בייחוד בחברות שבהן יש מחסור גדול בכוח אדם. בנוסף, אחד הארגונים שעבדנו מולו בדימונה נסגר, קוצצו בכ־50% תקציבים של מרכזי צעירים וגם תוכניות של משרד הרווחה. קשה להתנהל בסיטואציה הזו".
שינוי המבנה הדמוגרפי
פארק ההייטק בבאר שבע, שבו נמצאות עשרות חברות ישראליות ובינלאומיות, מושך אליו עובדים מקומיים וגם כאלה המתגוררים במרכז הארץ ובוחרים לבלות שעות רבות בנסיעות בדרכים במקום לעבור לדרום.
אחד החסמים שמונעים מהם את המעבר הוא שאלת התעסוקה של בני הזוג - האם בן או בת הזוג שלי יוכלו למצוא עבודה איכותית בנגב?
"אנחנו יודעים איך להפוך את הרילוקיישן של עובד חדש שמגיע לנגב לקל יותר עבורו ועבור בני משפחתו", אומרת גיל. "בין היתר אנחנו מייצרים פתרון תעסוקתי הולם גם לבני הזוג של אותם עובדים שמקבלים הצעות עבודה בבאר שבע, בהם בני זוג של מי שיגיעו לשרת כאן במסגרת מעבר צה"ל דרומה. לצד מציאת עבודה איכותית אנחנו גם מנגישים עבורם את כל האפשרויות של חינוך לילדים, מקיימים איתם סיור בשטח ומסייעים להם להחליט באיזו שכונה כדאי להם לגור, ולמעשה מציגים בפניהם את כל מה שיש לבאר שבע להציע".
על כבישי הארץ נמצאים מדי יום גם תושבי הנגב שנוסעים מדי יום לעבודתם במרכז הארץ ובחזרה, רובם מתגוררים ביישובי הלוויין של באר שבע: עומר, מיתר ולהבים. "יחד עם מנהלי משאבי האנוש בפארק ההייטק בבאר שבע אנחנו נפגשים עם ראשי הרשויות של אותם יישובים ומציגים בפניהם את אפשרויות התעסוקה הרבות", אומרת גיל. "הם יכולים לתת מענה לאותן חברות שמחפשות עובדים".
"מתפתחות כאן הזדמנויות של תעסוקה מרחוק", מוסיפה גיל. "גם אם המעסיק נמצא במרכז הארץ, ניתן יהיה לתת לו מענה באמצעות עובדים המתגוררים בנגב. השאיפה היא שיותר מעסיקים יעבירו את הפעילות שלהם דרומה או יפתחו כאן עוד שלוחות וסניפים, לא רק בזכות מענקים שהם מקבלים מהמדינה אלא גם בגלל שהם מאמינים בהון האנושי שאנחנו יכולים להכשיר ולגייס עבורם מבעוד מועד".
לדברי גיל, בשורת התעסוקה מהנגב מגיעה גם לצפון הארץ: "יוקם השנה מרכז תעסוקה נוסף בגליל הודות לרון לאודר ול־JNF ארצות הברית לאחר מיפוי של מצב התעסוקה בצפון שביצענו ב־2019. בתחום התעסוקה, ישנם גם דברים מאפיינים שייחודיים לאזור הצפון, ואנחנו עושים את ההתאמות הנדרשות. מאחר ששם אין מטרופולין גדול כמו באר שבע והטופוגרפיה שונה מאזור הנגב, אנחנו נעבוד בשיטה של מספר מרכזי תעסוקה שייתנו מענה הולם לכל האוכלוסייה. אנחנו בעיצומה של עבודת שטח כדי לייצר חיבורים עם מוסדות אקדמיים, רשויות מקומיות ומעסיקים מתחומים שונים. המטרה היא להבין את הצרכים של האוכלוסיות המגוונות המתגוררות בצפון ולהביא פתרונות בהתאם".
נושא התעסוקה שבו עוסק מרכז לאודר עשוי לשנות את המבנה הדמוגרפי של מדינת ישראל, לא פחות. "אחת מהמטרות שלנו היא לעודד צמיחה דמוגרפית בנגב ובגליל, מפני שבלעדיהם לא תהיה מדינת ישראל", אומר אריק מייקלסון, מנכ"ל JNF ישראל. "כשאני אומר צמיחה דמוגרפית, אני מדבר על תוספת של עוד כחצי מיליון תושבים בנגב ועוד כ־400 אלף בגליל".
כ־75% מאוכלוסיית ישראל נמצאת כיום באזור המרכז. "כדי להביא לשינוי דמוגרפי כל כך נרחב בנגב ובגליל יש צורך להשקיע באופן רוחבי במספר תחומים במקביל", אומר מייקלסון. "צריך לשאוף לאיכות חיים גבוהה בנגב ובגליל, כדי שהאוכלוסייה שמתגוררת שם לא תעזוב וכדי שאנשים שמתגוררים באזור המרכז וגם עולים חדשים יחשבו שכדאי להם להעתיק את מקום מגוריהם לנגב ולגליל".
לדברי מייקלסון, מה שישאיר את האוכלוסייה האיכותית בנגב ויביא תושבים מאזור המרכז, הוא התעסוקה האיכותית. "לצד ההשקעה בחינוך, ברפואה, בדיור ובתשתיות - תעסוקה הוא אחד התחומים שבהם אנחנו משקיעים הכי הרבה", הוא אומר. "דאגנו לשלב כוחות עם כל הגורמים ויצרנו מגוון פעילויות שמחברות בין המעסיקים בנגב לבין הסטודנטים הרבים שלומדים באזור ומחפשים עבודה. אחת המטרות היא ליצור מודעות - שאנשים יידעו שיש תעסוקה איכותית בנגב וכדי שהמעסיקים יידעו שיש בנגב כוח עבודה צעיר ואיכותי".
אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות הקמת רובע החדשנות הראשון בישראל, בסמוך לבית החולים סורוקה, אוניברסיטת בן־גוריון ופארק ההייטק בבאר שבע. JNF מקימים במרכז החדשנות קמפוס בינלאומי לחינוך ולטכנולוגיה, בהשקעה של כ־300 מיליון דולר. "הקמפוס מיועד לאנשים מכל העולם שירצו לעסוק בציונות ובישראל וגם למתמחים שיגיעו לשנה־שנתיים לארץ", אומר מייקלסון.