השגרה הפכה בימים אלה למצרך נדיר עבור כולם, אך עבור מאות צעירים על הרצף האוטיסטי, היושבים בימים אלה בבית, אי־הוודאות ואי־ההבנה של סיטואציית מצב החירום, שלא מאפשר להם לצאת למפגשים - הופכות את חייהם לבלתי נסבלים.

תוכנית "רעים" של החברה למתנ"סים הארצית, הפועלת לשילוב צעירים ברצף האוטיסטי באמצעות מפגשים חברתיים, אינה יכולה בימים אלה לקיים מפגשים פרונטליים, רכזי התוכניות הוצאו לחל"ת, אין תקציב להמשך הפעילות, והצעירים על הרצף נותרו ללא פתרון בהתמודדות עם החרדות, המצוקות והחששות, וללא המסגרת החברתית שכה נחוצה להמשך תפקודם.

נועם, בן 25 ממרכז הארץ, מרגיש שהמקום הבטוח שלו נשמט תחת רגליו: "הצטרפתי ל'רעים' לפני כשש שנים, לקראת סוף התיכון. כתלמיד מעולם לא התבלטתי, והייתי מאוד בררן בחברים. ברגע שהתיכון הסתיים, הבנתי שאני חייב קבוצה של חברים שאני יכול להרגיש בה נוח ושכולם בה פחות או יותר בראש שלי. אנחנו קבוצה קטנה, אבל מאוד מגובשת ותומכת, והמפגש הקבוע שלנו זה המפלט שלי ושלהם מהחיים. אנחנו מדברים, משתפים במה שעבור עלינו, ויש תחושה שאפשר לסמוך על הקבוצה ולשתף הכל. צריך להבין שפתאום השגרה שלנו נעלמה, יש הרבה לחץ, ואצל חלק מאיתנו גם חרדות מחוסר הוודאות, ואין לנו אפשרות לדבר על זה ולפרוק. המפגשים הווירטואליים של 'רעים' עוזרים לנו לדבר, גם אם לא תמיד קל לכולם להתחבר ולדבר מול מסך".

גאיה רודנר-בורנשטיין, מתנדבת שירות לאומי בת 19 מגבעת ברנר, המשתתפת באחת מהקבוצות, מוסיפה: "מאוד קשה לא להיפגש עם החברים, זה מקום המפלט שלנו, ושם אנחנו מרגישים הכי בנוח לדבר ולשתף. לפני שהצטרפתי לרעים לא היו לי חברים בכלל, את השעות אחרי בית הספר הייתי מבלה בבית לבד. מאז שהצטרפתי לתוכנית, החיים שלי השתנו - ואני מחכה כל השבוע למפגש, כי זה המקום היחיד שבו אני מרגישה מי שאני".

למרות המצב, התוכנית מנסה לשמר כמה שניתן את המסגרת עבור הצעירים. יו"ר "רעים" בהתנדבות, יוסי בן שלום, מוסיף: "לאנשים על הרצף האוטיסטי - השגרה היא המנגנון השומר עליהם, ובהיעדרה עלולים להיות הסתגרות, נסיגה בתפקוד וברווחה הנפשית ומצבי דיכאון. למרות המצב, כרגע צוות התוכנית נמצא עדיין בקשר עם המשתתפים והוריהם כדי לנסות לסייע ולתמוך בהתמודדות עם המתחים".

טליה קריים, מנהלת תוכנית "רעים" בחברה למתנ"סים הארצית, מספרת: "אנו מעוניינים להרחיב את הפעילות בקבוצות הווירטואליות, אלא שזה נמצא בסימן שאלה בצל הפסקת התקציב מצד הגופים הממשלתיים המופקדים על הנושא והוצאת רכזי התוכנית לחל"ת. אנו מקווים כי נוכל להסדיר את הנושא בימים הקרובים, אחרת מאות צעירים אוטיסטים יישארו ללא מקור תמיכה נפשית, שהוא כמו אוויר לנשימה עבורם".